עימאד מוע'ניה
עימאד פאיז מוע’ניה (ערבית: عماد فايز مغنية, תעתיק מדויק: עִמאד פאיז מֻעְ'ניה; הגייה מקורבת בעברית: עִימַאדְּ מוּרְנִייה; 7 בדצמבר 1962 - 12 בפברואר 2008) היה פעיל טרור לבנוני, וראש הזרוע הצבאית ו"מספר 2" בארגון חזבאללה. מוע'ניה חוסל בפיצוץ מכונית בשכונת כפר סוסה בדמשק. החיסול יוחס לישראל אך גם לגורמים פנימיים בסוריה.
תוכן עניינים |
ביוגרפיה [עריכה]
מוע'ניה נולד ב-7 בדצמבר 1962 בכפר טיר-דבא שליד צור בדרום לבנון. הוא החל את מעורבותו בפעילות טרור במלחמת האזרחים בלבנון בשנת 1975 בהצטרפות לפת"ח, ולאחר מכן הצטרף לכוח 17 של הפת"ח. בשנת 1982, בעקבות עזיבת הפת"ח לתוניס, הצטרף מוע'ניה לארגון חזבאללה. בתחילת שנות ה-90 הקים את "מנגנון המחקרים המיוחדים", הגוף האחראי על המבצעים הצבאיים המיוחדים של הארגון.
בשל תפקידו כראש הזרוע הצבאית של חזבאללה, מוע'ניה היה חבר ב"מועצת השורא המחליטה", שמנהלת את חזבאללה, תחת השם הבדוי "ג'ואד נור א-דין". הוא נחשב כ"מספר 2" בארגון, ותחת פיקודו ביצע חזבאללה פיגועים רבים. תחילה פגע הארגון בכוחות הזרים בלבנון, בפעולות טרור שגרמו לכ-400 אבידות והביאו ליציאת הכוח הרב-לאומי מלבנון ולהעמקת החסות הסורית על לבנון. בנוסף, עמד מוע'ניה בראש יחידות המודיעין, הביטחון המסכל; היה אחראי על אבטחתו האישית של חסן נסראללה (וככזה ידע כל פרט ופרט על מנהיגו, על משפחתו ועל התנהלותם היום-יומית); והיה גם קצין הקישור לארגון משמרות המהפכה האיראני, לכוח אל-קודס שפועל במסגרתו וללשכת המנהיג העליון עלי חמינאי.
לאחר נסיגת הכוחות מיקד את פעילותו באזור נגד צה"ל וצד"ל ברצועת הביטחון וירי קטיושות לעבר עורף ישראל. לאחר נסיגת צה"ל מלבנון בשנת 2000, מיקד את פעילות הארגון בהתבצרות בדרום לבנון, הגדלת מלאי הקטיושות וחטיפת חיילים. בשנת 2000 הרג הארגון 3 חיילים וחטף את גופותיהם ללבנון, וכן רכש את האזרח הישראלי החטוף אלחנן טננבוים מידי העבריינים שחטפו אותו, בפעולות שתכנונן מיוחס לעימאד מוע'ניה. טננבאום וגופות החיילים הוחזרו בעסקת חילופי שבויים בשנת 2004, הנחשבת הישג גדול לחזבאללה. בחודש יולי 2006 נהרגו ונחטפו שני חיילים נוספים, אהוד גולדוסר ואלדד רגב ללבנון, דבר שהוביל לפרוץ מלחמת לבנון השנייה.
לצד פעולות נגד ישראל, לאחר פרוץ מלחמת עיראק מוע'ניה סייע לאימון של כוחות שיעים אנטי-אמריקניים בעיראק, בראשם "כוח בדר" ו"צבא המהדי". מספר רב של מטעני קלע הדומים לאלו שחזבאללה השתמש בהם בדרום לבנון התגלו בעיראק החל משנת 2006[1]. בכירים במחלקת ההגנה האמריקנית הצביעו על שיתוף פעולה בין איראן באמצעות כוח אל-קודס של משמרות המהפכה שבסיוע של יחידה 2800 של חזבאללה מאמן פעילים שיעיים ופיגועים נגד מטרות סוניות ואמריקניות[2].
המצוד אחר מוע'ניה [עריכה]
לדברי סוכנות הידיעות רויטרס, עימאד מוע'ניה שהה באיראן במשך חלק גדול משנות ה-90 של המאה ה-20. בשנת 1994 נהרג אחיו פואד בפיצוץ מכונית בביירות, ודיווחים בתקשורת טענו ש"המוסד" עמד מאחורי הפיצוץ כחלק מתוכנית לחיסולו של מוע'ניה בלווית אחיו[3] [4].
במאי 2000, סמוך ליציאת צה"ל מלבנון, לאחר מרדף בלתי פוסק של המודיעין הישראלי שנמשך משנת 1985, נוצרה לצה"ל הזדמנות לחסל את מוע'ניה, אולם המבצע לא יצא אל הפועל[5] [6].
מוע'ניה היה ברשימת 26 הטרוריסטים המבוקשים ביותר על ידי ממשלת ארצות הברית, ביחד עם ראשי אל-קאעידה. על ראשו הושת פרס של חמישה מיליון דולר, למי שימסור מידע שיוביל לתפיסתו ולהעמדתו לדין. ב-7 בנובמבר 2007 הוציאה העצרת הכללית של האינטרפול, לבקשת ארגנטינה, צו מעצר בינלאומי נגדו ונגד חמישה בכירים איראנים בחשד למעורבות בתכנון הפיגוע בבניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס בשנת 1994 [7].
ההתנקשות ואחריה [עריכה]
מוע'ניה נהרג מפיצוץ מכונית בשכונת כפר סוסה (كفرسوسة) בדמשק בליל 12 בפברואר 2008, בצאתו מבית ספר איראני[8].[9] עיתון הסאנדיי טיימס הלונדוני דיווח "מפי מקורות מודיעין ישראליים" כי ברכבו הותקנה משענת ראש המכילה מטען חומר נפץ מרסק קטן[10]. באותה כתבה יוחסו למוסד הישראלי[11] שש התנקשויות קודמות שאירעו בלבנון ובסוריה, בין דצמבר 2002 למאי 2006.
ארגון חזבאללה האשים את ישראל בחיסולו. בתגובה פרסמה לשכת ראש הממשלה הודעה לפיה "ישראל דוחה את הניסיון של גורמי טרור לייחס לה מעורבות כלשהי באירוע זה"[12]. דובר משרד החוץ של ארצות הברית שון מקורמק בירך על חיסולו של מוע'ניה בציינו כי "העולם הוא מקום טוב יותר בלעדיו. הוא היה רוצח המונים וטרוריסט האחראי למותם של חפים מפשע רבים מספור"[13]. ואילו מנהל המודיעין הלאומי של ארצות הברית, הגנרל מייק מק'קונל, אמר כי "ייתכן כי חיסולו של עימאד מורנייה בוצע בידי גורמים פנימיים בחזבאללה, או בסוריה" [14]. הטענה בדבר חיסול חשבונות פנים סורי קיבלה חיזוק מסוים כאשר נודע כי מוע'ניה היה זה שמנע ניסיון הפיכה בסוריה[15]. ביולי 2012 אמר עוזי ארד, לשעבר ראש המועצה לביטחון לאומי, "אנחנו פגענו בעימאד מורנייה"[16].
בתקשורת פורסם כי לאחר מות מוע'ניה, מונה מוסטפא באדר א-דין בן דודו וחברו של מוע'ניה למפקד הצבאי של ארגון החזבאללה. בחודשים שאחרי ההתנקשות במוע'ניה סיכלו גורמי הביטחון של ישראל בשיתוף עם גורמי ביטחון זרים שורה של תוכניות מצד חזבאללה לבצע פיגועי נקמה ביעדים ישראליים בחו"ל [17]. הטיימס הלונדוני דיווח כי סוכל פיגוע שתוכנן בשגרירות ישראל באזרבייג'ן, וכן נחשף תא טרור של חזבאללה בסיני[18].
ב-14 באפריל 2009 פורסם בעיתון המצרי אל-אהראם (בעקבות חקירת חברי התארגנות של חזבאללה שנחשפה במצרים), כי מי שהחליף את מוע'ניה בראש הזרוע הצבאית של הארגון הוא טלאל חמיה (طلال حمية), ששימש כסגנו עד ההתנקשות.
ב-2011 פרסם העיתון הכוויתי "אל-קבס" כתבה אשר לפי מקורות לבנונים חוסל מורנייה על ידי סוריה.
פיגועים בולטים המיוחסים לעימאד מוע'ניה [עריכה]
עימאד מוע'ניה היה מעורב בביצוע פיגועים רבים נגד יעדים ישראליים, יהודים ומערביים[19]:
- פיצוץ שגרירות ארצות הברית בביירות (18 אפריל 1983) - 63 הרוגים.
- פיצוץ מפקדת הנחתים האמריקנים בביירות (23 אוקטובר 1983) - 241 הרוגים.
- פיצוץ מפקדת הצנחנים הצרפתים בביירות (23 אוקטובר 1983) - 58 הרוגים.
- פיצוץ מפקדת צה"ל בצור (4 נובמבר 1983) - 60 הרוגים.
- חטיפה ורצח של ויליאם באקלי, איש ה-CIA בלבנון (1983).
- פיגועים בשגרירות ארצות הברית בכווית (1983, 20 ספטמבר 1984).
- חטיפת דיפלומטים סובייטים וסוכני קג"ב מהשגרירות הסובייטית בביירות, לבנון (30 בספטמבר 1985)
- חטיפת שני מטוסים של חברת התעופה הכווייתית (1984, 1988).
- פגיעה בשיירת חיל תחזוקה סמוך למטולה (10 במרץ 1985) - 12 הרוגים.
- חטיפת מטוס נוסעים של חברת התעופה TWA, הרוג אחד (14 יוני 1985).
- פגיעה בשיירת מפקדים של צה"ל ליד מטולה (19 באוקטובר 1988) - 8 הרוגים.
- רצח קולונל היגינס, ששירת בכוח המשקיפים של האו"ם בדרום לבנון (1988).
- חטיפת עשרות אזרחים מערביים בלבנון תחת שמות ארגונים שונים, ורציחת רבים מהם (שנות ה-80).
- פיצוץ בשגרירות ישראל בארגנטינה, 29 הרוגים (17 מרץ 1992).
- פיצוץ בניין "AMIA", בניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס, 86 הרוגים (18 יולי 1994).
- פיצוץ בבסיס צבאי אמריקני בסעודיה, 20 הרוגים (25 יוני 1996).
- חטיפת 3 חיילים בגזרת הר דב (2000).
- חטיפת האזרח הישראלי אלחנן טננבוים (2000).
- פיגוע ירי ליד קיבוץ מצובה (2002) - 6 הרוגים.
- ניסיון חטיפת חיילים בכפר ע'ג'ר (2005).
- תכנון רצח ראש ממשלת לבנון רפיק חרירי[20].
- חטיפת שני חיילים בגבול לבנון, שהובילה למלחמת לבנון השנייה (2006).
ראו גם [עריכה]
לקריאה נוספת [עריכה]
- רונן ברגמן - נקודת האל חזור, הוצאת כנרת זמורה ביתן
- מישקה בן דוד, איך להגיע למבוקש בכיר, ישראל היום, 14.02.2008.
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- טרוריסט מבוקש, אתר האינטרפול
- יוסי עבדי, "חיסולו של אשף הטרור", מתוך אתר החדשות חדשות מחלקה ראשונה.
- רועי נחמיאס ועלי ואקד, החשבון נסגר: עימאד מורנייה חוסל בדמשק, באתר ynet, 13 בפברואר 2008
- עמאד פאיז מע‘ניה "מספר שניים" בחזבאללה, מצא מותו בפיצוץ מכונית תופת בדמשק., אתר המרכז למורשת המודיעין
- חיסול עימאד מוע'ניה, ב"וידאופדיה" - אנציקלופדיית הווידאו של חדשות 2 באינטרנט
- רונן ברגמן, הטרוריסט בעל תשע הנשמות, אתר ynet
- אילנה דיין, חיסול מורניה – הסיפור המלא, עובדה, ערוץ 2
הערות שוליים [עריכה]
- ^ Surge of danger for US troops סאלון, 22 בינואר 2007.
- ^ עדות הגנרל פטראוס, מפקד הזירה העיראקית מול הקונגרס האמריקני ב-10 בספטמבר 2007
- ^ יוסי מלמן, פרשנות: מבוקש בכיר יותר מנסראללה, באתר הארץ, 13 בפברואר 2008
- ^ Tom Perry and Laila Bassam, Hezbollah's most wanted commander killed in Syria bomb, רויטרס, 13 בפברואר 2008.
- ^ ג'קי חוגי וגד שמרון, "מורנייה כבר היה על כוונת צה"ל", "מעריב", 14 בפברואר 2008
- ^ רונן ברגמן, "החשבון נסגר", "ידיעות אחרונות", 14 בפברואר 2008
- ^ ברק רביד, צווי מעצר בינ"ל לחשודים בתכנון הפיגוע בארגנטינה ב-94', הארץ 7.11.2007
- ^ אתר lbc בערבית
- ^ יואב שטרן, יוסי מלמן וסוכנויות הידיעות, ארצות הברית: העולם טוב יותר אחרי חיסול מורנייה, באתר הארץ, 13 בפברואר 2008
- ^ עוזי מחניימי, הלה ג'אבר, ג'ון סווין, Israel kills terror chief with headrest bomb, סאנדיי טיימס, 17.02.2008
- ^ מישקה בן דוד, איך להגיע למבוקש בכיר, ישראל היום, 14.02.2008.
- ^ תגובת יועץ התקשורת של ראש הממשלה למותו של עימאד מוע'ניה
- ^ שי אילן, ארצות הברית מברכת על חיסול מורנייה, וואלה, 13.2.2008
- ^ "המודיעין בארצות הברית: אולי חזבאללה יזם ההתנקשות", ynet ה-17 בפברואר 2008
- ^ דיווח: נכשל ניסיון הפיכה בסוריה, אתר Nrg מעריב
- ^ עוזי ארד: "אנחנו הצד היוזם, פגענו במורניה", באתר הארץ, 19 ביולי 2012
- ^ עמוס הראל, חזבאללה בנקמה חובקת עולם, באתר הארץ, 16/09/2008
- ^ ניקולס בלנפורד, Hezbollah plots bloody vengeance, טיימס, 17.01.2009
- ^ עמאד פאיז מע‘ניה "מספר שניים" בחזבאללה, מצא מותו בפיצוץ מכונית תופת בדמשק., אתר המרכז למורשת המודיעין
- ^ חיזבאללה במשבר עמוק: "אין כסף, סכסוכים בצמרת", באתר וואלה!, 18 בדצמבר 2011.
