עין דור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עין דור
Eyndor.jpg
מגדל המים בקיבוץ עין דור
מחוז הצפון
מועצה אזורית עמק יזרעאל
גובה ממוצע ‎124‏ מטר
תאריך ייסוד 1948
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2013:
  - אוכלוסייה 868 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎13.5%‏ בשנה עד דצמבר 2013
מיקום עין דור
עין דור
עין דור
אתר האינטרנט של הקיבוץ

עין דור הוא קיבוץ בגליל התחתון, 10 ק"מ מצפון־מזרחית לעפולה, בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל. הוקם בשנת 1947 על ידי חניכי תנועת הנוער השומר הצעיר מגרמניה, הונגריה, ארצות הברית ותושבי הארץ. אליהם הצטרפו בשנות ה-50 עולים מדרום אמריקה. הוא משתייך לתנועה הקיבוצית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייסדי הקיבוץ התגבשו כקיבוץ ו' של השומר הצעיר בנחלת יהודה בשנת 1940. בשנת 1943 הועברו לעיבוד חקלאי על ידם 930 מקרקעות בית דג'אן שנרכשו על ידי הקרן הקיימת. בעבודתם הם סבלו מהתנכלויות רבות של ערבים בסביבה שהייתה מוקפת בכפרים הערביים: בית דג'אן, יאזור, אל-ח'ירייה וסאקיה. ב-5 באוגוסט 1944, ערכה משטרת המנדט פשיטה על הקיבוץ ועצרה את דוד אפשטיין ודוד סלומון באשמת אחזקת נשק בלתי חוקית. חבריהם לקיבוץ מנעו את הובלת העצורים אל מחוץ לאזור, והם שוחררו. לאחר שהגיעו להבנה עם השלטונות שישאו עונשים קלים בלבד הסגירו את עצמם השניים לידי השלטונות.‏[1] קו ההגנה שלהם במשפט היה שמשטרת המנדט לא סייעה להם להגן על רכושם מפני ההתנכלויות של ערביי הסביבה; ולכן לא הייתה להם ברירה אלא להיעזר בנשק בלתי חוקי, ששימש להגנה בלבד.‏[2] השניים נדונו לשבע שנות מאסר‏[3], אך אפשטיין שוחרר במאי במסגרת חנינה שניתנה למאות אסירים לציון הניצחון על גרמניה הנאצית.‏[4].

בסוף שנת 1947, עברו חברי הקיבוץ לעמק יזרעאל, והתיישבו באופן ארעי בחושות ערביות בקרבת כפר קיש, עד שבמהלך מלחמת העצמאות הקימו את קיבוץ עין דור, בקרקעות נקודת הקבע.‏[5] שם הקיבוץ נקבע על פי עין דור המקראית[6], הנזכר כמקום מושבה של בעלת האוב, אליה הגיע שאול המלך ערב מלחמתו עם הפלשתים כדי לשמוע את נבואתה לקראת הקרב; לאחר שעין דור המקראית זוהתה בכפר הערבי אינדור ששכן באותן קרקעות עד מלחמת העצמאות.

ענפי הקיבוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גידולי שדה - גידולים חקלאיים שונים.
  • לול - פטם.
  • רפת
  • "אירוח תבור" - בתי אירוח לקבוצות.
  • "טלדור כבלים ומערכות בע"מ" - מפעל לייצור מגוון רחב של כבלים למטרות טלקומוניקציה, אלקטרוניקה וחשמל.
  • "דורלי" - מפעל לייצור בובות.
  • "גרפ-דור" - עיצוב גרפי.
  • "המדפיס" - שירותי הדפסה.
  • בית-ספר לרכיבה
  • מוזיאון ארכאולוגי
  • עץ-דור- ייצור תופי עץ לכבלים.
  • ענפי שירות של הקיבוץ - כל-בו, מרפאה, הנהלת חשבונות וכו'.

במאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

עין דור הוא קיבוץ משתנה (מופרט) שחבריו מקבלים שכר דיפרנציאלי (לא שוויוני) ומשלמים עבור חלק מהשירותים שמספק הקיבוץ לחבריו. כלכלתו מבוססת על מפעל "טלדור" לייצור כבלי תקשורת וכן על ענפי חקלאות (גידולי-שדה, רפת לחלב, לול פטם).

ילדי הקיבוץ לומדים בבית-ספר היסודי האזורי "אופקים" הנמצא בקיבוץ מרחביה. תלמידי העל-יסודי לומדים בבית הספר "עמקים-תבור" אשר בקיבוץ מזרע.

ב-6 בנובמבר 2009, נחנכה השכונה הקהילתית "עמק הגפנים", הממוקמת בסמוך לקיבוץ. תושביה לוקחים חלק פעיל בחיי הקהילה אולם הם אינם חברי הקיבוץ. בניית השכונה עודנה בעיצומה, והיא צפויה לאכלס תושבים נוספים.

בקיבוץ מוזיאון ארכאולוגי עשיר המכיל פריטים אשר נמצאו באזור מתקופות שונות, החל בפרה-היסטוריה. המוזיאון מקיים גם פעילות חינוכית לטיפוח דו-קיום יהודי-ערבי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קואורדינטות: 32°39′22.31″N 35°25′1.55″E / 32.6561972°N 35.4170972°E / 32.6561972; 35.4170972

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דני הדרי, אל מול האתגר הערבי, תל אביב: הוצאת משרד הביטחון, 2004, עמ' 233
  2. ^ משפט הנאשמים בהחזקת נשק, דבר, 28 בנובמבר 1944
  3. ^ מאסר 7 שנים לדויד סלומון ולדויד אפשטיין, דבר, 28 בנובמבר 1944
  4. ^ שוחררו 138 ערבים ו-55 יהודים, דבר, 13 במאי 1945
  5. ^ עין דור העברית קמה לתחייה, דבר, 20 באוקטובר 1948
  6. ^ שמואל א' כ"ח/ז'