עלובי החיים (סרט, 1978)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: ויקיזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
עלובי החיים
Les miserables 1978.jpg
כרזת הסרט
שם במקור: Les Miserables
בימוי: גלן ג'ורדן
תסריט: לפי ספרו של ויקטור הוגו
ג'ון גאי
שחקנים ראשיים: ריצ'רד ג'ורדן
אנטוני פרקינס
סיריל קוז'ק
קלוד דופין
חברת הפצה: Incorporated Television Company (ITC)
הקרנת בכורה: 27 בדצמבר 1978 בארצות הברית
משך הקרנה: 150 דקות
שפת הסרט: אנגלית
דף הסרט ב-IMDb

עלובי החיים (Les Misérables) הוא סרט בריטי אשר הופק לטלוויזיה בשנת 1978 ומבוסס על ספרו של ויקטור הוגו "עלובי החיים". ליבו של הסרט הוא התאור של שתי הדמויות המרכזיות: ז'אן ולז'אן, שהיה חוטב עצים מובטל ונאלץ לגנוב פת לחם לילדים, אותו מגלם השחקן ריצ'רד ג'ורדן, וז'אבר, מפקד הכלא בו נאסר ז'אן ולז'אן וראש משטרה - אותו מגלם השחקן אנטוני פרקינס. ז'אן ולז'אן, לאחר שנמלט מהכלא, בו שהה כ-עשרים שנה, מנסה לחזור לחברה. גם כאשר היה לתעשיין וראש עיר, הוא ממשיך לחיות בצניעות ושומר על יחס אנושי ואדיב כלפי אנשים פשוטים. הוא אינו שואף לנקמה בחברה, אך נוטר טינה רק למפקד הכלא- ז'אבר, על אשר עולל לו. ז'אבר מייצג בצורה מרשימה את דמותו של שומר החוק - יחס קר ונוקשה ללא רגישות אנושית. בדו-שיח שהוא מקיים עם הכומר הוא אומר לו כי לדעתו אין אלוהים ויש רק חוק. הוא מוסיף כי גם "הטוב והרע אינם מחוץ לחוק".

ברקע חשים בהשפעת דברי הכומר על הגנב לשעבר. הוא מבטיח לו תקופה חדשה והכומר אומר לו: קניתי את העבירות שלך - עכשיו אתה נקי. אך מסתבר שלא כך סבורה החברה. דברי ויקטור הוגו מצוטטים בתחילת הסרט , שכל עוד יהיו מקרים כאלה, חובה לחשוף אותם בפומבי.

עלילת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'אן ולז'אן ברח מכלא טולון, לאחר שנידון על גניבת פת לחם ובריחות חוזרות ונשנות מהכלא, לתקופות שהצטברו לעשרים שנה. הפעם הוא מחליט להיות פושע מצליח וגם לנקום את חילול כבודו על ידי ז'אבר מנהל הכלא. הוא התחיל את חייו בעולם החופשי ברצח שני אנשים אשר עמדו למכשול בדרכו. הוא ממשיך, רעב ועייף, לביתו של כומר במטרה לגנוב מביתו חפצים יקרי ערך, ולראשונה בחייו הוא נתקל באדם הנותן בו אמון ומכבד אותו. הוא מזמין אותו לסעוד ולנוח בביתו וטוען כי אינו עושה טובה בכך שהוא מעמיד את רכושו לרשות הזולת שכן, הבית וכלי הכסף אינם רק שלו. ז'אן ולז'אן גנב ממנו כלי הכסף, נתפס, ואז מודיע הכומר לשוטרים כי את הכלים הוא נתן לז'אן ולז'אן במתנה, ולאחר מכן הוא מציע לו להתחיל חיים חדשים.

ואכן, כעבור חמש שנים, הוא היה לתעשיין פנינים ולראש העיר מונטרי. בינתיים מגיע לעיר ראש משטרה חדש, הוא ז'אבר, אחרי סיום 21 שנות שרות בכלא טולון. הוא מוצא דמיון בהתנהגות של ראש העיר, בה הוא הוצב לשרת, לבין האסיר שנעלם מהכלא. ז'אן ולז'אן מסייע לו בכך, כאשר הוא חושף את זהותו על מנת להציל אדם שהמשטרה חשדה שהוא ז'אן ולז'אן האמיתי. וכך ראש העיר נעצר ומובל לכלא.

האם והילדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוד בהיותו ראש העיר הוא גילה את פנטין, אותה מגלמת, השחקנית סיריל קוז'ק, אם לילדה קטנה בשם קוזט, שנמסרה לשמירה למשפחה בעלת פונדק. מתברר כי פנטין פוטרה מעבודתה במפעלו של ז'אן ולז'אן. לקיומה היא נאלצת לאסוף נדבות ואף למכור את גופה. הוא מוצא אותה בתחנת המשטרה כאשר היא נאשמת בהיטפלות לזרים ברשות הרבים. הוא משחרר אותה ומציע לה את עזרתו אם תראה צורך בכך.

ואכן זה קורה. פנטין נפלה למשכב וכאשר מתברר לה כי יש סכנה לחייה, הוא הבטיח לה כי ייטפל בקוזט בתה. בינתיים הוא נעצר, עקב היותו אסיר נמלט. הוא מוכן לשלם את חובו לחברה אך מבקש מראש המשטרה, ז'אבר, שלושה ימים כדי לסיים את הטיפול בילדה. שומר החוק מסרב ועל מנת לקיים את ההבטחה הוא בורח. הוא מגיע לפונדק ותמורת 1000 פרנק הוא פודה אותה. (בעל הפונדק מתחרט על מעשיה ומביע דעה כי גם 15,000 פרנק היה משלם - הצופה יודע זאת). משם הוא ממשיך לפריז כאן ייחל הפרק האחרון של הסרט.

אהבת הצעירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפריז מתמסר ולז'אן לטיפול בקוזט. הוא מלמד אותה קרוא וכתוב. במקביל, ז'אבר, ממשיך ברדיפתו אחרי ולז'אן ומגיע לפריז. הוא סורק רובע אחר רובע. הסרט עוקב אחרי מהלכי המשטרה ומגלה את נפלאותיהן של סימטאות העיר. זאן ולז'אן מצליח להסתתר במנזר הודות לעזרתו של אדם אשר הוא עצמו הציל את חייו בעבר-‏[1] גם הילדה מתבגרת במנזר.

עברו עשר שנים. קוזט מתבגרת ובעזרת תרומה של 5,000 פרנק היא משוחררת מהמנזר. היא מתחילה את חייה בעיר. היא יוצאת לגן ציבורי ופוגשת במהפכן צעיר, מריוס, אליו היא תקשור את חייה. אך בגן יש גם אדם נוסף ז'אבר, שהיה לסוכן חרש, אחרי שחזר שתפקיד משטרתי בכיר בפריפריה. הוא מגלה כי ולז'אן עדיין חי. ולז'אן חש בסכנה בעיר ומחליט זמנית לצאת ממנה, אך הוא לא מספיק לעשות זאת. מגיע אליו מסר, המיועד לקוזט, כי מריוס נלחם ברחובות. הוא רץ לקראתו ושם הוא פוגש את ז'אבר אשר נפל בשבי המורדים. ולז'אן מבקש רשות להוציאו להורג, הוא נמסר לידו ולהפעתו הוא משלח אותו לחופשי. ולז'אן כבר לא חש ברצון לנקום והוא נותן לו להמלט. הוא מקווה כי בכך ייסתיים המרדף אחריו.

ז'אבר החופשי לא מפסיק את הרדיפה אחרי זאן ולז'אן, הנושא על גבו את מריוס הפצוע, בתעלות הביוב של העיר. ז'אבר מצליח להדביק אותו, ואז מתקיים הדו-שיח המפורסם, האם שלטון החוק הוא חזות הכל - כפי שז'אבר סבור - ואז עליו לירות בזאן ולז'אן. ז'אבר מגיע למסקנה כי יש מקום גם לשיקולים מחוץ לחוק. הוא משחרר לחופשי את אויבו, מטייל לאורך נהר הסיינה ושם קץ לחייו.

בסיומו של הסרט, קוזט, ז'אן ולזאן ומריוס וסבו האציל מגיעים לחופש לכנסייה. קוז'ט ומריוס באים בברית נישואין וממשיכים לבריטניה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מוטיב זה חוזר בסיפור: "שלח לחמך על פני המים כי ברוב ימים תמצאנו".