עיר-מדינה

עיר-מדינה היא מדינה המורכבת מעיר אחת בלבד. מבנה פוליטי זה היה נפוץ מאוד בעת העתיקה. לעיתים, ערי-מדינה הפכו לאימפריות גדולות דוגמת אשור, רומא וקרתגו ולעיתים נשארו קטנות והתאגדו בברית המבוססת על מוצא משותף אשר כללה כמה ערים דוגמת ערי כנען כגון מגידו, לכיש או הליגה הפלופונסית ביוון העתיקה.

סוג מיוחד של עיר-מדינה הוא הפוליס היווני. דוגמה מייצגת לפוליס היו אתונה, תבאי וספרטה. תושבי הפוֹלֵיִיס (רבים של פוליס) היו בעלי מודעות פוליטית רבה. אתונה הייתה הפוליס הראשונה והיחידה אשר נוהלה בדמוקרטיה ישירה.

ערי-המדינה המשיכו לשגשג באיטליה והאימפריה הרומאית הקדושה בימי הביניים. בין ערי-המדינה המפורסמות של איטליה אפשר למנות את פיזה, ג'נובה וונציה. באימפריה הרומית הקדושה היו ערים רבות שנהנו ממידת אוטונומיה רבה, ובמיוחד אחרי שלום וסטפליה שנחתם בשנת 1648. לאחר פירוק האימפריה בשנת 1806, התחזק מעמדן האוטונומי של ערים אלו.

במהלך המאה ה-20 התקיימו ערי מדינה אוטונומיות כגון דנציג.

ערי-מדינה כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום ישנן שלוש מדינות ריבוניות שניתן לכנותן ערי-מדינה: קריית הוותיקן, סינגפור ומונקו. בנוסף, ישנן מספר ערי מדינה בפדרציות שונות. כך בגרמניה יש לשלוש ערים מעמד רשמי של עיר-מדינה: ברלין, המבורג וברמן (אף על פי שמדינת ברמן כוללת בתחומיה שתי ערים ללא רצף טריטוריאלי). גם הערים וינה שבאוסטריה, דלהי וצ'אנדיגאר שבהודו ומקסיקו סיטי שבמקסיקו הן ערי-מדינה ברמה מסוימת.