עידן המכונות החושבות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עידן המכונות החושבות
Spiritualmachines.JPG
מחבר ריי קורצוויל
שם בשפת המקור The Age of Spiritual Machines
שפת המקור אנגלית
הוצאה בעברית הוצאת כנרת
שנת הוצאה

ארצות הברית: 1999

ישראל: 2001
תרגום לעברית בת שבע מנס
התפתחות יכולת החישוב עם הזמן, בהשוואה לכח החישוב של המוח
ההתפתחות המהירה בהווה לעומת העבר

עידן המכונות החושבותאנגלית: The Age of Spiritual Machines) הוא ספר פרי עטו של העתידן ריי קורצוויל. עידן המכונות החושבות פורסם לראשונה בשנת 1999 ואף תורגם לעברית על ידי בת שבע מנס בהוצאת כנרת (2001). ספר זה נכתב עשר שנים אחרי שקורצוויל עבד בסוף שנות השמונים על ספרו The Age of Intelligent Machines.

תוכן הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר עוסק בכוון ההתפתחות של האינטליגנציה האנושית וכן באינטליגנציה המלאכותית ובמושג הסינגולריות, מושג המצביע על שינוי בלתי צפוי הבא עקב שינוי טכנולוגי מהותי. בספר מוצג גרף ברור המראה את קצב ההתפתחות של המחשבים בהשוואה ליכולת המוח וגרף המראה את ההתפתחות המהירה בהווה לעומת ההתפתחות בעבר.

ריי קורצוויל בספרו הפופולרי עידן המכונות החושבות חוזה מצב מתמשך של האצת השינויים הטכנולוגיים בעיקר בתחום המחשבים והמעבדים הזעירים. הוא רואה בהתפתחות הטכנולוגית בתחום הטכני, המחשוב והבינה המלאכותית המשך ישיר להתפתחות האינטליגנציה האנושית, שתמשיך על ידי שילוב של מחשבים זעירים בגוף האדם.

אם החזון של ריי קורצוויל יתממש, אנו רק מתחילים את עידן המבוכה והבלבול שחלק מאיתנו מתקשה לעבור. ריי קורצוויל רואה במחשבים הרחבת האינטליגנציה של המין האנושי וצופה כי בשנים 2020 עד 2030 ישיגו המחשבים את היכולת של המוח האנושי, ואז יעברו אותה.

קורצוויל מזהה בספר הקבלה בין תהליך החינוך של בני האדם לזה של המחשבים באופן כזה שלשניהם יש לספק סביבת למידה טובה מאפשרת להם ללמוד בכוחות עצמם. מחקרים שונים של קורצוויל ואחרים, החורגים מגבולות עידן המכונות החושבות מוכיחים לדעתו שהדבר אפשרי בהחלט. למכונות לפי קורצוויל ישנו יתרון משמעותי לא רק בתחום החישובי אלא גם בתחום השפה. מחשבים מסוגלים לפענח ללא בעיה מיוחדת משפטים מורכבים מאוד שאדם יתקשה לעמוד על פשרם. גם יכולתם לחלוק ידע טובה משלנו ושלל יתרונות אלו ישפיעו ויעצבו את מציאות חיינו שלנו.

באופן כללי, הספר מדבר על המאה ה – 21 כעל עתיד פוסט-ביולוגי שבו הסוגיה הפילוסופית המרכזית תהיה מי אנו? או, מה אנושי? בני האדם יעשו שימוש בשתילים עצביים מבוססי מעגלים סינתטיים דבר שיעזור להם להרחיב באופן מתמיד את הידע ואת הזיכרון האנושי. כמו כן קורצוויל צופה כי במאה ה – 21 נתקשה יותר ויותר להבחין בבירור בין יכולותיה של האינטליגנציה האנושית לבין יכולותיה של אינטליגנציית מכונה. יתרונותיה של האחרונה יהיו חד משמעיים. התהליך האבולוציוני המהיר המתרחש אצל המכונות/המחשבים יעמיד לבחינה מחודשת את מושגי ה"אנושיות" המוכרים לנו ויהפוך אותם על פיהם.

טכנולוגיה לפי קורצוויל היא למעשה, המשך האבולוציה באמצעים אחרים. הכותב מזהה תהליך שבו לאורך ההיסטוריה הקבוצה המתקדמת יותר טכנולוגית הופכת תמיד לדומיננטית, השאלה שמטרידה אותו ביחס לכך היא מה יקרה שעה שבמאה ה -21 יעלו עלינו המחשבים באינטליגנציה ובתחכום הטכנולוגי שלהם? קורצווייל אינו מטיל ספק בכך שתהליך זה יקרה בהתבססו על קצב הצמיחה המעריכית הנמשכת של טכנולוגית המחשבים. לטענתו קצב הצמיחה האבולוציוני של הטכנולוגיה הגיע לשלב שבו הוא עובר את קצב הצמיחה אבולוציית החיים. ההאצה המעריכית של הטכנולוגיה מבוססת על עצמה ולכן יגיע הרגע שבו היא עצמה תקח שליטה על התקדמותה.

לא חינם קרא קורצוויל לספרו "עידן המכונות החושבות" ולא המחשבות (מלשון חישוב). יכולת החשיבה בפרפרזה לרנה דקארט שטען "אני חושב משמע אני קיים" תיצור לפי קורצוויל אופני קיום שונים לחלוטין ממה שידענו עד כה ביחס לקשר שבין אדם למכונה. הטכנולוגיה הייתה מאז ומעולם הרחבה של היכולת האנושית לבצע פעולות, אולם ברגע שהכנסנו לתוך המשחק טכנולוגיה המרחיבה את האינטלקט יצרנו בעל כורחנו ואולי מבלי לתת על כך את הדעת בצורה מספקת, כללי משחק מזן שונה לחלוטין. בעצם הרחבנו על ידי כך את גבולות התודעה של עצמנו ושל יצירי כפינו. בעולם העתידני של קורצוויל בשנת 2020 רוב החישובים שלנו יתבצעו במחשבים מבוססי קשר עצבי, בשנת 2048 למשל, יוכל מחשב אישי לחקות את כוח החישוב של כלל מוחותיהם של כל תושבי ארצות הברית. אולם העיקר מבחינת המחבר מתבטא בתהליך ההדדי שעובר על מחשבים-מכונות-אנשים, תהליך שבו בין השאר, סריקת חלקים מהמוח האנושי מיושמת בתכנון מערכות של בינה מלאכותית. התבוננות מעמיקה לתוך הספר, מעמידה בסימן שאלה את מושג ה"מלאכותיות" עצמו. בסוף המאה ה-21 טוען קורצווייל אנשים יעבירו את כל קובצי המוח שלהם לטכנולוגיית חשיבה חדשה. מכך יוצא שאנו נרחיב את יכולות הזיהוי והחשיבה שלנו באופן מקביל ליציר כפינו, המחשב ונתקשה לזהות מה מלאכותי ומה לא. הוא אף מרחיק לכת מעבר לכך וטוען שדבר זה ישים קץ למוות במובן שהיה מוכר לנו מהלך ההיסטוריה האנושית שכן הזהות שלנו לא תהיה מבוססת חומרה (בהקבלה לגוף) אלא מבוססת תוכנה בהקבלה לנפש). אם אנו מבינים נקודה זו נוכל גם להבין מדוע הספר נקרא במקור "The Age of Spiritual Machines" ובחשיבה נוספת נוכל לשאול, האם במושג "מכונות ספיריטואליות(רוחניות) קורצוויל מתכוון למחשב? לאדם? או שמא לשניהם?

מבחינה מתודולוגית מעניין שקורצוויל משלב תוך כדי כתיבה דיאלוגים עם אחת הקוראות המדומיינות שלו (אולי בהשפעת הדיאלוג האפלטוני) המאפשר סוג אחר של קריאה שכמו חותרת תחת עצמה ומחדדת את הבנת המושגים. זה גם משתלב יפה בחזון שלו המבטל כל חיץ בין האדם למכונה או ביננו לבין הגולם שיצרנו והתערב בחיינו. ההתמזגות הזו מפקיעה לדעתו גם את מושג ה"גוף" באופן המוכר לנו ובכך חולק קורצוויל על מבקרי בינה מלאכותית כמו יוברט דרייפוס שטען שבינה זו לא אפשרית ללא גוף.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

האם התחזית של ריי קורצוויל נראית ממשית? האם הטכנולוגיה והמיחשוב יוכלו כפי שחזה ריי קורצוויל בספרו, להחשב הרחבה של האינטליגנציה האנושית על ידי שילוב ביניהם? אולי זה רק סיפור של מדע בידיוני שלא יוכל לעולם להתממש?

העתידן אשר עידן השיב לשאלה זו בטענה כי כבר מרשל מקלוהן הבין שטכנולוגיה באשר היא, הנה הרחבה של האדם. טנולוגיות מיכאניות מהמחרשה והכתב ועד למכונת הדפוס היו הרחבה של גוף האדם. הגלגל הוא הרחבה של הרגל, הפטיש הוא הרחבה של היד, ואילו המשקפיים הם הרחבה של העין. מכאן המרחק קצר להבנה כי טכנולוגיות אלקטרוניות ודיגיטליות הן הרחבה של מוח האדם ומערכות העצבים שלו. מרשל מקלוהן כתב: "מהפכות טכנולוגיות לא מתקדמות כמו צבא סדיר, אלא הן זוחלות כמו צבא גרילה וברגע הבלתי צפוי ביותר הן מזנקות מן המארב".

קורצוויל רואה יתרונות רבים לחיי האדם בעידן ההתמזגות של עם המכונה הן ברמה הקוגניטיבית והן ברמה הכלכלית. מסיבות אלו יש מי שמשייכים אותו לזרם הסייבר אטופיזים אם כי יש לקבל שיוך זה באופן מוגבל שכן המושג שייך בעיקר למובנים החברתיים, בעיקר אלו של המהפכות והשינויים החברתיים-פוליטיים שעוסקים בהם אינטלקטואלים כמו קליי שירקי ויבגני מורוזוב, ושבהם בהם קורצוויל נמנע מלטפל.

יש מי שיחלקו על קורצוויל ועל טענתו כי קיימת יכולת להשתמש במושג "תודעה" ביחס למכונות וכי מושג זה שייך לספירת ההתייחסות האנושית גרידא וגם כאן, לא לגמרי ברור כיצד בעצם נוצרת תודעה. עם זאת, קורצווייל בהתבסס על פילוסופיית המערב החל מבית מדרשו של אפלטון דרך דקארט והפוזיטיביזם הלוגי של ויטגנשטיין מאמין שהמכונות עצמם, הן אלו שישכנעו אותנו שהן בעלות תודעה. קורצוויל בהקשר זה מסתמך גם על עבודתו של אלן טיורינג שמבחנו הידוע המחיש את הדמיון שבין תהליך חישובי לתהליך חשיבה והוא גם סומך ידו על חוקרים שונים מתחום הבינה המלאכותית כמו אלן נוול, ג'ק שואו והרברט סיימון. למי שמטילים ספק בחזון הכולל והרחב של קורצוויל ביחס לתפקיד המכונה בחיינו ולגבולות יכולותיה, מזכיר המחבר את תוכנת Deep Blue- כחול עמוק, אשר הביסה בשנת לראשונה בשנת 1997 את אלוף העולם בשחמט גרי קספרוב. מהלך אגב שקורצוויל עצמו חזה בספרו שקדם ל"עידן המכונות החושבות".

נקודה מעניינת נוספת לדיון קשורה במושג קהילה מקוונת או הקהילה הווירטואלית. הדיון בקהילות וירטואליות מניח שקיימת מציאות דואלית. אחת ממשית, חומרית, מציאות שבה אדם מתקיים בה במהלך חיי היום יום שלו וקשורה בסביבה ובדמויות המוכרות לו מעולמו הפיזי. המציאות השנייה איננה מבוססת חומרה והיא קשורה במכלול החיים של אדם ברשת האינטרנט וברשתות חברתיות. ספרו של קורצוויל והתאוריה העומדת מאחוריו המניחה מזיגה של ישות המכונה באדם ולהיפך מפקיעה מאיתנו את היכולת לדון בקהילות וירטואלית במונחים הדואליים המוכרים לנו. זאת משום שקורצוויל מתייחס בעצם, בסופו של דבר בחזונו למציאות עתידנית אחת שנוכל לכנות אותה באותה נשימה ממשית וגם וריטואלית או לחלופין, פשוט לבחור באחד המונחים ולדבוק בו. אפשרות אחרת היא שתומצא המשגה חדשה שתשלב בין שתי המציאויות ואולי אף יתקבל המושג שהוא עצמו עושה בו שימוש תכוף, סינגולריות. עם זאת, יש לציין כי הקהילה המקוונת מהווה שלב מכין או שלב מקדים חשוב בדיון על העתיד אותו מתאר קורצווייל בחינת היותה מאפשרת ומרחיבה כבר עכשיו מובנים רבים ונרחבים של התודעה האנושית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המקור באנגלית: Raymond Kurzweil, The Age of Spiritual Machines, Viking Adult. ISBN 0-670-88217-8
  • התרגום בעברית: עידן המכונות החושבות, 575 עמ', תרגום בת שבע מנס, הוצאת כנרת, 2001.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]