עין גדי (קיבוץ)
| עין גדי | |
.JPG) |
|
| מחוז | הדרום |
| מועצה אזורית | תמר |
| גובה ממוצע | -300 מטר |
| תאריך ייסוד | 1953 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| מוצא המייסדים | ישראל |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2011: | |
| - אוכלוסייה | 527 תושבים |
 עין גדי
|
|
| http://www.eingedi.co.il | |
עין גדי הוא קיבוץ בחופו המערבי של ים המלח. הקיבוץ נקרא על שם עין גדי המקראית[1].
תוכן עניינים |
הקמה והיסטוריה[עריכה]
בשנת 1953 הוקמה היאחזות נח"ל (סמוך למקום בו נמצא בית ספר שדה עין גדי של היום). היישוב אוזרח והפך לקיבוץ בשנת 1956. רוב מייסדיו הם בוגרי תנועות הנוער וגרעיני נח"ל.
לפני מלחמת ששת הימים היה היישוב מנותק ומבודד, והיישוב הקרוב ביותר היה בטווח של מספר שעות נסיעה בדרך עפר. מלחמת ששת הימים קטעה את הבידוד בו היה שרוי הקיבוץ, והגבול החדש הפך את הגישה לעין גדי לקלה. כביש חדש שנסלל לאורך חופי ים המלח מכיוון ירושלים הפך את עין-גדי למרכז לביקור מטיילים ומבקרים.
ענפי הכלכלה העיקריים הם תיירות וחקלאות. בשנת 1997 הוקם בקיבוץ מפעל עין גדי מים מינרליים להפקה ושיווק של מים מינרליים.
הגן הבוטני בקיבוץ[עריכה]
כל מתחם חצר הקיבוץ, שטופח בתחילה כגן נוי קיבוצי רגיל, הוכר כגן בוטני רשמי בשנת 1994, עת נרשם באגודת הגנים הבוטניים הבינלאומיים. בגן, המשתרע על שטח של כ-100 דונם, ניתן למצוא למעלה מ-900 מיני צמחים מכל רחבי העולם. זהו הגן הבוטני היחיד מהרשומים באגודה שנמצא בתוכו יישוב.
בין השאר ניתן לראות בגן מינים שונים של עצי תמר מצוי ודקל, צמחים טרופיים, צמחי מדבר, וסוגי קקטוסים רבים.
פולמוס המים[עריכה]
בעשור האחרון[דרושה הבהרה] התעורר פולמוס בעניין צריכת המים של הקיבוץ, והאם הוא משתמש באופן מופרז במשאבי טבע של מי המעיינות הסמוכים, באופן שמייבש את הנחל. הפולמוס התעורר במיוחד לאחר שהקיבוץ בשיתוף עם חברה פרטית החל לשאוב את מי המעיינות ולשווקם כמים מינרלים. פעילי טבע העומדים מאחורי המאבק בקיבוץ, טענו כי הקיבוץ משתמש במים לצריכה ביתית ותעשייתית באופן בזבזני, ואף הגן בוטני שהקים על שטחו צורך מים רבים. לטענת החברה להגנת הטבע מפעל המים המינרלים ביקש עם הקמתו לשאוב 6,000 מ"ק מים בשנה, כמות שהוגדלה בהדרגה עד ליותר מ-120 אלף מ"ק בשנה. הם גם קבלו על כך, שממקום כה צחיח שמשמש כנאת מדבר נשאבים מים שמשווקים לכל הארץ. ואילו חברי הקיבוץ, מגובים על ידי נציבות המים, טענו שמעולם לא חרגו מהמכסה שהוקצבה להם, ומה ההבדל אם הם אורזים את מכסת המים החקלאיים שלהם כמלונים או באריזות פלסטיק, ושהגן הבוטני רובו מאוכלס בצמחי מדבר יובשניים, שאינם צורכים מים רבים[2]. תוצאות שאיבת המים וייבושו של הנחל, היו שבעלי חיים וצמחים נדירים נעלמו מהנחל.
באוגוסט 2004 הציג פרופ' יורם אבנימלך מהטכניון בפני אנשי "השדולה הירוקה" בכנסת, דו"ח הקובע כי ניתן לפתור את המחלוקות סביב המים בנוסחת פשרה, כיוון שבעיית המים איננה בעיה של כמות, אלא של ניהול משק המים באופן נכון, כיוון שנפח המים העובר בנחלים עומד על כ-2.5 מיליון מ"ק, כמות הגבוהה באופן משמעותי מהכמות הנצרכת[3]. בתחילת 2005 אלי אמיתי, מנכ"ל רשות הטבע והגנים, מינה ועדה מקצועית להגשת המלצות לשיקום נאת עין גדי, והסדרת ממשק מי מעיינות עין גדי[4]. ב-29 באפריל 2007 נחתמה אמנה בין קיבוץ עין גדי לבין רשות הטבע והגנים, במעמד נציב המים ובברכת פרופ' יורם אבנימלך, שמונה מטעם "השדולה הירוקה" בכנסת להיות נציגה בעניין[5]. באמנה הקיבוץ קיבל על עצמו הגבלות בשימוש במי המעיינות, בהם השבה של 100% מהזרימה הטבעית לנחלים ערוגות ודוד והשבה של 100% מהשפיעה הטבעית במעין עין גדי. ביולי 2007 פורסם כי השדולה הירוקה בכנסת מאמצת את הסכם המים בעין גדי ותעקוב אחר יישומו[6]. החברה להגנת הטבע מתנגדת להסכם, ורואה בהגדלת השאיבה ומכירת המים שערורייה. עוד היא סוברת כי יש לחבר את בתי הקיבוץ לרשת המים הארצית ובכך לחסוך ממשאבי הטבע של המעיינות[7]. ב-2009 דווח כי בעלי החיים והצמחים הנדירים שהיו בנחל לפני שהתייבש החלו לחזור אליו, לאחר מאמצי שיקום ואישוש[8].
מכינת עין גדי[עריכה]
בעין גדי פעילה מכינה קדם צבאית חילונית "מלח הארץ" מאז 2008 ובשנה הקרובה תהפוך לאחת מתוך 25 מכינות קדם-צבאיות מוכרות ומתוקצבות על ידי הממשלה. חזון המכינה הוא מתן הזדמנות לצעירים מכלל ישראל להגשמה עצמית, חברתית ולאומית והעלאת המוטיבציה לשרת, לתרום ולהוביל. חניכי המכינה מגיעים מאוכלוסיות שונות ומגוונות מכל רחבי הארץ ובכך היא למעשה מאפשרת מפגש נדיר ביותר בין קצוות שונות של החברה הישראלית.
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- אתר קיבוץ עין גדי
- קיבוץ עין גדי, במרכז המידע להתיישבות בנגב של תנועת אור
- נדב מן (מעבדת "ביתמונה"), "עין גדי: מה היה כי צמחת בשממה?", תעוד מצולם של שנותיה הראשונות של עין גדי, ynet
- על חדר האוכל ומרכז התרבות בקיבוץ עין גדי באתר 'חלון אחורי', 3/11.
הערות שוליים[עריכה]
- ^ כאמור באתר הקיבוץ עין גדי מופיעה במקרא בספר שמואל א', פרק כ"ג, פסוק כ"ט, ספר שמואל א', פרק כ"ד, פסוק א', ספר יחזקאל, פרק מ"ז, פסוק י', ספר דברי הימים ב', פרק כ', פסוק ב' ומגילת שיר השירים, פרק א', פסוק י"ד
- ^ צפריר רינת, אמנת המים החדשה תציל את שמורת עין גדי, או תהרוס אותה, אתר הארץ
- ^ דוד הכהן, דו"ח: ניתן לפתור המחלוקת על מי שמורת עין גדי, 03.08.04, אתר ynet
- ^ מנכ"ל רשות הטבע והגנים הקים ועדה מקצועית לנושא מי עין גדי, אתר רשות שמורות הטבע
- ^ מי הנחלים והמעיינות בעין גדי יושבו אל הטבע, אתר רשות שמורות הטבע
צפריר רינת, נחל דוד המתייבש מחכה למים של עין גדי, אתר הארץ - ^ הסכם עין גדי יוצא לדרך
- ^ נווה המדבר בעין גדי מיובש בחסות - מפעל מי עין גדי ו...רשות הטבע והגנים, אתר החברה להגנת הטבע
- ^ עדי חשמונאי, נחל עין גדי שב לחיים, אתר nrg
|
||||||||||
