עיר עולם

עיר עולם או "עיר גלובלית" היא עיר מתמחה בעלת השפעה ישירה ומוחשית על ענייני העולם דרך אמצעים חברתיים-כלכליים, תרבותיים, או פוליטיים. בעקבות עליית הגלובליזציה (כספים, תקשורת, ותחבורה גלובליות), המונח נעשה הרבה יותר נפוץ. את המונח טבעה הסוציולוגית והכלכלנית ססקיה סאסן (S. Sassen) ב-1991.

תיאור

ערי עולם הן אלה שמקיימות קשר עם העולם החיצוני למדינת הלאום, קשר שאינו תלוי במיקומן הגאוגרפי. ערי העולם הקלאסיות הן ניו יורק, טוקיו, לונדון ופריז. יחד עם זאת, יש היום חוקרים שמתייחסים למושג "עיר עולם" או "עיר גלובלית" כטיפוס אידאלי, ובמקום לייחס חשיבות גבוהה לערים מסוימות מתייחסים למושג כמדד. כלומר, עיר יכולה להיות יותר ופחות עיר עולם.

קיימות ארבע רמות שאליהן יש להתייחס כשאנחנו בוחנים את מידת ה"עולמיות" של עיר:

1. המערכת האורבנית הגלובלית.
2. הקשרים האזוריים של העיר.
3. הקשר שיש לעיר עם ערים גלובליות אחרות, בלי צורך בקשר פיזי ביניהן.
4. העיר עצמה כמטרופולין.

בעיר זו ירוכזו מטותיהן המרכזיים של חברות מקומיות ובינלאומיות, מרכזי הבנקים הגדולים, הבורסה למסחר בניירות ערך ובתי עסק רבים המשרתים את הגורמים הפיננסיים השונים, לצד שירותים נלווים, כמו תחבורה בינלאומית ענפה.

אחד הדיונים החשובים כיום סביב העיר הגלובלית היא, כמובן, בהקשר של השפעות הגלובליזציה. האם הערים הגלובליות הופכות יותר ויותר דומות זו לזו, או שעליהן לחזק את המאפיינים הייחודיים שלהן? אם ניקח את הקניון כמשל, הרי שהעיר צריכה להכיר את השפה הקפיטליסטית ולדעת להשתמש בה על מנת להיות אטרקטיבית לקונים ומשקיעים פוטנציאליים. מצד שני היא חייבת לשמור על זהות ייחודית על מנת לשמור על חשיבותה במבנה הגלובלי ולוודא שהיא לא בת החלפה עם ערים אחרות.

תכונות כלליות

למרות שהגדרת עיר עולם חייבת להיות סובייקטיבית מאד, תכונות אלו משותפות לכל ערי העולם המוכרות:

• הכרה בינלאומית ומיידית; אומרים "פריז", לא פריז שבצרפת, וכמו כן למרות שקיימות ערים וישויות פוליטיות אחרות בשם "פריז", אם אומרים פריז בלא לספק את שם המדינה, משערים כי הכוונה היא פריז בירת צרפת. מצבים דומים קיימים בקשר ללונדון וטוקיו.
• השפעה פעילה על אירועים בינלאומיים וענייני עולם והשתתפות בהם; למשל, בניו יורק שכן מטה האומות המאוחדות, ובבריסל מטה האיחוד האירופי. לכן, ערים אלו, שבהן נקבעות מדיניויות בעלות עניין, מושכות תשומת לב תקשורתית רבה.
• נמל תעופה בינלאומי גדול (למשל לונדון הית'רו או שיקגו או'הייר) שמשמש מרכז מבוסס למספר חברות תעופה בינלאומיות.
• מערכת תחבורה מתקדמת שמכילה מספר אוטוסטראדות ו/או מערכת תחבורה ציבורית המציעה מספר אמצעי תחבורה (רכבת תחתית, רכבת קלה, אוטובוס, רכבת פרברית, או מעבורת).
• השפעה ממדינות זרות וקהילות אתניות. בכמה ערים בעלות חשיבות מסחרית בינלאומית, קיימות קהילות אנשי עסקים גולים (למשל בסינגפור, שנגחאי, הונג קונג, טוקיו, ומוסקבה).
• מוסדות פיננסיים בינלאומיים (כמו HSBC בלונדון ודויצ'ה בנק בפרנקפורט), לשכת עורכי הדין, מטה תאגידים (כמו ויבנדי בפריז ו-GE בניו יורק), ובורסות (כמו הבורסה לניירות ערך בניו יורק, נאסדאק, בורסת סאו פאולו, בורסת פריז, ובורסת לונדון) בעלי השפעה על הכלכלה העולמית.
• תשתית תקשורתית מתקדמת עליה מסתמכים תאגידים רב-לאומיים (כמו סיב אופטי, מערכות Wi-Fi, שירותי תקשורת סלולרית, ואמצעי תקשורת מהירה אחרים).
• מוסדות תרבותיים וחינוכיים מן הדרגה הראשונה (כמו מוזאונים, אוניברסיטאות, פסטיבלי קולנוע, דרמה ומוזיקה תוססות, תזמורת, אופרה, וחיי רחוב ססגוניים.
• מספר סוכנויות כלי תקשורת משפיעות כמו CNN, ה-BBC, או הניו יורק טיימס.
• תשתיות ספורט נרחבות, נבחרות מקומיות בליגות העל, ויכולת לארח תחרויות ספורט מרכזיות (כמו הגראנד סלאם בטניס, המונדיאל, או המשחקים האולימפיים) יחד עם נסיון באירוחן.

מבחינת ארצות המערב, ארבע הערים בעלות האופיים ה"גלובליים" ביותר הינן: טוקיו, לונדון, ניו יורק, ופריז, שגם משמשות סמלי הצלחה לקפיטליזם. אולם, דרגת כל עיר ברשימת ערי העולם נקבעת בהתאם לשיקולים תרבותיים, ערכיים, וחוויתיים שונים.

דירוג ערי העולם של GaWC מ-1999

פרק זה דורש שכתוב. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולשכתב אותו. הסיבה לכך: מונחים לא ברורים, ראו דף שיחה.

ב-1999, ניסה ה-Globalization and World Cities Study Group and Network (הרשת וקבוצת המחקר לגלובליזציה וערי עולם), שכונה ה-GaWC, לדרג את ולהגדיר את ערי העולם. דירוג ה-GaWC מזהה שלוש דרגות של ערי עולם ומספר דרגות משניות.

שימו לב שהרשימה מתבססת על נוכחות תאגידים רב-לאומיים המציעים שירותי כספים וייעוץ ואינה מתבסס על נוכחות מוסדות תרבות, פוליטיקה או היותה של עיר מרכז כלכלי:

ערי עולם מסוג אלפא (ערי עולם מלאות)

• 12 נקודות: טוקיו, לונדון, ניו יורק, פריז
• 10 נקודות: הונג קונג, לוס אנג'לס, מילאנו, פרנקפורט, סינגפור, שיקגו

ערי עולם מסוג בטא (ערי עולם ראשיות)

• 9 נקודות: טורונטו, סן פרנסיסקו, סידני, ציריך
• 8 נקודות: בריסל, מדריד, מקסיקו סיטי, סאו פאולו
• 7 נקודות: מוסקבה, סיאול

ערי עולם מסוג גמא (ערי עולם מינוריות)

• 6 נקודות: אמסטרדם, אוסקה, בוסטון, ג'קרטה, דאלאס, דיסלדורף, וושינגטון, ז'נבה, טאיפיי, יוהנסבורג, יוסטון, מלבורן, סנטיאגו, פראג, קראקס
• 5 נקודות: בייג'ינג, בנגקוק, ורשה, מונטריאול, רומא, סטוקהולם
• 4 נקודות: איסטנבול, אטלנטה, בואנוס איירס, בודפשט, ברלין, ברצלונה, המבורג, מיאמי, מיניאפוליס, מינכן, מנילה, קואלה לומפור, קופנהגן, שנגחאי

ערי עולם בהתהוות

• 3 נקודות: אתונה, אוקלנד, דבלין, הלסינקי, לוקסמבורג, ליון, מומבאי, ניו דלהי, פילדלפיה, ריו דה ז'ניירו, תל אביב, וינה

ערים גלובליות

ערים גלובליות מלאות

1. תרומה מאוד גדולה: לונדון וניו יורק

תרומה קטנה יותר ובנטאי תרבותי: לוס אנג'לס, פריז וסן פרנסיסקו

1. ערים גלובליות מתחילות: אמסטרדם, בוסטון, טורונטו, מדריד, מילאנו, מוסקבה, שיקגו

ערים גלובליות ל"נישה" - תרומה עולמית מיוחדת

1. כלכלית: הונג קונג, טוקיו, וסינגפור
2. פוליטית וחברתית: בריסל, וושינגטון, ז'נבה

ערי עולם

ערים "סובנט ארטיקיולור"

1. תרבותית: אוסלו, ברלין, מינכן, מלבורן, סטוקהולם, רומא, קופנהגן
2. פוליטית: בייג'ינג, בנגקוק, וינה
3. חברתית: אוטווה, מנילה, ניירובי

ערי עולם מובילות

1. בעיקר תרומות גלובליות כלכליות: אוסקה, פרנקפורט, מיאמי, מינכן, סידני, סינגפור, ציריך
2. בעיקר תרומות גלובליות בלתי כלכליות: אבידג'אן, אדיס אבבה, אטלנטה, בזל, ברצלונה, דנבר, הארארה, ליון, מומבאי,
   מקסיקו סיטי, מנילה, שנגחאי, קהיר

"הרביעייה הגדולה"

• 

  ניו יורק

• 

  פריז

• 

  לונדון

• 

  טוקיו

ערכים קשורים

• מרכז עסקים ראשי

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עיר עולם