עיט זהוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgעיט זהוב
GoldenEagle-Nova.jpg
מצב שימור

מצב שימור: ללא חשש (LC)

נכחד נכחד בטבע סכנת הכחדה חמורה סכנת הכחדה פגיע קרוב לסיכון ללא חששconservation status: least concern
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: עופות
סדרה: דורסי יום
משפחה: נציים
סוג: עיט
מין: עיט זהוב
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Aquila chrysaetos
‏(ליניאוס)
תחום תפוצה
Aquila chrysaetos dis(Aiger).png
ירוק בהיר = אזור דגירה
כחול = אזור חריפה
ירוק כהה = אזור בו מצוי לאורך כל השנה

עיט זהוב או עיט נשרי (בעבר נקרא עיט סלעים; שם מדעי: Aquila chrysaetos) הוא מין בסוג עיט.

זהו עוף דורס מסדרת דורסי היום ומשפחת הנציים.

תפוצה ואזורי מחיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחום התפוצה של העיט הזהוב נרחב משל כל שאר מיני העיט. הוא חי בשטחים הרריים חסרי עצים, במדבר ובאזורי גבעות. העיט הזהוב מעדיף לחיות בנופים חשופים למחצה - מדרונות הרים, מרגלות צוקים ועמקי נהרות. רוב אוכלוסיות העיט הזהוב יציבות.

בעולם מצב השימור שלו הוא "ללא חשש", על פי "הספר האדום של החולייתנים בישראל" העיט נמצא בסיכון אזורי ועתידו בישראל ובמזרח התיכון בסכנת הכחדה חמורה. בישראל קיימים 7-5 זוגות בלבד בין מזרח השומרון להר הנגב.

מראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אורך ממוצע של בוגר: 75-85 ס"מ
  • מוטת כנף: 175-240 ס"מ
  • משקל: 3-5 ק"ג

קודקודו ועורפו המוזהבים בולטים. צבע זה הוא שהקנה לעיט את שמו "עיט זהוב". המקור חזק והפה גדול. כנפיו גדולות והרגליים מכוסות נוצות. הנקבות גדולות במקצת מהזכרים.

עיט זהוב טורף שועל

התנהגות ותזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיטים חיים כל ימות השנה זוגות-זוגות בתחומי מחיה מוגדרים. בתוך הטריטוריה נמצא מקום הלינה שלהם ובתחומיה נבנים הקנים. העיט דואה בתחום המחיה שלו במשך שעות מדי יום ותר אחר טרף. כשהוא מבחין בטרף, העיט עט עליו במהירות עצומה, ועשוי להגיע עד ל-150 קמ"ש בצלילה. העיט יכול לשאת תוך כדי תעופה טרף במשקל של עד חמישה ק"ג. העיט הזהוב מסוגל לעוט על טרפו ממרומי השמיים ולדרוס ברגליו החזקות ארנבות, שועלים ועופות שונים. הוא ניזון מיונקים שונים ועופות. בארץ ישראל נוהג העיט להרים צבים אל האוויר ולשמוט אותם על-גבי מצוקים וסלעים כדי לפצח את שריונם ולאכול את בשרם.

רבייה וגידול צאצאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיט הזהוב נוטה לרוב לדגור בצוקים, בין סלעים או על עצים. הקשר בין בני הזוג ממושך ונמשך כנראה כל החיים, אבל אם מת אחד מבני הזוג, משתדך הפרט הנותר מחדש. החיזור בין בני הזוג נמשך כל השנה וגובר לקראת ההטלה. הוא מתבטא בעיקר במעופי-ראווה, תוך צלילות ונסיקות. בהטלה אחת יש לרוב שתי ביצים. הדגירה נמשכת 42-45 יום. הנקבה דוגרת רוב הזמן, אך הזכר עוזר ומאכיל את הנקבה. הגוזלים עוזבים את הקן כשהם בני 65-75 ימים. בגיל שש מגיעים הגוזלים לבגרות מינית.

תתי מינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • A. c. chrysaetos תת-מין אירואסייתי (זה שבישראל) -נמצא בסכנת הכחדה חמורה
  • A. c. canadensis תת-מין אמריקאי
  • A. c. homeryi תת-מין איברי (ספרדי)
  • A. c. japonica תת-מין יפני
  • A. c. daphanea תת-מין רוסי

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיט הזהוב הוא הציפור הלאומית של גרמניה, אוסטריה ואלבניה, מקסיקו וקזחסטן, ומונצח בסמל ההיסטורי עיט הרייך. כמו כן הוא מזוהה עם צלאח א-דין, ונמצא על סמל מצרים, סמל עיראק וסמל הרשות הפלסטינית, ובעבר היה גם על סמל לוב וסמל תימן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]