עיכוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עיכוב, על פי חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים) התשנ"ו-1996 פרק ג', היא הגבלת חירותו של אדם לנוע באופן חופשי. הגבלה זו מסויגת מראש בזמן ובתכלית.

עיכוב על ידי שוטר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהתאם לחוק "כבוד האדם וחירותו", פגיעה בזכויותיו של אדם תתקיים רק בתנאי שהיא נועדה לתכלית ראויה. על הפגיעה גם להיות על פי חוק בלבד, במידה שאינה עולה על הנדרש ובאופן ההולם את ערכיה של מדינת ישראל.

סיבת ותכלית העיכוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

שוטר רשאי לעכב אדם במקום או לתחנת המשטרה אם התקיימו אחד מהתנאים הבאים:

  • לשוטר יש יסוד סביר לחשד שהאדם ביצע עבירה או עומד לבצע עבירה, כאשר תכלית העיכוב במקרה זה היא לשם חקירת החשוד.
  • עיכוב עדים - שוטר רשאי לעכב במקום אדם שהיה עד לביצוע עבירה, כאשר העד יכול למסור מידע הנוגע לעבירה ויש צורך בחקירתו או לשם זימונו לתחנת המשטרה במועד מאוחר יותר. במידה ולא ניתן לאמת את זהות העד במקום או שיש חשש שהוא לא יתייצב לחקירה במועד, רשאי השוטר לעכבו לתחנת המשטרה.
  • עיכוב לשם חיפוש ובדיקת מסמכים - לשוטר קיימת סמכות לעכב אדם על מנת לבדוק תעודת זהות או אם מדובר בכלי רכב לבדוק את רישיונותיו ומסמכיו של נהג הרכב. עילת העיכוב במקרה זה נובעת מהחובה המוטלת על כל אזרח לשאת מסמכים מזהים (תעודות זהות, רישיון נהיגה וכדומה) וכדי לוודא כי הוא אכן ממלא את חובותיו כחוק. במידה ואין הדבר כך רשאי השוטר לעכב את האדם לתחנת המשטרה לצורך זיהויו.

במידה ויש לשוטר יסוד סביר לחשוד שקיים צו מעצר או צו מאסר נגד אדם, רשאי הוא לעכבו עד לקבלת עותק מהצו, לצורך ביצוע המעצר. במידה ולא ניתן לקבל את הצו לשטח ניתנה לשוטר סמכות לעכב את החשוד לתחנת המשטרה.

באופן כללי, בהתאם לרוח חוק "כבוד האדם וחירותו", על השוטר תמיד להעדיף עיכוב על פני מעצר גם כאשר החוק מתיר לו לבצע מעצר.

חובות השוטר המעכב[עריכת קוד מקור | עריכה]

על השוטר המחליט לעכב אדם מוטלות החובות הבאות:

  • הזדהות בשמו והצגת תעודת שוטר וזאת רק במידה והשוטר נמצא בלבוש אזרחי. במידה והשוטר לבוש מדים וזהותו ברורה מתוקף הנסיבות, אין חובת הזדהות אלא אם האדם ביקש במפורש לראות תעודת שוטר.
  • הודעה לאדם על דבר עיכובו. במידה ויש חשש שההודעה עלולה לסכל את ביצוע העיכוב, לגרום להעלמת ראיות או לפגוע בביטחונו של השוטר המעכב, אין חובת הודעה.
  • הודעה על סיבת העיכוב אלא אם סיבת העיכוב ברורה בנסיבות העניין ("נתפס על חם" מבצע את העבירה).

בכל מצב, ברגע שחלפו הנסיבות שמנעו את מילוי חובותיו של השוטר, חובה עליו לבצען בהקדם האפשרי.

מגבלות העיכוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

על משך העיכוב להיות לא יותר משלוש שעות. חריג לכך הוא במקרים בהם מתבצע עיכוב של מספר מעורבים באותו אירוע, אז רשאי קצין משטרה להאריך את העיכוב בשלוש שעות נוספות, כך שמשך העיכוב לא יעלה על שש שעות. זמן החקירה אינו נכלל בזמן העיכוב. בכל מצב על השוטר המעכב לשאוף לכך שזמן העיכוב יהיה קצר ככל הניתן ויהיה כרוך בטרחה מועטה ככל המתאפשר לאדם המעוכב.

עיכוב על ידי אדם שאינו שוטר[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל אדם רשאי לעכב אדם אחר עד לבואו של שוטר, אם הנעכב חשוד שביצע, בנוכחות המעכב, עבירת אלימות, פשע, גניבה או עבירה שגרמה נזק של ממש לרכוש. במידה ואדם אחר, הקורא לעזרה, הצביע בפני אדם על חשוד בעבירה כפי שפורטו לעיל, רשאי האדם לעכב את החשוד אך ורק אם יש חשש שהחשוד ימלט או שזהותו אינה ידועה.

בדומה לשוטרים, גם האדם המעכב אינו רשאי לעכב חשוד למעלה משלוש שעות, ומוטלת עליו החובה למסור אותו ללא דיחוי לשוטר. המעכב רשאי להפעיל כוח סביר כדי להתגבר על התנגדות המעוכב, בתנאי שהשימוש בכוח לא יגרום למעוכב חבלה.

חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות חקיקת חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, תשס"ה-2005, העניק המחוקק סמכויות עיכוב לחיילים ומאבטחים, שהשר לביטחון פנים הסמיך אותם לביצוע פעולות אבטחה ושמירה על ביטחון הציבור, במקומות המפורטים בחוק. לפי החוק, רשאי חייל או מאבטח לעכב אדם עד לבואו של שוטר במידה ומתעורר חשד שאותו אדם נושא נשק או מתכוון לעשות שימוש בנשק. חייל שהוסמך לשמש כמאבטח בתחנת הסעה או בנקודת בדיקה בין ישראל לבין יהודה ושומרון וחבל עזה מוסמך לעכב אדם גם במידה ומתעורר חשד שאותו אדם מתכוון לבצע עבירה המסכנת את ביטחון האדם, הציבור או המדינה.

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים) התשנ"ו-1996, פרק ג'.