עזריאל זליג הויזדורף
הרב עזריאל זֶלִיג הוֹיזְדוֹרְף (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: זעליג הויזדארף; תקפ"ו, 1826 – כ"ה בסיון ה'תרס"ה, 1905). היה שד"ר, מראשי כולל הו"ד, איש ציבור מבוני בתי מחסה בירושלים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עזריאל זליג הויזדורף נולד בשנת ה'תקפ"ו (1826) למשה הויזדורף בעיר מיסלוביץ שהייתה בזמנו במזרח פרוסיה (גרמניה; כיום בפולין), ולפיכך כונה בפי אנשי ירושלים בשם "ר' זליג דייטש" (=הגרמני). למד בחדרים וישיבות והיה תלמידו של הרב פנחס המבורגר. כמו כן השתלם בהשכלה כללית כבני דורו בגרמניה. בשנת ה'תר"ז (1846) עלה לארץ ישראל. מספרים שמסעו ארך כששים יום, בספינת מפרש, וכשהייתה בסכנת טביעה בגלל סערה, ביקש ממנו רב-החובל שיתפלל ויקרא אל אלהיו כיונה הנביא בשעתו והוא התפלל ואף תקע בשופר, וכשנח הים מזעפו אחרי התפילה והתקיעה, היה הדבר לקידוש השם בעיני הגויים.[1] התיישב בירושלים ובשנת 1848 נשא לאשה את חנה ליפשה מינסקער.[2] בת ר' צבי מווילנה.
בתחילה נתמך על ידי כולל אשכנז ובהמשך הפך לאחד הממונים בכולל. שימש כמתורגמן בקונסוליה האוסטרית בירושלים והיה מראשי כולל הו"ד. היה מיוזמי פרויקט "בתי מחסה והכנסת אורחים" שהוקמה בעיר העתיקה. פרויקט זה דרש סכומי כסף רבים ולשם כך יצא בשנת ה'תרי"ח, (1858) כשד"ר לאירופה והגיע אל קהילות יהודיות בגרמניה, פריז, בריסל ולונדון והקים בהן וועדים לאיסוף כספים למפעל בתי המחסה.[3]
בקיץ ה'תרכ"ו הייתה שנת ארבה ובצורת, אז עזר לאגודת "חברת יהודה וישראל" שייסד ר' חיים צבי שניאורסון, במטרה לאגור תבואות להבטחת המזון לעניי העדה בירושלים. כמו כן בעת מגפת הכולירע בירושלים סייע לרכישת הקמח לחלוקה לעניים. סייע רבות לבית היתומים דיסקין.
היה פעיל חשוב בבניית בית החולים שבנתה משפחת רוטשילד בירושלים ונתמנה למשגיח על משק בית החולים. היה קשור לניסיונות הראשונים להקמת בית החולים בטבריה, וב-1865 הוא מבקר בעיר לצורך זה. (ראה ישראל פריידין במאמרו בנושא זה).
עזר לקרל נטר ברכישת האדמה ליסוד מקוה ישראל.
נלחם ללא לאות כנגד פעולות המיסיון והצליח להציל יהודים מצפרניו.
היה מראשי המארגנים של קבלות הפנים מטעם היהודים לאורחים רמי מעלה שבאו לבקר בירושלים ביניהם משה מונטיפיורי, הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד, יורש-העצר הגרמני פרידריך, הקיסר האוסטרי פרנץ יוזף, רודולף, נסיך הכתר האוסטרי, באדר ב' תרמ"א, והקיסר וילהלם השני ממנו אף קיבל מדליה של זהב, מדליית אביר הממלכה הפרוסית - Ritter des kOnigl Preussen[4]. הויזדורף היה מורשה מטעם הקונסול הפרוסי לשמש כסניגור ליהודי במשפט פלילי. וכה כותב הקונסול הפרוסי ביום 14 באפריל 1866 לממונים עליו: "אין בירושלים עורכי דין, ואי אפשר למצוא אנשים מתאימים העונים על דרישות החוק הפרוסי לתפקיד של סניגור, על כן הוא מבקש את הרשות למנות כסניגור למשפטים בהם מעורב יהודי אחד מראשי העדה היהודית, אשר מייצג אותם בעניינים רבים וכותב את בקשותיהם". "הניסיון עלה כנראה יפה, ומדי שנה בשנה מוארך המינוי המיוחד של ר' עזריאל זליג הויזדורף"[5].
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לר' עזריאל זליג נולדו 13 ילדים אך רק שני בנים ובת שרדו.
בנו מרדכי שלמה היה בין מייסדי פתח תקווה ור' עזריאל הגיש להם סיוע בחידוש המושבה.
בנו, הרב חיים אליעזר הויזדורף, היה רוקח וחיבר מספר ספרים, ובכללם ספר על אביו ותקופתו.
בתו פרידל אשת הרב טוביה אריה גולדברגר שהיה ממונה כולל שומרי החומות.
נפטר בירושלים, בכ"ח בסיון ה'תרס"ה בערב אחרי קידוש ליל שבת.
עיריית ירושלים קראה רחוב על-שמו (רחוב עזריאל) בשכונת גבעת שאול.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חיים אליעזר הויזדורף - זעליג הויזדארף: חייו ופעולותיו להטבת והרמת מצב אחיו בעה"ק ירושלים, בצירוף קבוצת מכתבי אנשי שם אשר חיו בדורו.
- פנחס גרייבסקי, חוברת ז' "מגנזי ירושלים" (תר"ץ) עמ' 11-14.
- יהודה אדלשטיין, "בניין ירושלים לפני 100 שנה - הקונסוליה הפרוסית ממליצה על "בתי מחסה", היום, 11 באוגוסט 1967
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד תדהר (עורך), "עזריאל זליג הויזדורף", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ה (1952), עמ' 2354
- פנחס בן צבי גראייבסקי, מלחמת היישוב הישן במיסיון, דבר, 10 באוקטובר 1935
- שושנה הלוי, דבר, 3 בנובמבר 1965 גאולת קרקע בירושלים לפני מאה שנה
- כרטיס הקבר של עזריאל זליג הויזדורף, באתר הר הזיתים
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ כך ע"פ אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו, כרך ה' (1952), עמ' 2354
- ^ הגיעה לארץ עם סבא ר' מרדכי מינסקער.
- ^ ראו על דבר בנין בתי מחסה לעניים והכנסת אורחים על הר ציון בירושלים, המגיד, 11 במאי 1859 – מכתב תודה שפרסם הויזדורף בעיתון "המגיד", שבו הודה לאישים שונים בקהילות יהודיות ברחבי אירופה, בהם הרב צבי הירש קלישר. וראו עוד הודעה, המגיד, 29 ביוני 1859, ובה רשימה מפורטת של הוועדים.
- ^ מדליה זו נמצאת בידי נכדת נכדתו בירושלים עיה"ק. ובצידה האחד נכתב:ZUR ERINNERUNG AN DIE KAISERREISE NACH DEM MORGENLANDE JERUSALEM 1898
- ^ ציטוט מתוך קתדרה 1998 - תיקים מארכיון הקונסוליה הגרמנית בארץ ישראל (11) ספרי נפוס(3).
