עטרה אופק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עטרה אופק
עטרה אופק.jpg
תאריך לידה 21 במרץ 1953 (61)
מקום לידה ישראל
עיסוק תרגום, עריכה לשונית
שפות היצירה עברית

עטרה אופק (נולדה ב-21 במרץ 1953) היא מתרגמת, עורכת, לשונאית, סופרת ואשת תקשורת ישראלית, בתם של הסופר אוריאל אופק והסופרת בינה אופק.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עטרה אופק נולדה בשנת 1953 לאוריאל אופק ובינה אופק, וגדלה בנוף ים. אחותה הצעירה, אמירה חכמוביץ, היא סופרת במגזר החרדי. כילדה גרה עם משפחתה 3 שנים בטורונטו, קנדה, שם השלים אביה את הדוקטורט שלו בספרות ילדים. את שנות התיכון עשתה בתיכון חדש ת"א, מחזור 1970. בצבא שירתה בגלי צה"ל כמנהלת הסרטייה ועוזרת הפקה בתוכניות מיוחדות. בתום השירות הצבאי למדה באוניברסיטת תל אביב לתואר בלשון עברית ובקולנוע (במחזור הראשון של החוג) במשך שנתיים בלא שסיימה. בין השנים 1970-1974 עבדה עם דן בן-אמוץ על כתביו וספריו כעורכת ומגיהה. בד בבד שימשה כנערת תסריט בסרט "עיניים גדולות" (אורי זוהר) ומאוחר יותר גם בסרט "דיזנגוף 99" (אבי נשר). בין השנים 1975-1978 שהתה בהאג, הולנד לצורך לימודי אנימציה באקדמיה החופשית בהאג, אך בסופו של דבר למדה שם בעיקר הולנדית. בין לבין עסקה גם בתרגום ובאיור ספרי ילדים.

בשובה ארצה כיהנה שנים אחדות כסגנית עורך בעיתוני הילדים "משמר לילדים" ו"כולנו". בין השנים 1986-1985 שימשה כעורכת ראשית בהוצאת ענבל לספרי ילדים. בשנים 1988-1987 ערכה בשבועון "העיר" את מוסף "הצרכניה", וב-1989 עברה לעיתון "חדשות" (עד סגירתו ב-1993), שם ייסדה טור צרכנות אישי-הומוריסטי תחת שם העט עפרה לביא, וכן טור סקס בשם העט זהר ליבליך, לצד טורי ביקורת תרבות. בהמשך כתבה טורים דומים בעיתונים "העיר", "הארץ" ו"הד החינוך". ב-1991 ערכה יחד עם דודו גבע את גיליון "הדינוזאורים" המיוחד למקומון "זמן ת"א" של "מעריב" בחסות רוברט מקסוול.

בשנות ה-90 החלה לעבוד בטלוויזיה: ב-1994 ערכה את מגזין הצרכנות והפנאי לנוער "בזבוזים" (חינוכית 2), ובשנים 1999-1995 הופיעה בשעשועון לנוער "תיק-תק" כשופטת הלשונית, לצד יואל גבע כשופט החשבון, בנוסף לכתיבת החידות והתסריטים לתוכנית. ב-1997 יצרה את תוכנית הנוער "הבקבוק" (6 פרקים) לערוץ הילדים, ובשנים 1999-1998 יצרה וערכה סדרת דרמה בת 60 פרקים לגיל הרך בשם "סיפורי מישמיש" לערוץ 2 (קשת). בשנים 1999-1997 הייתה עורכת ראשית וכותבת של השעשועון "מלך הטריוויה" בערוץ 3 בכבלים (98 תוכניות). בשנים 2000-1997 הגישה פינת צרכנות שבועית בתוכנית הבוקר של גבי גזית ורבקה מיכאלי (קשת). בשנות האלפיים המשיכה לערוך שעשועוני טלוויזיה נוספים וכן יצרה את השעשועון "צהבת" (2005) לערוץ הבידור הישראלי בכבלים. ב-2012 הופיעה כיו"ר חבר השופטים בתחרות "אלוף העברית" של טדי הפקות וקשת, שבה שימשה גם כעורכת ויוצרת התוכן. אופק משמשת גם כיועצת פינת הלשון בתוכנית "קותי בחדר האחות" (ערוץ 24). במשך כל אותן שנים המשיכה לעסוק בתרגום ובעריכה להוצאות ספרים שונות.

מאז 2010 כותבת המלצה שבועית על ספרים לילדים ולמבוגרים באתר "מרמלדה".

אופק היא אם לשתיים, ומתגוררת בקציר.

בין עבודותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "סיפורי התורה" (הוצ' ידיעות ספרים, 1990)
  • טף-טף – יומן אלבומי לתינוק ולתינוקת (1994)
  • סיפורי הרשלה (8 ספרים, הוצ' ענבל 1986/ אלומות 1991/ הוצ' קוראים 2001-2)
  • קוקו! (ספר משחק), הוצ' אורנית 2002
  • ספרי "השמינייה" (3 ספרים, עם גיורא חמיצר, הוצ' ידיעות-משכל – 2006-7)
  • ספר "השמינייה" 4 - "לא נפגשנו מעולם", הוצ' ידיעות-משכל (2013)

תרגום[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בן המלך והעני (1976)
  • המקרה המוזר של ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד + השד בבקבוק (1977 + 2011 )
  • לגוף סיבות משלו (1979)
  • ספרי סוזן פוליס-שוץ (6 ספרים, 1981-1985: בוא אל ההרים, חבר' הנה אצחק, הנה אבכה", למצוא אושר בכל דבר, כל אהבתי לך, *לאהוב, לחיות, ביחד , שלך אם תבקש(
  • בחזרה ליער מאה העצים (2009)
  • זה לא ארגז (2010)
  • יומנים מחדר המיטות (2011)
  • חלקיק של הירח (חידת האהבה) (2011)
  • יצירת הפאר של הפיל המצייר (2012)
  • הרפתקאותיה של אליס בארץ הפלאות (2012)
  • סדרת אייבי ובין (2012-2013)
  • סיפורו של דוקטור דוליטל (2013)

איור[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אז מה כדאי להיות? (1970)
  • הפנטום של השכונה שלנו (1971)
  • יונה לבנה (1973)
  • איפה טמונות התמונות (1973)
  • הנגן העיוור (1973)
  • אני צמחתי מן היער (1973)
  • ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד + השד בבקבוק (1977 + 2011)
  • איפה טמונות התמונות (1978)

עריכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ספריה של דבורה עומר שיצאו בהוצ' שרברק בשנות ה-70 וה-80
  • ספרי ביו-אנרגיה של רפי רוזן, הוצ' תמוז, שנות ה-90
  • ברכות והספדים (2005)ורוב ספריו של מאיר אריאל
  • הספר הרטוב (2008)
  • תהיו בקשר (2008)
  • איך בוטלה המתמטיקה (2010)
  • קבלו את לולה (2012)
  • בראש של מרק (2012)
  • מאושר בחלקו (2012)
  • היוצר פינת החופר (2013)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]