עין דור
ערך זה עוסק בקיבוץ. אם התכוונתם לאתר מקראי, ראו עין דור (אתר מקראי).
| עין דור | |
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | עמק יזרעאל |
| גובה ממוצע | 174 מטר |
| תאריך ייסוד | 1948 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2010: | |
| - אוכלוסייה | 682 תושבים |
| אתר האינטרנט של הקיבוץ | |
עין דור הוא קיבוץ בגליל התחתון, 10 ק"מ מזרחית לעפולה, בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל. הוקם בשנת 1947 על ידי חניכי תנועת הנוער השומר הצעיר מגרמניה, הונגריה, ארצות הברית ותושבי הארץ. אליהם הצטרפו בשנות ה-50 עולים מדרום אמריקה. הוא משתייך לתנועה הקיבוצית.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
מייסדי הקיבוץ התגבשו כקיבוץ ו' של השומר הצעיר בנחלת יהודה בשנת 1940. בשנת 1943 הועברו לעיבוד חקלאי על ידם 930 מקרקעות בית דג'אן שנרכשו על ידי הקרן הקיימת. בעבודתם הם סבלו מהתנכלויות רבות של ערבים בסביבה שהיתה מוקפת בכפרים הערביים: בית דג'אן, יאזור, אל-ח'ירייה וסאקיה. ב-5 באוגוסט 1944, ערכה משטרת המנדט פשיטה על הקיבוץ ועצרה את דוד אפשטיין ודוד סלומון באשמת אחזקת נשק בלתי חוקית. חבריהם לקיבוץ מנעו את הובלת העצורים אל מחוץ לאזור, והם שוחררו. לאחר שהגיעו להבנה עם השלטונות שישאו עונשים קלים בלבד הסגירו את עצמם השניים לידי השלטונות.[1] קו ההגנה שלהם במשפט היה שמשטרת המנדט לא סייעה להם להגן על רכושם מפני ההתנכלויות של ערביי הסביבה; ולכן לא היתה להם ברירה אלא להעזר בנשק בלתי חוקי, ששימש להגנה בלבד.[2] השניים נדונו לשבע שנות מאסר [3], אך אפשטיין שוחרר במאי במסגרת חנינה שניתנה למאות אסירים לציון הנצחון על גרמניה הנאצית.[4].
בסוף שנת 1947, עברו חברי הקיבוץ לעמק יזרעאל, והתיישבו באופן ארעי בחושות ערביות בקרבת כפר קיש, עד שבמהלך מלחמת העצמאות הקימו את קיבוץ עין דור, בקרקעות נקודת הקבע.[5] שם הקיבוץ נקבע על פי עין דור המקראית, (שמואל א', כ"ח, 7) הנזכר כמקום מושבה של בעלת האוב, אליה הגיע שאול המלך ערב מלחמתו עם הפלשתים כדי לשמוע את נבואתה לקראת הקרב; לאחר שעין דור המקראית זוהתה בכפר הערבי אינדור ששכן באותן קרקעות עד מלחמת העצמאות.
[עריכה] ענפי הקיבוץ
- גידולי שדה - גידולים חקלאיים שונים.
- לול - פטם.
- רפת
- "אירוח תבור" - בתי אירוח לקבוצות.
- "טלדור כבלים ומערכות בע"מ" - מפעל לייצור מגוון רחב של כבלים למטרות טלקומוניקציה, אלקטרוניקה וחשמל.
- "דורלי" - מפעל לייצור בובות.
- "גרפ-דור" - עיצוב גרפי.
- "המדפיס" - שירותי הדפסה.
- בית-ספר לרכיבה
- מוזיאון ארכאולוגי
- עץ-דור- ייצור תופי עץ לכבלים.
- ענפי שירות של הקיבוץ - כל-בו, מרפאה, הנהלת חשבונות וכו'.
[עריכה] במאה ה-21
עין דור הוא קיבוץ משתנה (מופרט) שחבריו מקבלים שכר דיפרנציאלי (לא שוויוני) ומשלמים עבור חלק מהשירותים שמספק הקיבוץ לחבריו. כלכלתו מבוססת על מפעל "טלדור" לייצור כבלי תקשורת וכן על ענפי חקלאות (גידולי-שדה, רפת לחלב, לול פטם).
ילדי הקיבוץ לומדים בבית-ספר היסודי האזורי "אופקים" הנמצא בקיבוץ מרחביה. תלמידי העל-יסודי לומדים בבית הספר "עמקים-תבור" אשר בקיבוץ מזרע.
ב-6 בנובמבר 2009, נחנכה השכונה הקהילתית "עמק הגפנים", הממוקמת בסמוך לקיבוץ. תושביה לוקחים חלק פעיל בחיי הקהילה אולם הם אינם חברי הקיבוץ. בניית השכונה עודנה בעיצומה, והיא צפויה לאכלס תושבים נוספים.
בקיבוץ מוזיאון ארכאולוגי עשיר המכיל פריטים אשר נמצאו באזור מתקופות שונות, החל בפרה-היסטוריה. המוזיאון מקיים גם פעילות חינוכית לטיפוח דו-קיום יהודי-ערבי.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- אתר האינטרנט של הקיבוץ
- אתר המוזיאון הארכאולוגי בקיבוץ
- אתר קהילת עין דור - הרשת החברתית הפנימית לתושבי הקיבוץ
- עין דור באתר הרשות לפיתוח הגליל
[עריכה] הערות שוליים
- ^ דני הדרי, אל מול האתגר הערבי, תל אביב: הוצאת משרד הביטחון, 2004, עמ' 233
- ^ משפט הנאשמים בהחזקת נשק, דבר, 28 בנובמבר 1944
- ^ מאסר 7 שנים לדויד סלומון ולדויד אפשטיין, דבר, 28 בנובמבר 1944
- ^ שוחררו 138 ערבים ו-55 יהודים, דבר, 13 במאי 1945
- ^ עין דור העברית קמה לתחייה, דבר, 20 באוקטובר 1948
|
||||||||||||