עכברא

עכברה הייתה בימי הביניים עיר בבבל על הגדה השמאלית של החידקל עשר פרסאות צפונית לבגדאד.

היסטוריה

העיר נוסדה על ידי שאפור הראשון במאה השלישית, תחת השם ווזוג-שאפור. הוא הושיב במקום שבויים רומים. קהילה יהודית גדולה התקיימה במקום בימי רב האי גאון. מוקדסי מתאר את העיר כגדולה ומאוכלסת ומשבח את הענבים שלה.

בשנת 1031 נמלט לשם ג'לאל אל-דאוולה, סולטאן השושלת הבויהית שנמלט ממרד עבדים בפרס. בנימין מטודלה כותב: "עוכברא, העיר שנוסדה על ידי המלך יהויכין, שיש בה כ-10,000 יהודים. בראשם עומדים רב ענן, רב ג'בין ורב ישמעאל". אבן קאליקן כותב עליו במאה ה-13 שהיא עיירה קטנה עשר פרסאות מצפון לבגדאד ממנה יצאו חבורה של אנשים מלומדים.

ראו גם

• ישמעאל העכברי