עיוותי חשיבה
עיוותי חשיבה הם הטיות חשיבתיות כלליות המביאות את האדם לפרש את המציאות בצורה שגויה.
הבסיס התאורטי לעיוותי החשיבה הוא הגישה הביהביוריסטית והטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי. עיוותי החשיבה תוארו על ידי הפסיכיאטר אהרון בק במהלך עבודתו עם מטופלים הסובלים בעיקר מדיכאון. בהמשך פיתח בק את רעיון עיוותי החשיבה לתחום הפרעות חרדה וכן להפרעות נפשיות נוספות.
על פי בק, מטופלים רבים הסובלים מדיכאון וחרדה, נוטים למחשבות אוטומטיות, כלליות ומכלילות על העולם ועל עצמם, המביאות אותם לפרשנות שלילית שגויה של המציאות, ובעקבות כך לרגשות שליליים קשים, הממשיכים להזין את ההפרעה ממנה הם סובלים.
במהלך הטיפול, במיוחד במסגרת טיפול קוגניטיבי, המטופלים לומדים לזהות מחשבות לא-תפקודיות, לבחון אותן, ולהחליפן במחשבות רציונליות ומציאותיות יותר. הטיפול מוגבל בזמן ועיקר העבודה היא בין המפגשים - המטופל מתבקש לעשות "שיעורי בית" ולרשום מחשבות אוטומטיות שעולות בעקבות אירועים שונים בחייו ולנסות להחליפן ב"מחשבות מתוקנות", תפקודיות יותר. המטרה היא שהמטופל יהיה מסוגל לזהות את המחשבות האוטומטיות ולתקן אותן במהלך האירוע.
רשימת עיוותי חשיבה [עריכה]
- חשיבה דיכוטומית או "הכל או כלום" - נטייה לחלק את העולם באופן דיכוטומי, שחור ולבן בלבד, תוך התכחשות למדרגות הביניים ולקיומו של תחום אפור רחב (בדומה לכשל הלוגי ברירה כוזבת). לדוגמה: אם לא קיבלתי 100 במבחן אז נכשלתי; אם לא סיימתי את מה שתכננתי לעשות אז לא עשיתי כלום.
- קפיצה למסקנות - הסקת מסקנות על בסיס עובדתי לא מספק, או ללא בסיס עובדתי כלל. עיוות זה כולל מספר אפשרויות:
- קריאת העתיד - מחשבה שהדברים יקרו כי כך הפרט צופה שהם יקרו, למרות שלא קיים בסיס עובדתי כלל. לדוגמה: אני מאמין שלא אוכל ללמוד לנגן על פסנתר, למרות שאף פעם לא הלכתי לשיעורי פסנתר.
- הכללת יתר - נטייה להסיק מסקנות כוללניות על סמך אירוע המהווה בסיס עובדתי יחיד ולא מספק, או על סמך אירועים בודדים (בדומה לכשל הלוגי הכללה חפוזה). לדוגמה: אדם שנכשל במבחן נהיגה אחד מסיק שלעולם הוא לא יעבור את מבחן הנהיגה.
- הפשטה סלקטיבית או מסננת מנטלית - נטייה להתייחס ולשקוע בנתונים עתידיים שליליים מתוך אוסף של נתונים, ולהתעלם מהשאר (בדומה לכשל הלוגי חיוניות מטעה). לדוגמה: אישה שהתקבלה לעבודה חדשה מוטרדת מאוד מכך שהיא לא תצליח להרשים מספיק את מעסיקיה, אך מתעלמת ומתקשה ליהנות מעצם העובדה שמעתה ואילך היא תתחיל לפרנס את עצמה בכבוד.
- חשיבה רגשית - נטייה להניח שהדברים קורים או יקרו משום שכך הפרט מרגיש. אנשים בעלי חשיבה רגשית מאמינים שהאופן שבו הם חשים את המציאות מבטא את המציאות האובייקטיבית, ולכן הם מתקשים לבחון את המציאות מחדש באופן רציונלי.
- אובדן פרופורציות - נטייה להגדיל אירועים שליליים מעבר לממדים הטבעיים שלהם, או להקטין אירועים חיוביים. עיוות זה כולל מספר אפשרויות:
- הערכה מוגזמת של אירועים שליליים: למשל אדם שעושה טעות בעבודה ומצפה לתגובה קשה מאוד.
- זלזול בחיובי: למשל אדם שהצליח במבחן ואומר לעצמו שהמבחן היה קל מדי.
- מקרים פרטיים של חשיבה דיכוטומית, קפיצה למסקנות או אובדן פרופורציות - הטלת אחריות או אשם על עצמי או על אחרים בעקבות אירועים שליליים שקרו או יקרו. עיוות זה כולל מספר אפשרויות:
- ייחוס עצמי או פרסונליזציה - נטייה להניח שאירוע אובייקטיבי קורה בגלל הפרט. לדוגמה: אני אשם בכך שיורד גשם כי זה קורה תמיד בדיוק כשאני יוצא לפיקניק, או אני אשם בכך שהקניון תמיד עמוס כי זה קורה תמיד בזמן שאני יוצא לקניות.
- מתן תוויות - נטייה להצמיד לפרט או לאדם אחר תוויות כלליות, מוחלטות וסופיות כתוצאה מאירוע אחד או ממספר אירועים בודדים. לדוגמה: נכשלתי אז אני כישלון, חברי התעצל לבצע משהו אז הוא עצלן.
- קריאת מחשבות - נטייה לנחש מה כוונתם של אנשים אחרים מבלי שהפרט בדק זאת איתם, או על סמך אירועים בודדים. לדוגמה: אדם שהעירו לו על משהו סבור שעשו זאת כדי לפגוע בו.
ראו גם [עריכה]
קישורים חיצוניים [עריכה]
- אירנה נתנאל, בחנו את עצמכם: האם אתם בדיכאון?, באתר BeOK
- עשרת עיוותי החשיבה
- דני דרבי ויעל לב, עיוותי חשיבה: גרביים בסלון ופרחים נבולים, באתר ynet, 6 במאי 2010 - על עיוותי חשיבה בזוגיות
