עזריאל הילדסהיימר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עזריאל הילדסהיימר
Hildesheimer Azrial enface.jpg
תאריך לידה 1820
תאריך פטירה 1899
השתייכות נאו-אורתודוקסיה בגרמניה. רבנות בברלין.
רבותיו הרב יצחק ברנייס בהמבורג, הרב יעקב עטלינגר

עזריאל הילדסהיימר (ז' בסיון תק"ף, 20 במאי 1820ה' באב תרנ"ט, 12 ביולי 1899) היה רב ומחנך יהודי בגרמניה, מייסד וראש בית המדרש לרבנים בברלין עד מותו. יחד עם רש"ר הירש הנהיג את הנאו-אורתודוקסיה, ונודע בעמידתו הנוקשה מול הקונסרבטיבים המוקדמים בארצו ובהונגריה.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בהלברשטאט שבמדינת סקסוניה-אנהלט בגרמניה לאב יוצא העיר הילדסהיים ממנו התייתם בנעוריו. מגיל 17 למד בישיבה של הרב יעקב עטלינגר באלטונה, מחוז עירוני גרמני השייך למטרופולין של המבורג. החכם יצחק ברנייס שימש לו כמודל לחיקוי כדרשן. במקביל למד שפות קלאסיות. ב-1840 חזר להלברשטאדט ולמד בגימנזיה של דום. לאחר מכן עבר לאוניברסיטת ברלין והצטרף לפקולטה לשפות שמיות ומתמטיקה. ב-1842 עבר להאלה (Halle) והמשיך בלימודיו, אותם סיים עם קבלת דוקטורט על נושא פרשנות התנ"ך. לאחר סיום לימודיו חזר להלברשטאט ושם נישא להנרייטה הירש.

ב-1851 התחיל את הקריירה הרבנית שלו בהתמנותו לרב של אייזנשטט, אז בממלכת הונגריה. בבואו לעיר התחיל הרב הילדסהיימר מיד בפעילות חינוכית והקים בעיר בית ספר לבנים, בו בנוסף ללימודי קודש למדו לימודי חול והלימודים התקיימו בגרמנית. לאחר מכן הוקם בית מדרש להכשרת רבנים שצמח מ-12 תלמידים ב-1851 עד ל-128 ב-1868, ולמדו בו תלמידים אף מארצות הברית. דרכו של הילדסהיימר עוררה התנגדות גדולה בקרב הקנאים בהונגריה. אלה, כמו הרב הלל ליכטנשטיין וחתנו עקיבה יוסף שלזינגר, האמינו כי הוא מהווה סכנה אף יותר מהנאולוגים המתעצמים, שכן בתוקף היותו אורתודוקסי העניק לגיטימיות ללימודי חול.‏[1] ב-1873, כשתמך הילדסהיימר ביזמה להקים בתי-ספר בירושלים, השווה אותו ליכטנשטיין ל"חזיר הפושט טלפיו."‏[2]

ב-1869 הוזמן על ידי הקהילה האורתודוקסית עדת ישראל בברלין לכהן כרבה. בתפקיד זה היה עליו להתמודד עם אברהם גייגר הרפורמי ששימש כרב הקהילה המרכזית של העיר. בברלין הייתה גם קהילה רפורמית בדלנית קטנה בראשות עמנואל היינריך ריטר, שירש את התפקיד משמואל הולדהיים. לאחר שהגיע הילדסהיימר לברלין המשיך במפעליו. פתח בית מדרש להכשרת רבנים דומה לקודם בברלין, ובעזרתו של מאיר (מרקוס) להמן - עורך העיתון איזראליט התחיל להוציא ספרים ומאמרים נגד התנועה הרפורמית. למרות היותו רב קהילה נהנה מעצמאות פיננסית, הקים מוסדות חסד רבים, וכן תמך ביישוב הארץ, בה בנה 73 בתים למחוסרי בית בירושלים, שנקראו "בתי מחסה". נסע רבות לקהילות היהודיות, ודאג לשיפור תנאי חייהן והשכלתן. בין הקהילות הידועות להן דאג, אתיופיה ופרס. נפטר בד' בתמוז ה'תרנ"ט (1899) בברלין.

על שמו נקראו המושב עזריאל, ורחובות בירושלים ותל אביב-יפו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוד אלינסון, Rabbi Esriel Hildesheimer and the Creation of a Modern Jewish Orthodoxy. University of Alabama Press, 1990.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופת חייו של עזריאל הילדסהיימר על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Michael K. Silber. The Emergence of Ultra-Orthodoxy: The Invention of Tradition. התפרסם בתוך : Jack Wertheimer (עורך), The Uses of Tradition: Jewish Continuity since Emancipation, Harvard University Press, 1992. עמ' 38.
  2. ^ הלל בן ברוך ליכטנשטיין. ספר תוכחת מגולה. עמ' ב'.