עין יעקב (חיבור)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עין יעקב הוא חיבור הכולל אסופה ופרשנות למרבית האגדות המצויות בתלמוד הבבלי ובתלמוד הירושלמי.

הספר חובר על ידי רבי יעקב בן חביב, שהספיק לכתוב רק שני חלקים של הספר, סדר זרעים וסדר מועד ונפטר באמצע עבודתו. הספר הושלם בידי בנו, רבי לוי בן חביב, הרלב"ח.

הספר ראה אור בדפוס, לאחר מות המחבר, בסלוניקי בבית הדפוס של דון יהודה גדליה בשנת רע"ו (1516). הגעתו של החיבור לקהל קוראים רחב יותר התאפשרה רק לאחר שהחיבור ראה אור במרכז הדפוס של ונציה בשנת 1546 (ש"ו). בעקבות הפולמוס סביב התלמוד שהתקיים באיטליה בשנות החמישים של המאה ה-16, הכריזה האינקויזיציה של ונציה על ה"עין יעקב" כספר אשר יש בו דברי כפירה והספר נידון לשריפה יחד עם עותקים של התלמוד הבבלי והירושלמי‏[1]. כעבור עשר שנים בשנת שכ"ו (1566) הותר להוציא את הספר לאור בשנית אולם שמו שונה ל"עין ישראל", עקב איסור הדפסתו מהאפיפיור. בשם זה החיבור המשיך לראות אור במספר מהדורות. אחת ממהדורות אלו הינה המהדורה שראתה אור בשני כרכים בקרקוב בדפוס יצחק בן אהרון מפרוסיץ, בין השנים 1587-1591. מהדורה זו הנגישה למעשה את יצירתו של רבי יעקב בן חביב לציבור הלמדנים שישב במרחב האשכנזי-פולני. לאורך השנים החיבור ראה אור בעשרות מהדורות, שזכו לתפוצה רחבה הן בקרב בני ישיבות והן בקרב ציבור הלמדנים הרחב, עד לימינו אנו ישנן קבוצות לימוד של החיבור הנקראות בשם "חברת עין יעקב".

מבנה החיבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה"עין יעקב" ערוך על פי סדר מסכתות התלמוד, במרכז כל עמוד מובאות בכתב מרובע האגדות הנידונות בחיבור. בצידי האגדה מופיע בגופן אחר פירושו של המחבר, אשר נקרא "פירוש המחבר". המוציאים לאור הוסיפו על פירושי המחבר אסופה של פירושים שנכתבו על ידי פרשנים מסורתיים לתלמוד כדוגמת: רש"י, בעלי התוספות, רבינו ניסים, רשב"א וריטב"א. במהדורות מאוחרות יותר נוספו ל"עין יעקב" גם פירושו של המהרש"א וכן מפתחות, הפניות ומראי מקומות לספרות המקראית והמדרשית.

ייחודו של החיבור והשפעתו על הפרשנות לספרות האגדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"עין יעקב" הינו החיבור הראשון בספרות התורנית המודפסת המאגד את אגדות התלמוד כגוף ידע עצמאי. החיבור מסודר על פי סדר המסכתות והדפים ובכך למעשה ממצב את הספר כחיבור המיועד לתלמידי חכמים המצויים בנתיבות הלימוד של התלמוד. זאת בשונה מספרות הדרשות והמוסר, המפרשות אגדות רבות אולם הן בנויות על פי נושאים או פרשיות השבוע ולא מתייחסות לאגדה כגוף ידע העומד בזכות עצמו, אלא ככלי עזר לביסוסם של רעיונות אמוניים. התפיסה הרואה את האגדה כגוף ידע הראוי לפרשנות עצמאית באה לידי ביטוי דווקא בשני חיבורים של יוצרים מהמרחב הפולני-אשכנזי שהושפעו רבות מה"עין יעקב". החיבור "דרש משה" לר' משה מפיזענץ שראה אור בקרוב בשנת שמ"ט (1589) וחיבורו של ר' שמואל אידילש (המהרש"א), "חידושי אגדות" (לובלין, 1627).

הנוסח בחיבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוסח התלמוד המובא בעין יעקב שונה לפעמים מהנוסח בדפוסי התלמודי הנפוצים, ישנם מאמרי חז"ל שמופיעים רק בנוסח התלמוד בעין יעקב. בספר דקדוקי סופרים ציין בצורה שיטתית לשינויים. כמו כן בנוסח פירוש רש"י המופיע בספר ישנם לעתים שינויים מנוסח פירוש רש"י המודפס בתלמוד.

תרגומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

החיבור "עין יעקב" תורגם ליידיש על ידי יוסף מאיר יעבץ ונדפס בהוצאת "בית מסחר ספרים ירושלים" בניו יורק. התרגום הראשון לאנגלית נעשה על ידי הרב שמואל צבי גליק ונדפס בשנת 1916 בארצות הברית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הקר יוסף, ר' יעקב אבן חביב : לדמותה של ההנהגה היהודית בשאלוניקי בראשית המאה הט"ז (כרך ב, עמ' 117-127), דברי הקונגרס העולמי השישי למדעי היהדות, ירושלים, ה'תשל"ג
  • הקר יוסף, הפעילות האינטלקטואלית בקרב יהודי האימפריה העו'תמנית במאות השש עשרה והשבע עשרה (עמ' 569-603), תרביץ, ה'תשמ"ד
  • Lehman Marjorie,The ‘Ein Ya’aqov’ a collection of Aggadah in Transition”, Prooftexts, 19, 1, 1999, p.21-41
  • Lehman Marjorie, The En Yaaqov: Jacob ibn Habib's Search for Faith in the Talmudic Corpus. Detroit: Wayne State University Press, 2012

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אמנון רז-קרקוצקין, הצנזור העורך והטקסט: הצנזורה הקתולית והדפוס העברי במאה השש עשרה (עמ' 63-37), ירושלים, מאגנס, ה'תשס"ה