עינת וילף
| עינת וילף | |
|---|---|
 |
|
| תאריך לידה | 1970 |
| כנסות | 18 |
| סיעה | העבודה, העצמאות |
| תפקידים בולטים | יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט |
עינת וִילְף (נולדה ב-11 בדצמבר 1970) הייתה חברת הכנסת ה-18 מטעם סיעת העצמאות ויושבת ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט.
תוכן עניינים |
ביוגרפיה [עריכה]
וילף היא בוגרת התיכון ליד האוניברסיטה בירושלים, ושירתה בצה"ל כקצינה ביחידה 8200. היא בעלת תואר ראשון במדע המדינה ותולדות האמנות מאוניברסיטת הרווארד שבארצות הברית, תואר שני במנהל עסקים מ-INSEAD שבצרפת, ותואר דוקטור במדע המדינה מאוניברסיטת קיימברידג' שבאנגליה. בשנים 2006-2002 שימשה כיועצת מדינית למשנה לראש הממשלה, שמעון פרס. הייתה יועצת אסטרטגית בנושא קרנות השקעות בחברת הייעוץ העולמית מקינזי, ולאחר מכן שותפה מנהלת בקרן ההון סיכון של "כור תעשיות". עד חברותה בכנסת הייתה עמיתת מחקר במכון לתכנון מדיניות העם היהודי.
וילף נשואה מאז 2007 לעיתונאי הגרמני ריכרד גוטיאר (Richard Gutjahr), המתגורר בגרמניה.[1] בדצמבר 2010 נולד לזוג בן.
פעילות ציבורית [עריכה]
וילף היא כותבת קבועה של מאמרי דעה בעברית ובאנגלית בעיתונים בישראל ובעולם ומרצה בישראל ובחו"ל בנושאי חברה ופוליטיקה בישראל. בענייני החברה הישראלית כתבה שני ספרים: בשנת 2003 יצא לאור ספרה הראשון "מקימים, לוחמים ואנחנו - הדור הצעיר והמאבק הבא על דמותה של מדינת ישראל", בליווי הקדמה של שמעון פרס. בשנת 2008 יצא לאור ספרה השני "בחזרה לאלף-בית - הדרך להצלת החינוך בישראל (ללא תוספת תקציב)", אותו כתבה יחד עם אמה, מירי וילף, מורה ומחנכת ותיקה. הספר עוסק במשבר הפוקד את מערכת החינוך בישראל ובפתרונות כוללים למשבר זה.
בשנת 2002 התמודדה על מקום ברשימת מפלגת העבודה לכנסת ברשימה הארצית[2] ודורגה במקום ה-39 ברשימת העבודה-מימד בבחירות לכנסת השש עשרה.[3] לקראת הבחירות לכנסת השבע עשרה דורגה במקום ה-35 ברשימת "העבודה" לכנסת.[4] ובבחירות לכנסת ה-18 מוקמה במקום ה-14 ברשימת המפלגה, אשר קיבלה 13 מושבים.[5]
ב-11 בינואר 2010, לאחר התפטרותו של חבר הכנסת אופיר פינס מכהונתו, החלה וילף לכהן כחברת כנסת. ב-17 בינואר 2011 פרשה ממפלגת העבודה יחד עם ארבעה חברי כנסת נוספים בראשותו של שר הביטחון אהוד ברק, והקימה איתם את מפלגת העצמאות.
בדצמבר 2011 מונתה ליושבת-ראש ועדת המשנה של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות לענייני קשרי ישראל והעם היהודי.[6] וילף שימשה כיו״ר סיעת העצמאות עד יוני 2012, עת מונתה ליושבת-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט.
במהלך כהונתה בכנסת יזמה וילף, יחד עם זהבה גלאון, ציפי חוטובלי ודב חנין, תיקון לחוק הבטחת הכנסה המקנה לנשים השוהות במעון לנשים מוכות תקופה העולה על 30 ימים זכות לקבלת קצבת הכנסה.
בדצמבר 2012, עת הגיע המועד האחרון להגשת רשימות המועמדים של המפלגות השונות לקראת הבחירות לכנסת ה-19, הודיעו חברי "העצמאות" וביניהם עינת וילף, שלא יתמודדו על מקום בכנסת הבאה.
עמדות ציבוריות [עריכה]
ב-28 באוקטובר 2008 השיקה וילף קמפיין ציבורי בשם "תנו למורים ללמד", הקורא לרפורמה חינוכית ללא עלות תקציבית שבמרכזה מתן סמכות רחבה יותר למורים ולמנהלים בנושאים הבאים: הרחקת תלמידים מפריעים מהשיעור, הורדת ציון בגלל התנהגות מפריעה או אלימה בכיתה, הגבלת יכולתם של הורים להיות במגע ישיר ויומיומי עם המורים והענקת גיבוי למורים על ידי מנהלים וארגון המורים.
וילף תומכת בלגליזציה של סמים קלים בנימוק שהמצב הנוכחי גורם לפשיעה גבוהה.[7]
ביולי 2010 החלה לקדם הצעת חוק לפיה יוטל שיעור מס זהה על חלוקת דיבידנדים לבעלי שליטה ולבעלי המניות מהציבור.[8]
וילף התבטאה פעמים רבות בנושא הצורך לפעול באו"ם לביטול אונר"א, על מנת לסיים את הנצחת הפליטות הפלסטינית.[9]
ב-2011 פרסמה מאמר התומך בהצעת חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי ונימקה את יתרונותיה[10].
קישורים חיצוניים [עריכה]
- האתר של עינת וילף
- עינת וילף, באתר הכנסת
- כרטיס ביקור - ח"כ עינת וילף, בערוץ הכנסת באתר YouTube
- מאמריה של עינת וילף, באתר ynet
- עינת וילף, הננוטכנולוגיה בישראל, בגרסה העברית של הירחון "Scientific American", גיליון 12, אוגוסט 2004
- נרי ליבנה, חזון שעינת אוהבת במיוחד, באתר הארץ, 14 באוקטובר 2003
- אלי אשד, החזון של עינת וילף, באתר "אימגו"
- אלי אשד, לא בבית ספרנו, באתר "היקום של אלי אשד", 12 בינואר 2009
- רותם שטרקמן, אפרת נוימן וצבי זרחיה, ח"כ עינת וילף: "מרגיז שאנשים התעשרו לאחר שהוציאו מהמדינה נכסים במחיר נוח", באתר TheMarker, 5 באוגוסט 2010
- אופיר בר-זהר, ח"כ וילף: "גלובס" מנסה להשתיק אותי בשל האינטרסים של אליעזר פישמן, באתר TheMarker, 24 באוגוסט 2010
- אורן פרסיקו, מי מחפש את מי, באתר העין השביעית, 24 באוגוסט 2010
הערות שוליים [עריכה]
- ^ צביקה ברוט ויובל קרני, עבודה זוגית, "ידיעות אחרונות", 12 בינואר 2010;
ישי פרידמן, אחרי בר רפאלי גם ח"כ וילף על הכוונת של מרזל, באתר "סרוגים", 10 במרץ 2010 - ^ סמדר שמואלי, הפריימריסטים, חלק א', באתר ynet, 3 בדצמבר 2002
- ^ הכנסת השש עשרה, הרשימות המתמודדות, העבודה - מימד, באתר הכנסת
- ^ רשימת מועמדי מפלגת העבודה-מימד לכנסת ה-17, באתר הכנסת
- ^ מרב דוד, תוצאות סופיות בעבודה: הרצוג פינס וברוורמן בראש, באתר nrg מעריב, 5 בדצמבר 2008
- ^ אטילה שומפלבי ורוני סופר, 4 תיקים ל-5 ח"כים של ברק; היום הכרעה בעבודה, באתר ynet, 18 בינואר 2011
- ^ עינת וילף: אני בעד לגליזציה של סמים קלים, באתר "עבודה שחורה", 21 בינואר 2010
- ^ צבי זרחיה, החוק נגד הריכוזיות הוגש בכנסת: 15 ח"כים חתמו על הצעה להגברת התחרות במשק, באתר TheMarker, 4 ביולי 2010
- ^ לנצל את ספטמבר לטובתנו – פורסם בעיתון "ישראל היום", באתר של עינת וילף, 19 במאי 2011
- ^ חברת הכנסת ד"ר עינת וילף, חוק היסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי
| יושבי ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת | ||
|---|---|---|
| יושבי ראש ועדת החינוך והתרבות (2003-1949): |
שושנה פרסיץ • אלימלך-שמעון רימלט • משה קול • אלימלך-שמעון רימלט • אברהם כץ, אלימלך-שמעון רימלט • אברהם כץ , אברהם שכטרמן • אהרון ידלין, אורה נמיר • נחמן רז • מיכאל בר-זוהר • דליה איציק, אברהם בורג • עמנואל זיסמן • זבולון אורלב |
|
| יושבי ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט (מ-2003): |
מלי פולישוק-בלוך, אברהם פורז, אילן שלגי • מיכאל מלכיאור • זבולון אורלב, אלכס מילר, עינת וילף • עמרם מצנע |
|
