עין גדי (קיבוץ)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עין גדי
קיבוץ עין גדי 2 חתוך.JPG
תצלום אוויר, פברואר 2014
מחוז הדרום
מועצה אזורית תמר
גובה ממוצע ‎-304‏ מטר
תאריך ייסוד 1953
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
מוצא המייסדים ישראל
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2013:
  - אוכלוסייה 523 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-1.7%‏ בשנה עד דצמבר 2013
נתוני קיבוץ
תאריך ייסוד הגרעין 1956
תנועת אם תק"מ
ענפי ייצור תיירות וחקלאות
מיקום עין גדי
עין גדי
עין גדי
http://www.eingedi.co.il
מרכז התרבות
קיבוץ עין גדי
שביל בקיבוץ

עין גדי הוא קיבוץ בחופו המערבי של ים המלח. הקיבוץ נקרא על שם עין גדי המקראית‏[1].

הקמה והיסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1953 הוקמה היאחזות נח"ל (סמוך למקום בו נמצא בית ספר שדה עין גדי של היום). היישוב אוזרח והפך לקיבוץ בשנת 1956. רוב מייסדיו הם בוגרי תנועות הנוער וגרעיני נח"ל. לפני מלחמת ששת הימים היה היישוב מנותק ומבודד, והיישוב הקרוב ביותר היה בטווח של מספר שעות נסיעה בדרך עפר. מלחמת ששת הימים קטעה את הבידוד בו היה שרוי הקיבוץ, והפכה את הגישה לעין גדי לקלה. כביש חדש שנסלל לאורך חופי ים המלח מכיוון ירושלים הפך את עין-גדי למרכז לביקור מטיילים ומבקרים.

ענפי הכלכלה העיקריים הם תיירות וחקלאות. בשנת 1997 הוקם בקיבוץ מפעל עין גדי מים מינרליים להפקה ושיווק של מים מינרליים.

הגן הבוטני בקיבוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל מתחם חצר הקיבוץ, שטופח בתחילה כגן נוי קיבוצי רגיל, הוכר כגן בוטני רשמי בשנת 1994, עת נרשם באגודת הגנים הבוטניים הבינלאומיים. בגן, המשתרע על שטח של כ-100 דונם, ניתן למצוא למעלה מ-900 מיני צמחים מכל רחבי העולם. זהו הגן הבוטני היחיד מהרשומים באגודה שנמצא בתוכו יישוב.

בין השאר ניתן לראות בגן מינים שונים של עצי תמר מצוי ודקל, צמחים טרופיים, צמחי מדבר, וסוגי קקטוסים רבים.

פולמוס המים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעשור האחרון[דרושה הבהרה] התעורר פולמוס בעניין צריכת המים של הקיבוץ, והאם הוא משתמש באופן מופרז במשאבי טבע של מי המעיינות הסמוכים, באופן שמייבש את הנחל. הפולמוס התעורר במיוחד לאחר שהקיבוץ בשיתוף עם חברה פרטית החל לשאוב את מי המעיינות ולשווקם כמים מינרלים. פעילי טבע העומדים מאחורי המאבק בקיבוץ, טענו כי הקיבוץ משתמש במים לצריכה ביתית ותעשייתית באופן בזבזני, ואף הגן בוטני שהקים על שטחו צורך מים רבים. לטענת החברה להגנת הטבע מפעל המים המינרלים ביקש עם הקמתו לשאוב 6,000 מ"ק מים בשנה, כמות שהוגדלה בהדרגה עד ליותר מ-120 אלף מ"ק בשנה. הם גם קבלו על כך, שממקום כה צחיח שמשמש כנאת מדבר נשאבים מים שמשווקים לכל הארץ. ואילו חברי הקיבוץ, מגובים על ידי נציבות המים, טענו שמעולם לא חרגו מהמכסה שהוקצבה להם, ומה ההבדל אם הם אורזים את מכסת המים החקלאיים שלהם כמלונים או באריזות פלסטיק, ושהגן הבוטני רובו מאוכלס בצמחי מדבר יובשניים, שאינם צורכים מים רבים‏[2]. תוצאות שאיבת המים וייבושו של הנחל, היו שבעלי חיים וצמחים נדירים נעלמו מהנחל.

באוגוסט 2004 הציג פרופ' יורם אבנימלך מהטכניון בפני אנשי "השדולה הירוקה" בכנסת, דו"ח הקובע כי ניתן לפתור את המחלוקות סביב המים בנוסחת פשרה, כיוון שבעיית המים איננה בעיה של כמות, אלא של ניהול משק המים באופן נכון, כיוון שנפח המים העובר בנחלים עומד על כ-2.5 מיליון מ"ק, כמות הגבוהה באופן משמעותי מהכמות הנצרכת‏[3]. בתחילת 2005 אלי אמיתי, מנכ"ל רשות הטבע והגנים, מינה ועדה מקצועית להגשת המלצות לשיקום נאת עין גדי, והסדרת ממשק מי מעיינות עין גדי‏[4]. ב-29 באפריל 2007 נחתמה אמנה בין קיבוץ עין גדי לבין רשות הטבע והגנים, במעמד נציב המים ובברכת פרופ' יורם אבנימלך, שמונה מטעם "השדולה הירוקה" בכנסת להיות נציגה בעניין‏[5]. באמנה הקיבוץ קיבל על עצמו הגבלות בשימוש במי המעיינות, בהם השבה של 100% מהזרימה הטבעית לנחלים ערוגות ודוד והשבה של 100% מהשפיעה הטבעית במעין עין גדי. ביולי 2007 פורסם כי השדולה הירוקה בכנסת מאמצת את הסכם המים בעין גדי ותעקוב אחר יישומו‏[6]. החברה להגנת הטבע מתנגדת להסכם, ורואה בהגדלת השאיבה ומכירת המים שערורייה. עוד היא סוברת כי יש לחבר את בתי הקיבוץ לרשת המים הארצית ובכך לחסוך ממשאבי הטבע של המעיינות‏[7]. ב-2009 דווח כי בעלי החיים והצמחים הנדירים שהיו בנחל לפני שהתייבש החלו לחזור אליו, לאחר מאמצי שיקום ואישוש‏[8].

מכינת עין גדי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעין גדי פעילה מכינה קדם-צבאית חילונית "מלח הארץ" מאז 2008. חזון המכינה הוא מתן הזדמנות לצעירים מכלל ישראל להגשמה עצמית, חברתית ולאומית והעלאת המוטיבציה לשרת, לתרום ולהוביל.

פנימיית עין גדי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פנימייה חינוכית הממוקמת בליבו של הגן הבוטני. בפנימייה מתחנכים מדי שנה כ-60 נערים ונערות בכיתות ז'-יב' המגיעים מרחבי הארץ. הפנימייה מתוקצבת ומפוקחת על ידי משרד החינוך, ומתקיימת כחברת נעורים כחלק ממערכת החינוך בקיבוץ. חניכי הפנימייה לומדים במסגרת בית הספר האזורי בקיבוץ, "שש-שנתי עין-גדי".

בפנימייה מושם דגש על התפתחות לימודית בתחומי אמנות, מוזיקה וספורט. הפעילות הבלתי פורמלית כוללת פעילות עם בני הנוער בקיבוץ, פעילות תנועת נוער (האיחוד החקלאי), עבודה בענפי הקיבוץ השונים, התנדבויות משותפות ועוד. החניכים מעורבים בחיי הקהילה בקיבוץ, לוקחים חלק בחגים ובטקסים, עובדים, מתנדבים ומסייעים בענפי הקיבוץ השונים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


קואורדינטות: 31°27′30.96″N 35°23′19.68″E / 31.4586000°N 35.3888000°E / 31.4586000; 35.3888000