עכברה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מראה הכפר

עַכְּבָּרָא (או עַכְּבְּרָא) (בערבית: عكبرة) הוא כפר ערבי ושכונה בשטחה המוניציפלי של צפת. בעבר התקיים במקום יישוב יהודי.

רוב תושבי השכונה הם עקורי הכפר קדיתא (רובם ממשפחת חליחל) ופליטים מכפרים פלסטינים אחרים שנחרבו בשנת 1948, והועברו אליו. במשך שנים הכפר לא היה מוכר על ידי הרשויות בישראל ושררו בו תנאי מחיה קשים.‏[1] בשנת 1982 סופח הכפר לשטח המוניציפלי של צפת. כיום מתגוררים בעכברה כ-450 תושבים[דרוש מקור].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עכברא הייתה יישוב יהודי בתקופת הבית השני, תקופת המשנה, התלמוד, התקופה הערבית בארץ ישראל, והתקופה הצלבנית. משמעות השם הקדום וכן צורתו הערבית לא ברורה.

אתר הכפר העתיק מצוי על הגדה המזרחית של נחל עכברא, סמוך למקום בו שוכן כיום הכפר עכברה. צוק סלע גדול ובו מערות וניקרות בקרבת הכפר הוא זה שבו, כנראה, התבצרו יהודי עכברה בתקופת המרד הגדול בהאימפריה הרומית.

תגלת פלאסר השלישי ערך בשלהי המאה ה-8 לפנה"ס מסעות לכיבוש ממלכת ישראל. במסעו הראשון הוא כבש את הגליל, הגלעד והעמקים והפך את האזור לפחוות מגידו. פרופ' בנימין מזר גילה את שמה של עכברא בכתובת של תגלת פלאסר ה-3, כאחד היישובים שנכבשו בגליל הישראלי. היישוב נזכר בספר "מלחמות היהודים". בימי המרד הגדול יוסף בן מתתיהו ביצר את היישוב סלע עכברה.‏[2] בספרו חיי יוסף פרק לז הוא כותב "ביצרתי בחומות את כפרי הגליל העליון היושבים בסלעים... ועכברי".‏[3]

היישוב נזכר בתלמוד‏‏[4] אז ישב בו רבי אלעזר, בנו של רבי שמעון בר יוחאי. רבי ינאי בן הדור הראשון לאמוראים ישב גם הוא בעכברא, ובה הקים את ישיבתו שהתקיימה גם לאחר מותו. בגניזת קהיר מוזכר שמו של יהודי מעכברא, עדות לכך שיישוב יהודי נמצא במקום גם בתקופה הפאטמית (969-1099). אך אין עדות להמשך יישוב יהודי קבוע במקום אחרי סוף המאה ה-11.

במאה ה-16, רבי משה קורדובירו והאר"י בקרו בעכברא, כאשר סיירו בקברי צדיקים בגליל.‏[5] הנוסע משה בסולה מספר (1522) על הביקור במקום: "ולמעלה בכפר בית כנסת חרב. יש עדיין משני כתליו גבוהים ג' אמות מאבנים גדולות, ועשאו רשב"י".

חיים הורביץ הזכיר את המקום בספרו "חבת ירושלים" (1844):‏[6] "עין-כחל לדרום צפת, סמוך לעכברא, בדרך שהולכים מצפת לטבריא יש בקעה גדולה ועמוקה מאוד ולמטה מעין מים טובים זקוף וגבוה מאוד ולמעלה בראשו חצוב מעט בעובי ההר, כדמות שער וסתום, ונקרא עין-כחל, ועוברים דרך עליו ויש שם כמה בתים. ושם נגד מזרח יש הר ואומרים שבזה ההר נגנזו כלי בית-המקדש, והלא המה בכתובים ב'מסכת כלים' של בית-המקדש."

בראשית תקופת המנדט הבריטי נערכו בסביבת עכברא עבודות הכשרת קרקע, וכמה מן הפועלים חלוצי תקופת העלייה השלישית, שמו את לבם לשם האתר ומקורו.‏[7]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עכברה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 2. The Birth Of The Palestinian Refugee Problem Revisited Cambridge University Press, ISBN 0-521-00967-7 pp 513
  2. ^ מלחמות היהודים ספר ב' פרק כ' פסקה ו'
  3. ^ זאב וילנאי אנציקלופדיה אריאל עמ' 5786
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף פ"ד, עמוד ב'
  5. ^ יואל רפל (עורך), תולדות ארץ־ישראל מהתקופה הפרהיסטורית ועד עליית הבילו"יים, הוצאת משרד הביטחון, תש"ם, עמ' 488
  6. ^ חבת ירושלים
  7. ^ אריה ליפשיץ, דרך עקובה, תל אביב תשל"ח, עמ' 22.