עליזה הרץ-זומר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף עליזה זומר)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עליזה (אליס) הֶרץ-זוֹמֶר (Alice Herz-Sommer;‏ 26 בנובמבר 1903, פראג, אוסטריה (צ'כיה) – 23 בפברואר 2014, לונדון) הייתה פסנתרנית יהודייה ידועה, ובמותה הייתה ניצולת השואה המבוגרת ביותר שעודנה בחיים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עליזה הרץ נולדה ב-1903 בעיר פראג שבאימפריה האוסטרו-הונגרית (כיום בירת צ'כיה) למשפחה יהודית. מגיל צעיר החלה לנגן בפסנתר והייתה לפסנתרנית ידועה, שאף ניגנה כסולנית עם התזמורת הפילהרמונית הצ'כית. נישאה למוזיקאי ליאופולד זומר, שהיה כנר מוכשר, אם כי לא עסק בנגינה כמקצוע. ב-1937 נולד בנם, סטפן.

כאשר פלשה גרמניה לצ'כוסלובקיה במרץ 1939, עזבו רוב משפחתה וחבריה לארץ ישראל; עליזה וליאופולד שקלו לעלות לישראל אך לא עשו זאת בגלל האחריות שהרגישה עליזה כלפי אמה החולה, בגלל הדאגה לעתידו של בנם ובגלל חוסר כסף. אחיותיה אירמה ומריאנה ומשפחותיהן הצליחו לצאת מפראג בליל כניסתו של היטלר. ב-1942 נשלחה האם לטרזיינשטאט ואחר כך לטרבלינקה, שם נספתה. כעבור שנה, ב-1943, נשלחה עליזה עם בעלה ובנה לטרזיינשטאט.

כשגילו הגרמנים במחנה כי היא פסנתרנית ידועה, הטילו עליה לנגן בקונצרטים במחנה. זומר הסכימה כדי להגן על בנה סטפן, אך בעלה נשלח באוקטובר 1944 לאושוויץ ואחר כך לדכאו, שם מת. אחרי שחרור המחנה במאי 1945 חזרה זומר לפראג, ובמרץ 1949 עלתה לישראל והצטרפה למשפחתה בירושלים, שם הייתה למורה בקונסרבטוריון. בנה עברת את שמו לרפאל, היה לצ'לן מפורסם ועבר לגור בלונדון, וב-1986 הצטרפה אליו זומר. הבן רפאל נפטר ב-2001 במהלך סיור בישראל.‏[1]

בשנותיה האחרונות חייתה זומר בלונדון, והוסיפה לנגן ולהיות פעילה. היא נפטרה ב-23 בפברואר 2014, בגיל 110.

ב-2011 יצא סרט אודותיה בשם "Alice Dancing Under the Gallows".‏[2]

ב-2014 סרט דוקומנטרי קצר שנעשה על חייה "The Lady in Number 6: Music Save My Life"‏ (2013),‏[3] הוכרז כמועמד לפרס אוסקר בקטגורית הסרט הדוקמנטרי הקצר.‏[4]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Melissa Müller, Reinhard Piechocki, A Garden of Eden in Hell: The life of Alice Herz-Sommer; translated by Giles MacDonogh, London: Pan Books,‎‪ 2007.‎
  • Caroline Stoessinger, A Century of Wisdom: Lessons from the Life of Alice Herz-Sommer, the World's Oldest Living Holocaust Survivor, New York: Spiegel & Grau, 2012.‎

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם מותה:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על בנה ראו: יפעת נבוהערב עם: הצ'לן רפאל זומר: הנגינה כסם חיים, מעריב, 6 בפברואר 1972 (ראיון); Louise Greenberg, Obituary: Raphael Sommer: Cellist whose musical flair survived a concentration camp, The Guardian, 28 November 2001.
  2. ^ אתר הסרט.
  3. ^ אתר הסרט; "The Lady In Number 6", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית).
  4. ^ מערכת mako תרבות, ‏ניצולת השואה המבוגרת ביותר מועמדת לאוסקר, באתר ‏mako‏‏, ‏17 בפברואר 2014‏