עיסה (שבט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חלוקה אתנית במזרח קרן אפריקה. העיסה מסומנים בירוק כהה

עיסה (ערבית عيسى) הוא שבט סומלי השייך לשבטי הדיר. העיסה חיים בדרום ג'יבוטי, בה מוערך מספרם בכ-130,000, בצפון מדינת סומלי שבמזרח אתיופיה, ובצפון-מערב סומליה. בני השבט דוברים ערבית וסומלית, ורובם המכריע מוסלמים.

העיסה נהגו לייחס את עצמם כצאצאיו של עקיל בן אבו טליב (عقيل بن أبي طالب), בן דודו של מוחמד, אך מאז אמצע המאה ה-20 הם טוענים כי הינם צאצאיו של שייח' או קדוש שעל שמו הם קרואים. קברו של קדוש זה שוכן לפי המסורת בצפון-מזרח סומליה, ולפי האמונה הוא נגלה בדרך נס במסגד הנמצא בעיר ג'יבוטי.

באופן מסורתי העיסה הם רועים נוודים, אך הם עוסקים גם במסחר. בעת סלילת מסילת אדיס אבבה-ג'יבוטי בראשית המאה ה-20 הם הועסקו בעבודות שמירה וסיוע. במלחמה האיטלקית-אתיופית השנייה באמצע שנות ה-30 של המאה ה-20 לחמו העיסה לצד האיטלקים, ותוגמלו על-ידם בכלי נשק, אימונים צבאיים ובהזדמנויות עיסקיות. במחצית השנייה של המאה ה-20, ציידה סומליה את העיסה בנשק, ואלה נלחמו נגד אתיופיה במסגרת החזית לשחרור סומליה המערבית. התערבות הצבא האתיופי במאבק בשנים 1971-1972 עלתה לעיסה במאות הרוגים ובתפיסת 200,000 ראשי בקר שעליהם פרנסתם העיקרית. לאחר שהחזית לשחרור סומליה המערבית הובסה, המשיכו העיסה להיאבק בשלטון המרכזי במדינה, ובין היתר השתתפו במלחמת אוגדן (1977-1978) לצד הסומלים. רגיעה הושגה לאחר חלוקת אתיופיה למחוזות אתניים.

בשטחה של ג'יבוטי, התקיימה יריבות בין העיסה והעפרים, הקבוצה האתנית האחרת והגדולה במדינה, שכן עם סיום השלטון הצרפתי במדינה, תמכו העיסה בהענקת עצמאות לג'יבוטי ובחיזוק הקשר בינה לסומליה; בעוד שהעפרים צידדו בהמשך השלטון הצרפתי. לבסוף, ב-1977, זכתה ג'יבוטי בעצמאות מלאה בהתאם לדרישת העיסה, ולמרות שהעפרים רבים מהם, השתלטו העיסה על השלטון, והקימו את המפלגה החוקית היחידה במדינה. יחסי שתי הקבוצות הגיעו לכלל מלחמת אזרחים בין השנים 1991-1994, ואף שהעיסה עדיין מרכזים בידיהם את מרבית הכוח הפוליטי בג'יבוטי, הותרה הקמת מפלגות נוספות.

באזור מגוריהם בצפון-מזרח סומליה, נתגלעו מתחים בין העיסה לבין שבטי דיר אחרים, ובסוף שנות ה-80 של המאה ה-20, גרם הסכסוך למנוסת בני עיסה לאתיופיה, ולשיכונם במחנות פליטים. גל פליטים נוסף נמלט מסומליה למדינות השכנות בשנת 1991.