עירית גדולה
| מיון מדעי | |
|---|---|
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | חד פסיגיים |
| סדרה: | אספרגאים |
| משפחה: | שושניים |
| סוג: | עירית |
| מין: | עירית גדולה |
| שם מדעי | |
(ליניאוס) |
|
עירית גדולה (שם מדעי: Asphodelus ramosus) היא גאופיט רב שנתי, מין בסוג עירית, ממשפחת השושניים. שמות מדעיים נרדפים: Asphodelus aestivus ,Asphodelus microcarpus.
תוכן עניינים |
תיאור[עריכה]
שורש העירית הוא ציצת פקעות מאורכות. צבע הפקעות צהוב-חום, אורכן כ-15 ס"מ, ועוביין כ-2.5 ס"מ. עלי העירית ארוכים - עד כ-50 ס"מ, ורוחבם כ-2 ס"מ. לעלים חתך בצורת V, העוזר לעירית לאגור מים. מי הגשמים והטל מטפטפים אל מרכז העלה, משם למרכז הצמח, ונספגים בקרקע סביבות השורשים. העלים מציצים בתחילת החורף; בתחילת האביב, מפברואר עד מאי, מתפתח עמוד התפרחת. עמוד התפרחת ארוך ומסתעף, גובהו עולה לעתים על מטר אחד. בראשי הסעיפים מתפתחים הפרחים במכבדים גדולים. הפרחים בעלי עוקץ, 6 עלי עטיף כותרתיים, ו-6 אבקנים. הפרח נפתח בערב, האבקנים נפתחים בשתי קבוצות - אחת בבוקר, ואחת במהלך היום. לקראת ערב, נובל הפרח, ובמכבד נפתח פרח נוסף. הפרחים צופניים. הפרי הוא הלקט בצורת ביצה, הנפתח עם הבשילו. הרוח מפיצה את הזרעים השחורים לאזור הסמוך לצמח האם.
משרעת התפוצה של העירית הגדולה היא מזרח ים-תיכונית, בארץ נפוץ באזורים ים-תיכוניים ואירנו-טורניים. צומח בעיקר בבתה ובגריגה, ולעתים יוצר מרבדים צפופים. בולט בעיקר במקומות בהם ישנה רעייה אינטנסיבית, שכן הוא מוגן משן בעלי החיים על ידי רעלים ורפידים (מחטים מיקרוסקופיות), הנמצאים בעלים הטריים.
אבו אלעבאס הנבאתי, רופא ועשבונאי אנדלוסי, ערך מסע בארץ ישראל בתקופה האיובית ותיעד בספרו את השימוש בשורשים טחונים של העירית הגדולה לצורך הכנת דבק בירושלים[1]
גלריית תמונות[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- עירית גדולה באתר "צמח השדה"
- עירית גדולה, באתר "טיולי"
- עירית גדולה, מדרשת שדה בקר
- עירית גדולה עוסאלן/סוואי
- עירית גדולה, מרכז הרופאים המומחים