עז א-דין אבו אל-עייש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עז א-דין אבו אל-עייש, 2010

עז א-דין אבו אל-עיישערבית: عز الدين ابو العيش) הוא רופא פלסטיני, שבמהלך מבצע עופרת יצוקה נהרגו שלוש מבנותיו ונפצעה בת נוספת עקב פגיעת שני פגזי טנקים של צה"ל בביתו בג'בליה. האירוע קיבל תהודה רבה כאשר מיד לאחר מכן זעק האב לעזרה בטלפון בשידור חי בערוץ 10.

הקריירה הרפואית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבו אל-עייש נולד במחנה הפליטים ג'בליה. הוא סיים לימודי רפואה באוניברסיטת קהיר ב-1983, התמחה בגינקולוגיה ויילוד באוניברסיטת לונדון, וקיבל תואר מוסמך בבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד[1]. שימש כרופא בעזה, והיה לרופא הראשון מעזה שעבד בבית חולים ישראלי. עבד באופן חלקי במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא - תל השומר, ובמרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, שם ביצע טיפולי פוריות. במסגרת עבודתו בסורוקה השתתף גם במחקר על מחלות גנטיות בקרב האוכלוסייה הבדואית.‏[2] הוא ניסה ליזום הקמת מרכז רפואי ישראלי משותף בעזה. אחרי השתלטות החמאס על רצועת עזה המשיך לעבוד בישראל, והיה אחד מתושבי עזה המעטים שנכנסו בקביעות לישראל. המשיך להתגורר ברצועת עזה, בבניין בן כמה קומות שבנו הוא ואחיו בג'בליה, ועבד גם במערכת הבריאות המקומית. כשלושה חודשים לפני פרוץ מבצע עופרת יצוקה נפטרה אשתו של אבו אל עייש ממחלת הסרטן, והוא נותר לטפל בשמונת ילדיהם.

הריגת שלוש בנותיו במבצע "עופרת יצוקה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרוץ מבצע עופרת יצוקה מצא את אבו אל עייש בתוך הרצועה מבלי יכולת לצאת. כלי התקשורת הישראלים, שהיו מנועים מלדווח מתוך הרצועה, ובייחוד ערוץ 10, שכתבו שלומי אלדר הכיר את ד"ר אבו אל עייש, השתמשו בקשריהם אתו כדי לקבל דיווחים וראיונות שמתארים את המצב ברצועה. במהלך ימי המבצע נוצר קשר בינו לבין פרופסורים בפקולטה לרפואה באוניברסיטת טורונטו בקנדה, דרך תורם שרצה לתת מענק מחקר שיממן את שהותו שם למשך שלוש שנים, ואחרי שהם התרשמו מקורות החיים שלו והסכימו להצעה, ניסו לפעול מול ישראל על מנת לאפשר את יציאתו עם המשפחה מהרצועה,‏[3] אולם לא הספיקו לעשות זאת בזמן.

ביום שישי, 16 בינואר, ימים ספורים לפני תום המבצע, ירה טנק ישראלי שני פגזים לעבר ביתו של אבו אל-עייש בג'בליה. מהפגיעה נהרגו שלוש מבנותיו ואחת מאחייניותיו. אחת מבנותיו האחרות נפצעה בכל חלקי גופה. אבו אל עייש התקשר לשלומי אלדר, וזה מיהר להעלות אותו לשידור חי שבו הוא זעק לעזרה.‏‏[4]. צה"ל איפשר לו באופן חריג להכניס את בתו לישראל דרך מעבר ארז על מנת לקבל טיפול בתל השומר שהציל את אצבעותיה ואת הראייה בעינה הפגועה.

התגובות לאירוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד למקרים אחרים בזמן המבצע, המקרה של אבו אל עייש זכה לתהודה רבה בשל השידור החי‏[5].

בראיונות הרבים שהעניק אבו אל עייש לאחר האירוע טען שמביתו לא נעשתה שום פעילות נגד חיילי צה"ל, והדגיש שלמרות האסון שפקד אותו הוא לא זונח את דרך השלום.

חלק גדול מהציבור הישראלי הביע הזדהות עם כאבו של אבו אל עייש. מחוץ לבית החולים התקבצו אזרחים והדליקו נרות. אבו אל עייש יצא אליהם ואמר: "לכל מלחמה יש את הסמל שלה. עכשיו לאחר שאיבדתי את שלוש בנותי אני יכול לקוות רק שהן יהפכו סמל למלחמה הזו. סמל חיובי, סמל שיחזק את התקווה לימים של שלום".

אולם חלק גדול מהציבור ואף מהממסד בישראל לא האמין בדבריו, וניסה לערער עליהם. כשקיים מסיבת עיתונאים בבית החולים "תל השומר", יום לאחר האירוע, התפרצה לעברו אישה וצעקה: "הבן שלי בצנחנים! מי יודע מה היה לך בבית? אף אחד לא אומר את זה!" ברשת הופץ גם אי מייל שקרי תחת הכותרת "מה נתגלה בביתו "שוחר השלום והדו קיום" של ד"ר עז א-דין אבו אל-עייש" ובו תמונות של כלי נשק שכביכול נתפסו בביתו.‏[6] בתחילה גם צה"ל ניסה לטעון שמהבית נורתה אש צלפים.‏[7] כמו כן התפרסמו בתקשורת ידיעות כאילו נתיחה לאחר המוות של הגופות חשפה רסיסים בצורת גולות, שאינן אופייניות לחימוש צה"לי אך נמצאות בשימוש באמל"ח של חמאס‏‏‏[8], ידיעות שהיו מי שטענו שגורמים בצה"ל עודדו את פרסומן‏[9].

ב-4 בפברואר 2009 פרסם דובר צה"ל הודעה בה הוא מאשר כי פגזים שנורו על ידי טנק של צה"ל גרמו למות הבנות.‏[10]

תחקיר צה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחקיר של צה"ל תיאר את הנסיבות שהובילו לירי:

"כוח מחטיבת גולני שפעל באזור הכפר סג'עיה במשך מספר ימי לחימה, ביצע קרבות פנים אל פנים והיתקלויות מטווח קצר עם חוליות מחבלים, איתר מנהרות תקיפה וזיהה בתים ממולכדים, נתקל ביום שישי האמור, בירי צלפים ומרגמות ובשטח רווי מטענים וחומרי חבלה. הכוח זיהה ואיתר את מקור הירי מבית סמוך לבית הרופא וביצע לעברו ירי תגובתי. במהלך ירי התגובה של כוחותינו זוהו דמויות אשר נחשדו כתצפיתנים שכיוונו את ירי הצלפים והמרגמות של החמא"ס מהקומות העליונות של בית הרופא... בימים שקדמו לאירוע נעשו מספר פניות אישיות על ידי קצינים ממפקדת התיאום והקישור אל הרופא על מנת שיפנה את ביתו, בשל פעילות החמא"ס והלחימה האינטנסיבית המתנהלת במקום מזה מספר ימים, כפי שעשו מרבית יושבי השכונה. יודגש, כי בנוסף לאזהרות האישיות הטיל צה"ל על השכונה אלפי כרוזים והעביר אזהרות באמצעות כלי התקשורת הפלסטיניים"‏[11]

אבו אל-עייש התייחס לתחקיר ואמר: "בתחקיר מדברים על סג'עיה ואני גר בכלל באזור ג'באליה. אצלנו היה שקט אז. מדברים על דמויות שהסתובבו אצלנו, אבל היו רק את הבנות שלי".‏[10]

פעילותו לאחר האסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ד"ר אבו אל עייש הקים לזכר בנותיו קרן בשם "Daughters for Life" למען הענקת חינוך וגישה לבריאות לנערות ולנשים בעזה ובמזרח התיכון.‏[12]

בקיץ 2009 הוא נסע לקנדה עם משפחתו, בעקבות קבלת משרה לחמש שנים באוניברסיטת טורונטו. מעבר לעבודתו הרפואית והמדעית הוא מרצה בקביעות על סיפור חייו, הטרגדיה שפקדה אותו, והצורך בשלום על מנת למנוע קורבנות נוספים.‏[13] שמו של אבו עייש אף הועלה כמועמד לפרס נובל לשלום לשנת 2009[14].

ב-2011 הוציא ספר בשם "לא אשנא", שתורגם לעברית‏[15]. ב-2012 הספר עובד על ידי שי פיטובסקי, שכחייל מילואים השתתף במבצע "עופרת יצוקה", ושחר פנקס להצגת יחיד של גסאן עבאס, בבימויו של פיטובסקי.‏[16]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קורות חיים באתר Keele University
  2. ^ A Hunt for Genes That Betrayed a Desert People - "ניו יורק טיימס", 21 במרץ 2006.
  3. ^ The tragic test of a peace-loving man מאמר של הפרופסורים הקנדיים באתר העיתון הקנדי "National Post"
  4. ^ טרגדיה: ביתו של רופא בעזה הופגז במהלך שיחה עם חדשות 10 באתר נענע10. ‏ 16-1-09‏
  5. ^ אורן פריסקו בדק במראה באתר "העין השביעית" 18-1-09
  6. ^ מידע תעמולתי בקשר למלחמה בעזה באתר "לא רלוונטי"
  7. ^ צה"ל: מבית הרופא וממתחם אונר"א נפתחה אש‏ באתר ynet, ‏ 17-1-09
  8. ^ בדיקה: ייתכן שחמאס פגע בבית הד"ר מעזה, nrg, ‏ 18-1-09‏
  9. ^ יזהר באר, לזרוע ספק, לקצור ספין - באתר "העין השביעית" 3-2-09
  10. ^ 10.0 10.1 עמוס הראל, אנשיל פפר, תחקיר צה"ל: בנותיו של הרופא נהרגו מירי ישראלי, באתר הארץ, 5 בפברואר 2009
  11. ^ ממצאי תחקיר פגיעה בביתו של ד"ר עז א-דין אבו אל-עייש
  12. ^ Daughters for Life - אתר זיכרון לבנותיו של ד"ר אבו אל עייש ואתר הקרן לזכרן. (בעברית, אנגלית וערבית)
  13. ^ חייו החדשים בקנדה של הרופא מעזה שאיבד שלוש מבנותיו ב"עופרת יצוקה" – כתבה בחדשות ערוץ 10
  14. ^ הרופא שאיבד בנותיו במבצע בעזה - מועמד לנובל כתבה ב-ynet,‏ 6-4-09
  15. ^ שהם סמיט"לא אשנא" מאת עזאלדין אבו-אלעיש, באתר הארץ, 1 ביוני 2011
  16. ^ סמדר פלד, קרבות בימה: סיפורו של ד"ר אבו אל עייש עולה כמחזה, כתבה מ"אולפן שישי", באתר Mako,‏ 19 באוקטובר 2012; לא אשנא, באתר "הבימה"