עיר עולם

פריסת ערי עולם בשנת 2010

עיר עולם או "עיר גלובלית" היא עיר מתמחה בעלת השפעה ישירה ומוחשית על ענייני העולם דרך אמצעים חברתיים-כלכליים, תרבותיים או פוליטיים. בעקבות עליית הגלובליזציה (כספים, תקשורת, ותחבורה גלובליות), המונח נעשה הרבה יותר נפוץ. את המונח טבעה הסוציולוגית והכלכלנית ססקיה סאסן (S. Sassen) ב-1991.

תיאור [עריכה]

ערי עולם הן אלה שמקיימות קשר עם העולם החיצוני למדינת הלאום, קשר שאינו תלוי במיקומן הגאוגרפי. ערי העולם הקלאסיות הן ניו יורק, טוקיו, לונדון ופריז. יחד עם זאת, יש היום חוקרים שמתייחסים למושג "עיר עולם" או "עיר גלובלית" כטיפוס אידאלי, ובמקום לייחס חשיבות גבוהה לערים מסוימות מתייחסים למושג כמדד. כלומר, עיר יכולה להיות יותר ופחות עיר עולם.

קיימות ארבע רמות שאליהן יש להתייחס כשאנחנו בוחנים את מידת ה"עולמיות" של עיר:

המערכת האורבנית הגלובלית.
הקשרים האזוריים של העיר.
הקשר שיש לעיר עם ערים גלובליות אחרות, בלי צורך בקשר פיזי ביניהן.
העיר עצמה כמטרופולין.

בעיר זו ירוכזו מטותיהן המרכזיים של חברות מקומיות ובינלאומיות, מרכזי הבנקים הגדולים, הבורסה למסחר בניירות ערך ובתי עסק רבים המשרתים את הגורמים הפיננסיים השונים, לצד שירותים נלווים, כמו תחבורה בינלאומית ענפה.

אחד הדיונים החשובים כיום סביב העיר הגלובלית היא, כמובן, בהקשר של השפעות הגלובליזציה. האם הערים הגלובליות הופכות יותר ויותר דומות זו לזו, או שעליהן לחזק את המאפיינים הייחודיים שלהן? אם ניקח את הקניון כמשל, הרי שהעיר צריכה להכיר את השפה הקפיטליסטית ולדעת להשתמש בה על מנת להיות אטרקטיבית לקונים ומשקיעים פוטנציאליים. מצד שני היא חייבת לשמור על זהות ייחודית על מנת לשמור על חשיבותה במבנה הגלובלי ולוודא שהיא לא בת החלפה עם ערים אחרות.

תכונות כלליות [עריכה]

למרות שהגדרת עיר עולם חייבת להיות סובייקטיבית מאד, תכונות אלו משותפות לכל ערי העולם המוכרות:

הכרה בינלאומית ומיידית; אומרים "פריז", לא פריז שבצרפת, וכמו כן למרות שקיימות ערים וישויות פוליטיות אחרות בשם "פריז", אם אומרים פריז בלא לספק את שם המדינה, משערים כי הכוונה היא פריז בירת צרפת. מצבים דומים קיימים בקשר ללונדון וטוקיו.
השפעה פעילה על אירועים בינלאומיים וענייני עולם והשתתפות בהם; למשל, בניו יורק שכן מטה האומות המאוחדות, ובבריסל מטה האיחוד האירופי. לכן, ערים אלו, שבהן נקבעות מדיניויות בעלות עניין, מושכות תשומת לב תקשורתית רבה.
נמל תעופה בינלאומי גדול (למשל לונדון הית'רו או שיקגו או'הייר) שמשמש מרכז מבוסס למספר חברות תעופה בינלאומיות.
מערכת תחבורה מתקדמת שמכילה מספר אוטוסטראדות ו/או מערכת תחבורה ציבורית המציעה מספר אמצעי תחבורה (רכבת תחתית, רכבת קלה, אוטובוס, רכבת פרברית, או מעבורת).
השפעה ממדינות זרות וקהילות אתניות. בכמה ערים בעלות חשיבות מסחרית בינלאומית, קיימות קהילות אנשי עסקים גולים (למשל בסינגפור, שנגחאי, הונג קונג, טוקיו, ומוסקבה).
מוסדות פיננסיים בינלאומיים (כמו HSBC בלונדון ודויטשה בנק בפרנקפורט), לשכת עורכי הדין, מטה תאגידים (כמו ויבנדי בפריז ו-GE בניו יורק), ובורסות (כמו הבורסה לניירות ערך בניו יורק, נאסדאק, בורסת סאו פאולו, בורסת פריז, ובורסת לונדון) בעלי השפעה על הכלכלה העולמית.
תשתית תקשורתית מתקדמת עליה מסתמכים תאגידים רב-לאומיים (כמו סיב אופטי, מערכות Wi-Fi, שירותי תקשורת סלולרית, ואמצעי תקשורת מהירה אחרים).
מוסדות תרבותיים וחינוכיים מן הדרגה הראשונה (כמו מוזיאונים, אוניברסיטאות, פסטיבלי קולנוע, דרמה ומוזיקה תוססות, תזמורת, אופרה, וחיי רחוב ססגוניים.
מספר סוכנויות כלי תקשורת משפיעות כמו CNN, ה-BBC, או הניו יורק טיימס.
תשתיות ספורט נרחבות, נבחרות מקומיות בליגות העל, ויכולת לארח תחרויות ספורט מרכזיות (כמו הגראנד סלאם בטניס, המונדיאל, או המשחקים האולימפיים) יחד עם נסיון באירוחן.

מבחינת ארצות המערב, ארבע הערים בעלות האופיים ה"גלובליים" ביותר הינן: טוקיו, לונדון, ניו יורק, ופריז, שגם משמשות סמלי הצלחה לקפיטליזם. אולם, דרגת כל עיר ברשימת ערי העולם נקבעת בהתאם לשיקולים תרבותיים, ערכיים, וחוויתיים שונים.

דירוג ערי העולם של GaWC מ-1999 [עריכה]

פרק זה דורש שכתוב. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולשכתב אותו. הסיבה לכך: מונחים לא ברורים, ראו דף שיחה.

ב-1999, ניסה ה-Globalization and World Cities Study Group and Network (הרשת וקבוצת המחקר לגלובליזציה וערי עולם), שכונה ה-GaWC, לדרג את ולהגדיר את ערי העולם. דירוג ה-GaWC מזהה שלוש דרגות של ערי עולם ומספר דרגות משניות.

שימו לב שהרשימה מתבססת על נוכחות תאגידים רב-לאומיים המציעים שירותי כספים וייעוץ ואינה מתבסס על נוכחות מוסדות תרבות, פוליטיקה או היותה של עיר מרכז כלכלי: