עין גב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עין גב
EinGev056a.jpg
מעגן עין גב
מחוז הצפון
מועצה אזורית עמק הירדן
גובה ממוצע ‎-201‏ מטר
תאריך ייסוד 1937
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2013:
  - אוכלוסייה 626 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-0.5%‏ בשנה עד דצמבר 2013
מיקום עין גב
עין גב
עין גב

עין גב הוא קיבוץ על השפה המזרחית של הכנרת. שייך למועצה אזורית עמק הירדן. השם "עין-גב" מתייחס למילה "נקבה" או "נוקייב" על שם הכפר הערבי א־נוקייב.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקיבוץ נוסד בשנת 1937 במסגרת ישובי "חומה ומגדל". מייסדיו היו חברי גרעין "בתלם" מתנועות החלוץ והבונים בגרמניה, שהתאחד ב-1935 עם קבוצה מבוגרי תנועת נצ"ח מצ'כוסלובקיה וארצות הבלטיות. לפני עלייתם לקרקע עברו המתיישבים הכשרה באפיקים, כפר גלעדי וגבעת חיים, וישבו באופן זמני בחצר כנרת.

במלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת העצמאות היה הקיבוץ יישוב יחידי בחוף המזרחי של הכנרת. הסורים הסתפקו בהפגזות על הקיבוץ אך ריכזו את מאמצם לפרוץ לגליל דרך בקעת הירדן והדגניות. כאשר הם נעצרו הם החליטו להסתפק בהתקפה וכיבוש נקודות בודדות. הם כיוונו את מאמציהם לעין גב ומשמר הירדן. כיבוש עין גב הוטל על גדוד סורי מוגבר בסיוע ארטילריה ומטוסים. על המשק הגנו כ-100 חברים מצוידים בנשק קל, מקלע בינוני, שתי מרגמות "2 ו-"3, מרגמת דוידקה ושני פיאטי"ם.

ההתקפה התחילה בבוקר ה-10 ביוני 1948. הסורים התקיפו מצפון, מדרום וממזרח. ההתקפות מצפון ומדרום נהדפו על ידי חברי המשק אולם במזרח הצליחו הסורים לחדור את גדר המשק ולכבוש מיצדית פילבוקס. חברי הקיבוץ החישו למקום תגבורת ובעזרת הפגזה מרגמות יעילה הצליחו לכבוש בחזרה את הפילבוקס. התקפת הסורים נבלמה והם החלו לסגת כשהפגזת המרגמות מזנבת בהם. אבידות מגיני עין גב היו ארבעה הרוגים. לסורים נגרמו עשרות הרוגים.

משוריין של צבא ההצלה ועליו סמל צבא ההצלה: פגיון נעוץ במגן דויד

ב-11 ביוני 1948 הותקפה עין גב בשנית, הפעם על ידי כוח של צבא ההצלה. ההתקפה נבלמה בכוח האש של המגינים ולא הגיעה לשלב הסתערות. אחד מן המגינים נהרג.

ב-12 ביוני 1948 נערכה על המשק התקפה שלישית על ידי כוחות מקומיים מכפרי הסביבה. התקפה זו נהדפה ללא נפגעים.

ההפוגה הראשונה נוצלה על ידי חברי עין גב לחיזוק הביצורים ולתוספת אמצעי לחימה. לחברי הקיבוץ היה ברור שלא יהיה פתרון לביטחונה של עין גב כל עוד הר סוסיתא מוחזק על ידי הסורים. הוחלט לכבוש את סוסיתא לפני שהפסקת האש (ההפוגה השנייה) תיכנס לפועל.

בליל ה-18 ביולי 1948 נעה מחלקה של 37 חברי עין גב בואדי מדרום למשלט הסוסיתא והסתערה עליו ממזרח. הסורים שלא ציפו להתקפה מכיוון זה, נסוגו והמשלט נכבש ללא אבידות.

בשנות החמישים והשישים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות יישום הסכמי שביתת הנשק בין ישראל לסוריה ב-1949 ("הסכמי רודוס") נקלע הקיבוץ לתוך מובלעת בין שני אזורים מפורזים שהריבונות עליהם לא הייתה ברורה. ישראל פעלה למימוש ריבונותה בכל השטח עד הגבול הבינלאומי ואילו סוריה ניסתה לחלוש על השטחים הסמוכים לגבול ממערב באמצעות ירי והתקפות צבאיות. תושבי עין גב סבלו מאוד מההתקפות האלה שלא נסתיימו אלא לאחר כיבוש רמת הגולן בידי צה"ל במלחמת ששת הימים.

בפילוג בקיבוץ המאוחד תמכו רוב חברי הקיבוץ במפא"י והצטרפו לאיחוד הקיבוצים. בינואר 1954, לאחר שנתיים של ויכוחים עזבו תומכי הקיבוץ המאוחד את עין גב ועברו לגינוסר.‏[1]

שנות השבעים עד ימינו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקיבוץ מתפרנס בעיקר מתיירות ודיג. בנוסף לחדר האוכל, הקיבוץ מציע מגוון מסעדות, ביניהם ״מסעדת הדגים עין גב״, אשר הוקמה ב-1945. בקיבוץ ישנם הרבה אטרקציות, למשל ״הנגרייה של סבא יוסי״. לקיבוץ יש את החוף של התיירים, וחוף פרטי לתושבי הקיבוץ. ישנה אכסניה לתיירי הקיבוץ, וגם בית הארחה קטן לאורחי התושבים.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנימין עציוני (עורך), "אילן ושלח - דרך הקרבות של חטיבת גולני", הוצאת מערכות, 1950.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קואורדינטות: 32°47′0.24″N 35°38′20.03″E / 32.7834000°N 35.6388972°E / 32.7834000; 35.6388972