עז הבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgעז הבר
Bezoarziege.jpg
מצב שימור

מצב שימור: פגיע (VU)

נכחד נכחד בטבע סכנת הכחדה חמורה סכנת הכחדה פגיע קרוב לסיכון ללא חששמצב שימור: פגיע
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: מכפילי פרסה
משפחה: פריים
סוג: יעל
מין: עז הבר
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Capra aegagrus

עז הבר או אקו (שם מדעי: Capra aegagrus), מין בסוג יעל שבמשפחת הפריים. עז הבר נחשבת לאבי עז הבית. אורך חייה נע בין 12 ל-20 שנים.

מאפיינים פיזיים ומראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורך ממוצע של גוף עז הבר הוא 1.30 מטר וגובהו מטר אחד. צבעה חום-אפור עם כתמים שחורים על הרגליים, החזה והפנים. לזכר קרניים ארוכות וכפופות לאחור שאורכן עד מטר אחד. לנקבה יש קרניים קטנות שאורכן עד 20 סנטימטרים.

התנהגות ומזון[עריכת קוד מקור | עריכה]

עז הבר היא בעל חיים צמחוני הניזון בעיקר מעלי עצים. היא מרבה לטפס ולדלג על צוקים והרים שמהווים מכשול לאויביה כמו הנמר. בנוסף ליכולתה של עז הבר לטפס על הרים רמים ותלולים עז הבר מטפסת על העצים כדי להגיע לעלים המשובחים ביותר. עז הבר חיה בעדר המונה בין 5 ל-20 פרטים, המורכב מזכר יחיד ומספר נקבות עם הגדיים שלהן. לאחר שהזכר מזדקן מחליף אותו זכר צעיר וחזק יותר, והזכר הזקן עוזב את העדר וחי בבדידות או מצטרף לעדר זכרים.

עז הבר מתרבה בחודשי האביב. הזכר מרביע את נקבותיו, והן ממליטות בדרך כלל גדי אחד ולפעמים תאומים. גדי העזים נגמל מהנקה בגיל של שישה חודשים. בניגוד לעופר השוכב ללא תזוזה מרבית היום גם כאשר אמו הולכת לאכול, גדי עזי הבר עוקב אחר אמו כמעט מיד אחרי שהוא נולד, בדומה לאפרוח. הנקבה מגיעה לבגרות מינית בסביבות גיל שנה וחצי לשנתיים וחצי, ואילו הזכר מגיע לכך בהגיעו לגיל 3.5 שנים עד 4.

טקסונומיה ותפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במין עז הבר קיימים כשישה תת מינים:

לעז הבר תפוצה רחבה מאוד, החל באירופה וכלה באסיה. עז הבר מוגדר כמין שמצבו פגיע מבחינת שכן תפוצתו היחסית מועטה, אולם תת-מינים מסוימים מוגדרים כמצויים.

עז הבר בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

עז הבר הייתה קיימת בארץ ישראל ונכחדה בזמן לא ידוע, ככל הנראה בגלל ציד, אובדן בתי גידול ותחרות עם העז המבויתת. החל בשנת 1975 הובאו לחי בר כרמל עזי בר כרתיות תמורת עדר של צבאים, במסגרת תוכנית להשבת החיות שנכחדו מן הארץ. במהלך השרפה בכרמל בשנת 1989 נספו בחי-בר חיות רבות שהיו כלואות בכלוביהן, אך זכרי עזי הבר בעלי יכולות הקפיצה קפצו מעל גדרותיהם ובכך ניצל חלק מהעדר. למרות זאת, מכיוון ש-18 פרטים מהעדר נספו, פרויקט ההשבה עוכב במספר שנים.‏[1] כיום מתגורר העדר בהר הכרמל, מדי שנה בתקופת הייחום אוכלוסיית הזכרים שברחו "קופצת לביקור" בכלוב עזי הבר במטרה להרביע את הנקבות ולאחר מכן חוזרת חזרה לטבע.

זיהוי ה'אקו' המקראי עם עז הבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהר עמר וגיא בוכניק מאוניברסיטת בר-אילן, במאמר משותף עם גיא בר-עוז מאוניברסיטת חיפה מציעים לזהות את ה'אקו' המקראי עם עז הבר או היעל הנובי. למעשה, מבחינת שיטת הזיהוי הקדומה, חיות אלו זהות. יתרה מזו, מינים אלו קרובים גנטית וניתן להכליא ביניהם בשבייה ולקבל בן כלאיים המכונה יעז. שרידי עז בר נמצאו רק באתר אחד מתקופת הברזל, תל כינרות, אך בשל דמיונו לעז המבוית, נותר ממצא זה לפי שעה בספק. הממצא היחיד המעיד בפסקנות על מינו של פרט הוא הקרניים, והללו נדירות באתרים ארכאולוגים. עם זאת, מין זה היה מצוי בנופי ארצנו. שרידי עז הבר נמצאו באתרים פרהיסטוריים, טרם הופעת עז הבית, והוא נצפה בהרי מדבר סוריה עוד בראשית המאה העשרים‏[2].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רשות שמורות הטבע, שמורת חי בר כרמל, באתר "סנונית".
  2. ^ זהר עמר, רם בוכניק וגיא בר-עוז, "זיהוי החיות הטהורות שבמקרא לאור מחקר הארכאו-זואולוגיה", קתדרה 132, תשס"ט, עמ' 54-33