עיסה אפורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עיסה אפורהאנגלית Grey Goo) הינו מונח המתייחס לתרחיש היפותטי בעל תוצאות הרסניות, שבו העולם (או במקרים קיצוניים, אף היקום כולו) נחרב, כאשר הוא משמש כחומר-בניין לתהליך השכפול העצמי של ננו-רובוטים שיצאו מכלל שליטה.

את המונח אפשר למצוא בעיקר בהקשר של מדע בדיוני, אם כי הסוגיה בהחלט עולה בפורומים יותר "מדעיים", בהתייחסות לסכנות הטמונות בננוטכנולוגיה. המושג נזכר לראשונה בספרו משנת 1985, "Engines Of Creation", של חוקר הננוטכנולוגיה אריק דרקסלר. למרות שמה, "עיסה האפורה" אינה צריכה להיות דווקא בעלת מרקם עיסתי או להיות בצבע האפור, אלא עליה להיות צביר גדול של ננו-מכונות בעלות פונקציה של שכפול עצמי, אשר כורות את חומרי הבניין לתהליך מן הסביבה הקרובה להן.

נסיבות היווצרות העיסה האפורה יכולות להיות מוטציה או תקלה בננו-רובוטים, שמטרת יצורם המקורית הינה לפרק כמות מסוימת של חומר (נניח אשפה או פסולת רדיואקטיבית). תסריט נוסף שעולה על הדעת, הוא גרימת תרחיש זה בצורה מכוונת מראש ככלי נשק או כפעולת טרור, או אף כנשק יום הדין בידי קיצונים.

בהנחה שהטכנולוגיה תאפשר יצירה של ננו-רובוטים המסוגלים להוביל לתרחיש של "עיסה אפורה", ניתן לשער שיינקטו מספר צעדים למניעת התרחיש, ביניהם תכנות הרובוטים כך שלאחר מספר מסוים של "דורות" משוכפלים יפסק השכפול העצמי, יצירתם כך שלצורך השכפול הם יזדקקו לחומר נדיר שיפוזר אך ורק באזור שבו ירצו להפעילם, או שליטה ישירה בתהליך השכפול בעזרת מחשב חיצוני כדי להביא לביטול יכולתם העצמית לשכפול ללא אישרור חיצוני.

התרחיש שהציע דרקסלר נשלל על ידי ספקנים, בהיעדר מנגנון שיסביר מדוע מכונות מלאכותיות יצליחו לגבור על יצורים חיים, שהתפתחו במהלך כ-3.5 מיליארד השנים האחרונות.[1]

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]