עיריית באר שבע

באר שבע היא עיר במחוז הדרום. היא העיר התשיעית באוכלוסייתה במדינת ישראל, והשנייה בשטחה (אחרי ירושלים). שטח השיפוט של באר שבע הוא 117,500 דונם^[1]. הוכרזה כעיר בשנת 1906.

בניין העירייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – בניין עיריית באר שבע

בניין עיריית באר שבע נמצא בשכונה ג' בסמוך לצומת שדרות יצחק רגר ושדרות שז"ר. בסמוך אליו נמצאים מבני ציבור נוספים כמו בית יד לבנים ובית העם ששימש שנים רבות כמשכן לתיאטרון באר שבע וכיום משמש כמשכנו של גודמן בית ספר למשחק. את בנין העירייה תכננו אדריכלים שולמית ומיכאל נדלר ושמואל ביקסון בעקבות זכייתם בתחרות אדריכלים. המבנה הושלם ב-1972.

בחירות לעירייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 1950 מונתה ועדת עירייה חדשה לבאר שבע לאחר שהעירייה הערבית מימי הבריטים חדלה להתקיים^[2]^[3] וב-26 בפברואר 1950 נערכה ישיבה חגיגית ראשונה של העירייה בראשות דוד טוביהו^[4].

בבחירות של 1955 זכו מפא"י ב-4 מנדטים, מפ"ם ב-3 מנדטים, אחדות העבודה - 1 מנדט, המפד"ל ב-2 מנדטים, אגודת ישראל 1-מנדט, חרות-1, עובדים כלליים והעובד הדתי - 1 מנדט^[5].

בבחירות של 1959 זכו מפא"י ב-5 מנדטים, מפ"ם ב-4 מנדטים, אחדות העבודה - 1 מנדט, המפד"ל ב-2 מנדטים, חרות-1, הציונים הכלליים - 1 מנדט, למען באר שבע עולי מצרים - 1 מנדט^[6].

בבחירות של 1969 זכו המערך ב-9 מנדטים במועצה, המפד"ל ל-3 מנדטים, חרדים ב-1, גח"ל ב-3 מנדטים ורשימת "לתמורה" במנדט אחד^[7].

בבחירות בדצמבר 1973 זכו המערך ב-9 מנדטים במועצה, המפד"ל ל-2 מנדטים, חרדים ב-1, הליכוד ב-4 מנדטים ורשימת "לתמורה" במנדט אחד^[8].

בבחירות בנובמבר 1978 חבר ראש העיר אליהו נאווי לרשימת "לתמורה" הבלתי מפלגתית והרשימה זכתה ב-9 מנדטים. המערך קיבל 5 מנדטים, חזית דתית מאוחדת - 4 מנדטים, הליכוד - 2 מנדטים והתנועה הדמוקרטית עודד - 1 מנדט^[9].

בבחירות בנובמבר 1983 זכה המערך ב-5 מנדטים, רשימת אשל של אליהו נאווי ב-6 מנדטים, הדתיים ב-4 מנדטים בשלוש רשימות שונות, הליכוד - 3 מנדטים, מפ"ם - 1 מנדט ורשימת "אביב" ב-1 מנדט. אליהו נאווי זכה בראשות העיר בסיבוב שני^[10].

בבחירות בתחילת 1989 זכה בראשות העיר יצחק רגר מהליכוד עם מעל 60% מהקולות, לפני בנ"ץ כרמל (24%). למועצת העיר נבחרו, הליכוד - 10 מנדטים, המערך - 5 מנדטים, רשימה משותפת של מפלגת ש"ס ואגודת ישראל - 2 מנדטים, המפד"ל - 1 מנדט, רצ - 1 מנדט, ושלוש רשימות מקומיות - 4 מנדטים יחד^[11].

בבחירות של 1993 התמודד אריה בר בראשות רשימה עצמאית נגד ראש העיר המכהן יצחק רגר, אשר גבר עליו עם 46% מהקולות מול קרוב ל-29%. למועצת העריה נבחרו, רשימתו של רגר - 5 מנדטים, רשימתו של בר - 4 מנדטים, הליכוד - 4 מנדטים, מפלגת העבודה - 3 מנדטים^[12].

בבחירות של 1998 התמודד יעקב טרנר בראשות רשימה עצמאית נגד ראש העיר המכהן דוד בונפלד שנכנס לתפקיד לאחר פטירתו של רגר. טרנר זכה בקרוב ל-59% מהקולות, אל מול כ-40% מהקולות לבונפלד. למועצת העריה נבחרו, רשימתו של טרנר - 7 מנדטים, הליכוד בראשות בונפלד - 3 מנדטים, ישראל בעלייה - 5 מנדטים, מפלגת ש"ס - 3 מנדטים, המפד"ל ואגודה - 2 מנדטים, מפלגת העבודה - 1 מנדט, ארבע רשימות מקומיות קיבלו יחד 6 מנדטים^[13].

בבחירות של 2003 זכה יעקב טרנר לכהונה נוספת לאחר שזכה במעל 48% מהקולות, אל מול יריביו העיקריים: אנדריי אוזן (16.7%) וצבי פוגל (15.4%). בבחירות למועצה זכתה רשימתו של טרנר ב-4 מנדטים, רשימתו של פוגל ב-2 מנדטים ורשימת הליכוד של אוזן ב-2 מנדטים. הדתיים שרצו במשותף קיבלו 4 מנדטים, "באר שבע ביתנו" של ישראל ביתנו זכתה ב-3 מנדטים ושלוש רשימות קטנות זכו כל אחד במנדט אחד. הישג מיוחד הגיע לרשימה של רוביק דנילוביץ' שקיבל 7 מנדטים^[14].

בבחירות של 2008 גבר רוביק דנילוביץ' (60%) על יעקב טרנר (30%) ועל יוסי שלי מהליכוד (9%). בבחירות למועצה זכתה רשימתו של רוביק דנילוביץ' ב-8 מנדטים, רשימתו של טרנר ב-2 מנדטים, רשימה דתית ב-3 מנדטים, מפלגת ש"ס - 3 מנדטים, הליכוד - 1 מנדט, ישראל ביתנו 3 מנדטים וחמש רשימות מקומיות זכו יחד ב-7 מנדטים^[15].

בבחירות של 2013 זכה דנילוביץ' ברוב מוחץ של מעל ל-92% מקולות הבוחרים ונבחר לכהונה שנייה. מפלגתו זכתה ברוב של 14 מושבים, מתוך 27 המושבים במועצת העיר, עליה מ-8 מושבים^[16].

בבחירות 2018 שמר דנילוביץ' על הרוב מהבחירות הקודמות וזכה ב-92% ונבחר לכהונה שלישית. סיעתו זכתה ב-16 מנדטים ועלתה בשני מנדטים נוספים. מולו התמודדו משה ינאי (6%) ואפרים פיינבלום (2%). בבחירות למועצה זכתה רשימת הבית היהודי ב-2 מנדטים, הליכוד- 2 מנדטים, הסיעת הדתית גשר זכתה ב-2 מנדטים וכמוה גם ש"ס. באר שבע ביתנו זכתה למנדט אחד ושתי רשימות מקומיות זכו כל אחת במנדט אחד.

חברות עירוניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לעשור השלישי של המאה ה-21 נמצאות בשליטת עיריית באר שבע שש חברות עירוניות:

כיוונים - עוסקת בתרבות הפנאי בעיר. בין האתרים המופעלים על ידי כיוונים נמצאים המשכן לאמנויות הבמה, הגן הזואולוגי, מוזיאון הנגב לאמנות, המרכז להנצחת חיילי אנז"ק בבאר שבע, באר אברהם ועוד.
יעדים, החברה העירונית לפיתוח עסקי באר שבע - מטפלת בפיתוח העסקי של העיר. באחריות יעדים נמצאים אזורי התעשייה והשוק העירוני בבאר שבע.
החברה הכלכלית לפיתוח באר שבע - משמשת כזרוע הביצועית של עיריית באר שבע. אחראית על הקמת מיזמי העירייה. בין המיזמים אותם הקימה נמנים אצטדיון טרנר, אולם הקונכייה, המשכן לאמנויות הבמה ועוד.
מנהלת העיר העתיקה והתיירות - ממוקדת בעיר העתיקה. החברה מטפלת במרחב הציבורי, מרכזי התרבות ואירועי תרבות, קידום העסקים והתיירות.
מרכז סטארט אפ - המרכז המתמקד בהשכלה גבוהה, תעסוקה וקריירה ופיתוח קהילתי. מיועד לצעירי באר שבע, בגילאי תיכון ועד ללימודים אקדמאיים. המרכז ממוקם ברח' השלום 16 בבאר שבע.
יד לבנים - מפעיל בשיתוף עם ארגון יד לבנים את בית יד לבנים.

ראשי העירייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא בניין עיריית באר שבע בוויקישיתוף

אתר עיריית באר שבע
מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית על בניין עיריית באר שבע, באתר 'חלון אחורי', 6 ביולי 2015
באר שבע (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ראו הערה בדבר שטח שיפוט העירייה, קטגוריית הנדסה ותשתיות, אתר העיר
^ פקודת העיריות 1934 - צו בדבר מינוי ועדת העירייה באר שבע, 15 בינואר 1950, קובץ התקנות 69, 16 בפברואר 1950, עמ' 521-522
^ בירת הנגב תהיה עיר סולל בונה, מעריב, 16 בינואר 1950
^ א. חלילי, ישיבה חגיגית ראשונה של עירית באר שבע, דבר, 27 בפברואר 1950
^ ילקוט הפרסומים 435, 22 באוגוסט 1955, עמוד 1183
^ ילקוט הפרסומים 721, 30 בנובמבר 1959, עמוד 331
^ ילקוט הפרסומים 1576, 17 בנובמבר 1969, עמוד 509
^ ילקוט הפרסומים 1983, 3 בפברואר 1974, עמוד 706
^ ילקוט הפרסומים 2484, 1 בדצמבר 1978, עמוד 301
^ ילקוט הפרסומים 2989, 2 בדצמבר 1983, עמוד 636
^ ילקוט הפרסומים 3632, 13 במרץ 1989, עמוד 1978
^ ילקוט הפרסומים 4169, 23 בנובמבר 1993, עמודים 882-884
^ ילקוט הפרסומים 4707, 3 בדצמבר 1998, עמודים 989-990
^ ילקוט הפרסומים 5238, 17 בנובמבר 2003, עמודים 388-390
^ ילקוט הפרסומים 5874, 3 בדצמבר 2008, עמודים 655-659
^ ילקוט הפרסומים, ילקוט הפרסומים 6694 (עמ' 1280-1282), באתר נבו, ‏14 בנובמבר 2013

[1] ראו הערה בדבר שטח שיפוט העירייה, קטגוריית הנדסה ותשתיות, אתר העיר

[2] פקודת העיריות 1934 - צו בדבר מינוי ועדת העירייה באר שבע, 15 בינואר 1950, קובץ התקנות 69, 16 בפברואר 1950, עמ' 521-522

[3] בירת הנגב תהיה עיר סולל בונה, מעריב, 16 בינואר 1950

[4] א. חלילי, ישיבה חגיגית ראשונה של עירית באר שבע, דבר, 27 בפברואר 1950

[5] ילקוט הפרסומים 435, 22 באוגוסט 1955, עמוד 1183

[6] ילקוט הפרסומים 721, 30 בנובמבר 1959, עמוד 331

[7] ילקוט הפרסומים 1576, 17 בנובמבר 1969, עמוד 509

[8] ילקוט הפרסומים 1983, 3 בפברואר 1974, עמוד 706

[9] ילקוט הפרסומים 2484, 1 בדצמבר 1978, עמוד 301

[10] ילקוט הפרסומים 2989, 2 בדצמבר 1983, עמוד 636

[11] ילקוט הפרסומים 3632, 13 במרץ 1989, עמוד 1978

[12] ילקוט הפרסומים 4169, 23 בנובמבר 1993, עמודים 882-884

[13] ילקוט הפרסומים 4707, 3 בדצמבר 1998, עמודים 989-990

[14] ילקוט הפרסומים 5238, 17 בנובמבר 2003, עמודים 388-390

[15] ילקוט הפרסומים 5874, 3 בדצמבר 2008, עמודים 655-659

[16] ילקוט הפרסומים, ילקוט הפרסומים 6694 (עמ' 1280-1282), באתר נבו, ‏14 בנובמבר 2013

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

ראשי עיריית באר שבע
האימפריה העות'מאנית (1900–1917)	חג' עלי אל-עטאונה (1900 - 1917)
המנדט הבריטי המנדט הבריטי (1917–1948)	חג' עלי אל-עטאונה (מ-1917) • שייח' חמיד אל-צופי (1922) • שייח' פריח אבו מדין (1924-1922) • חג' חוסין אבוכף (1927-1924) • אבו עאטף • תאג' אל-דין שעת' • שפיק מושתהא
ישראל מדינת ישראל	מיכאל הנגבי (מושל צבאי) (מ-1948) • דוד טוביהו (מ-1950) • זאב זריזי (מ-1961) • מתתיהו אדלר (יו"ר ועדה קרואה) (1963) • אליהו נאוי (מ-1963) • משה זילברמן (מ-1986) • יצחק רגר (מ-1989) • דוד בונפלד (מ-1997) • יעקב טרנר (מ-1998) • רוביק דנילוביץ' (מ-2008)