עימאד מוע'ניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תמונה של עימאד מוע'ניה שפורסמה לאחר הריגתו

עימאד פאיז מוע’ניה (ערבית: عماد فايز مغنية, תעתיק מדויק: עִמאד פאיז מֻעְ'ניה; 7 בדצמבר 1962 - 12 בפברואר 2008) היה פעיל טרור לבנוני, וראש הזרוע הצבאית ו"מספר 2" בארגון חזבאללה. נהרג בפיצוץ מכונית בשכונת כפר סוסה בדמשק, בחיסול שיוחס לישראל, אך גם לגורמים פנימיים בסוריה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונת עימאד מוע'ניה כפי שפורסמה באתר ה-FBI

מוע'ניה נולד ב-7 בדצמבר 1962 בכפר טיר דבא שליד צור בדרום לבנון. הוא החל את מעורבותו בפעילות טרור במלחמת האזרחים בלבנון בשנת 1975 בהצטרפות לפת"ח, ולאחר מכן הצטרף לכוח 17 של הפת"ח. בשנת 1982, בעקבות עזיבת הפת"ח לתוניס, הצטרף מוע'ניה לארגון חזבאללה. בתחילת שנות ה-90 הקים את "מנגנון המחקרים המיוחדים", הגוף האחראי על המבצעים הצבאיים המיוחדים של הארגון.

בשל תפקידו כראש הזרוע הצבאית של חזבאללה, היה מוע'ניה חבר ב"מועצת השורא המחליטה", שמנהלת את חזבאללה, תחת השם הבדוי "ג'ואד נור א-דין". הוא נחשב כ"מספר 2" בארגון, ותחת פיקודו ביצע חזבאללה פיגועים רבים. תחילה פגע הארגון בכוחות הזרים בלבנון, בפעולות טרור שגרמו לכ-400 אבידות והביאו ליציאת הכוח הרב-לאומי מלבנון ולהעמקת החסות הסורית על לבנון. בנוסף, עמד מוע'ניה בראש יחידות המודיעין, הביטחון המסכל; היה אחראי על אבטחתו האישית של חסן נסראללה (וככזה ידע כל פרט ופרט על מנהיגו, על משפחתו ועל התנהלותם היומיומית); והיה גם קצין הקישור לארגון משמרות המהפכה האיראני, לכוח קודס שפועל במסגרתו, וללשכת המנהיג העליון עלי ח'אמנאי.

לאחר נסיגת הכוחות מיקד את פעילותו באזור נגד צה"ל וצד"ל ברצועת הביטחון וירי קטיושות לעבר עורף ישראל. לאחר נסיגת צה"ל מלבנון בשנת 2000, מיקד את פעילות הארגון בהתבצרות בדרום לבנון, הגדלת מלאי הקטיושות וחטיפת חיילים. בשנת 2000 הרג הארגון שלושה חיילים וחטף את גופותיהם ללבנון, וכן רכש את האזרח הישראלי החטוף אלחנן טננבוים מידי העבריינים שחטפו אותו, בפעולות שתכנונן מיוחס לעימאד מוע'ניה. טננבאום וגופות החיילים הוחזרו בעסקת חילופי שבויים בשנת 2004, הנחשבת הישג גדול לחזבאללה. בחודש יולי 2006 נהרגו ונחטפו שני חיילים נוספים, אהוד גולדוסר ואלדד רגב ללבנון, דבר שהוביל לפרוץ מלחמת לבנון השנייה.

לצד פעולות נגד ישראל, לאחר פרוץ מלחמת עיראק סייע מוע'ניה לאמן כוחות שיעיים אנטי-אמריקניים בעיראק, ובראשם "כוח בדר" ו"צבא המהדי". מספר רב של מטעני קלע הדומים לאלו שחזבאללה השתמש בהם בדרום לבנון התגלו בעיראק החל משנת 2006[1]. בכירים במחלקת ההגנה האמריקנית הצביעו על שיתוף פעולה בין איראן באמצעות כוח קודס של משמרות המהפכה שבסיוע של יחידה 2800 של חזבאללה מאמן פעילים שיעיים ופיגועים נגד מטרות סוניות ואמריקניות[2].

המצוד אחר מוע'ניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדברי סוכנות הידיעות רויטרס, עימאד מוע'ניה שהה באיראן במשך חלק גדול משנות ה-90 של המאה ה-20. בשנת 1994 נהרג אחיו פואד בפיצוץ מכונית בביירות, ודיווחים בתקשורת טענו ש"המוסד" עמד מאחורי הפיצוץ כחלק מתוכנית להריגתו של מוע'ניה בלוויית אחיו[3] [4].

במאי 2000, סמוך ליציאת צה"ל מלבנון, לאחר מרדף בלתי פוסק של המודיעין הישראלי שנמשך משנת 1985, נוצרה לצה"ל הזדמנות לחסל את מוע'ניה, אולם המבצע לא יצא אל הפועל[5] [6].

מוע'ניה היה ברשימת 26 הטרוריסטים המבוקשים ביותר על ידי ממשלת ארצות הברית, ביחד עם ראשי אל-קאעידה. על ראשו הושת פרס של חמישה מיליון דולר, למי שימסור מידע שיוביל לתפיסתו ולהעמדתו לדין. ב-7 בנובמבר 2007 הוציאה העצרת הכללית של האינטרפול, לבקשת ארגנטינה, צו מעצר בינלאומי נגדו ונגד חמישה בכירים איראנים בחשד למעורבות בתכנון הפיגוע בבניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס בשנת 1994 [7].

ההתנקשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוע'ניה נהרג מפיצוץ מכונית[8] בשכונת כפר סוסה (كفرسوسة) בדמשק בליל 12 בפברואר 2008, בצאתו מבית ספר איראני[9].[10] עיתון הסאנדיי טיימס הלונדוני דיווח "מפי מקורות מודיעין ישראליים" כי ברכבו הותקנה משענת ראש המכילה מטען חומר נפץ מרסק קטן[11]. באותה כתבה יוחסו למוסד הישראלי[12] שש התנקשויות קודמות שאירעו בלבנון ובסוריה, בין דצמבר 2002 למאי 2006.

בעקבות ההתנקשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגון חזבאללה האשים את ישראל בהריגתו. בתגובה פרסמה לשכת ראש הממשלה הודעה לפיה "ישראל דוחה את הניסיון של גורמי טרור לייחס לה מעורבות כלשהי באירוע זה"[13]. דובר משרד החוץ של ארצות הברית שון מקורמק בירך על הריגתו של מוע'ניה בציינו כי "העולם הוא מקום טוב יותר בלעדיו. הוא היה רוצח המונים וטרוריסט האחראי למותם של חפים מפשע רבים מספור"[14]. ואילו מנהל המודיעין הלאומי של ארצות הברית, הגנרל מייק מק'קונל, אמר כי "ייתכן כי חיסולו של עימאד מורנייה בוצע בידי גורמים פנימיים בחזבאללה, או בסוריה" [15]. הטענה בדבר חיסול חשבונות פנים-סורי קיבלה חיזוק מסוים כאשר נודע כי מוע'ניה הוא שמנע ניסיון הפיכה בסוריה‏‏[16]. ביולי 2012 אמר עוזי ארד, לשעבר ראש המועצה לביטחון לאומי, "אנחנו פגענו בעימאד מורנייה"‏[17].

בתקשורת פורסם כי לאחר מות מוע'ניה מונה מוסטפא באדר א-דין, בן דודו וחברו של מוע'ניה, למפקד הצבאי של ארגון החזבאללה. בחודשים שלאחר ההתנקשות במוע'ניה סיכלו גורמי הביטחון של ישראל בשיתוף עם גורמי ביטחון זרים שורה של תוכניות מצד חזבאללה לבצע פיגועי נקמה ביעדים ישראליים בחו"ל [18]. הטיימס הלונדוני דיווח כי סוכל פיגוע שתוכנן בשגרירות ישראל באזרבייג'ן, וכן נחשף תא טרור של חזבאללה בסיני[19].

ב-14 באפריל 2009 פורסם בעיתון המצרי "אל-אהראם" (בעקבות חקירת חברי התארגנות של חזבאללה שנחשפה במצרים) כי מי שהחליף את מוע'ניה בראש הזרוע הצבאית של הארגון הוא טלאל חמיה (طلال حمية), ששימש כסגנו עד ההתנקשות.

ב-2011 פרסם העיתון הכוויתי "אל-קבס" כתבה ובה נאמר כי, לפי מקורות לבנוניים, מורנייה חוסל על ידי סוריה.

פיגועים בולטים המיוחסים לעימאד מוע'ניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עימאד מוע'ניה היה מעורב בביצוע פיגועים רבים נגד יעדים ישראליים, יהודים ומערביים‏‏[20]:

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Surge of danger for US troops סאלון, 22 בינואר 2007.
  2. ^ עדות הגנרל פטראוס, מפקד הזירה העיראקית מול הקונגרס האמריקני ב-10 בספטמבר 2007
  3. ^ יוסי מלמןפרשנות: מבוקש בכיר יותר מנסראללה, באתר הארץ, 13 בפברואר 2008
  4. ^ Tom Perry and Laila Bassam, Hezbollah's most wanted commander killed in Syria bomb, רויטרס, 13 בפברואר 2008.
  5. ^ ג'קי חוגי וגד שמרון, "מורנייה כבר היה על כוונת צה"ל", "מעריב", 14 בפברואר 2008
  6. ^ רונן ברגמן, "החשבון נסגר", "ידיעות אחרונות", 14 בפברואר 2008
  7. ^ ברק רביד, צווי מעצר בינ"ל לחשודים בתכנון הפיגוע בארגנטינה ב-94', הארץ 7.11.2007
  8. ^ יוסי מלמן ודן רביב, "מלחמות הצללים: המוסד וקהילת המודיעין", הוצאת ידיעות ספרים, 2012, עמודים 438-441.
  9. ^ אתר lbc בערבית
  10. ^ יואב שטרן, יוסי מלמן וסוכנויות הידיעות, ארצות הברית: העולם טוב יותר אחרי חיסול מורנייה, באתר הארץ, 13 בפברואר 2008
  11. ^ עוזי מחניימי, הלה ג'אבר, ג'ון סווין, Israel kills terror chief with headrest bomb, סאנדיי טיימס, 17.02.2008
  12. ^ מישקה בן דוד, איך להגיע למבוקש בכיר, ישראל היום, ‏ 14.02.2008.
  13. ^ תגובת יועץ התקשורת של ראש הממשלה למותו של עימאד מוע'ניה
  14. ^ שי אילן, ארצות הברית מברכת על חיסול מורנייה, וואלה, 13.2.2008
  15. ^ "המודיעין בארצות הברית: אולי חזבאללה יזם ההתנקשות", ynet ה-17 בפברואר 2008
  16. ^ דיווח: נכשל ניסיון הפיכה בסוריה‏, אתר Nrg מעריב
  17. ^ עוזי ארד: "אנחנו הצד היוזם, פגענו במורניה", באתר הארץ, 19 ביולי 2012
  18. ^ עמוס הראלחזבאללה בנקמה חובקת עולם, באתר הארץ, 16/09/2008
  19. ^ ניקולס בלנפורד, Hezbollah plots bloody vengeance, טיימס, 17.01.2009
  20. ^ עמאד פאיז מע‘ניה "מספר שניים" בחזבאללה, מצא מותו בפיצוץ מכונית תופת בדמשק., אתר המרכז למורשת המודיעין
  21. ^ חיזבאללה במשבר עמוק: "אין כסף, סכסוכים בצמרת", באתר וואלה!, 18 בדצמבר 2011.