עלייה לרגל (בהאים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מקדש הבאב והגנים בהאים בחיפה
מקדש הבהאא אוללה באל-באהג'ה בעכו
האתרים הקדושים לדת הבהאית בחיפה ובגליל המערבי

העלייה לרגל בדת הבהאית מתבססת בהווה על ביקור המאמינים במקומות הבהאים הקדושים הכלולים במרכז הבהאי העולמי, והשוכנים בחיפה ובעכו. שני האתרים החשובים הם מקדש הבאב בחיפה ואל-באהג'ה בעכו.

הציווי הדתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייסד הדת, הבהאא אוללה, הכריז בכיתאב-אי אקדס על שני אתרים קדושים שהביקור בהם הוא ציווי דתי, ואף קבע כללים טקסיים לביקור בהם. אתרים אלה הם ביתו של הבהאא אוללה עצמו בבגדאד ובית עלי מוחמד, שנודע בכינוי "באב" בשיראז. המאמינים רשאים לבחור באחד משני האתרים, ודי בביקור באחד מהם כדי למלא אחר החובה הדתית. לפי הדת הבהאית, העלייה לרגל היא חובה אם המאמין מסוגל לעמוד בתלאות הדרך ובעלותה ואם אין מניעה אחרת לעשות כן.

מאוחר יותר הכריז עבדול בהאא על מקדש הבאב בחיפה ועל אל-באהג'ה בעכו כאתרי עלייה לרגל, אך להכרזה זו לא נלוו הוראות טקסיות. בהווה, ובשל התנאים הפוליטיים והצבאיים בעיראק ובאיראן, שאינם מאפשרים עלייה אליהן לרגל, מתייחס המושג בעיקר לביקור באתרים הקדושים בישראל. הביקור באתרים הקדושים בישראל לא נועד להחליף את הביקור בבתי הבהאא אוללה והבאב, מתוך תקווה שהאפשרות לבקר בשני האחרונים תתחדש בעתיד.

העלייה לרגל לאתרים בישראל והביקור בה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המרכז הבהאי העולמי

העלייה לרגל לאתרים הקדושים לבהאים בישראל נעשית בסיור מודרך בחלקו שנמשך תשעה ימים‏ ונועד עבור "Bahá’ís in good standing" (בהאים בעלי מעמד מתאים)‏[1]. הציווי הדתי החשוב ביותר במהלך העלייה לרגל הוא תפילה ומדיטציה בשני האתרים המרכזיים. הסיור המודרך מתקיים בין החודשים אוקטובר ויולי, ואורכה של רשימת ההמתנה להשתתפות בו עומד בהווה על שלוש עד ארבע שנים‏‏ מרגע קבלת הפנייה[2]. חמש שנים לאחר תום הסיור ניתן לפנות בבקשה להשתתף בו שוב.

בני הדת הבהאית המעוניינים לבקר בישראל שלא במסגרת התוכנית המודרכת, חייבים לקבל לשם כך את הסכמתו של בית הצדק העולמי, וזאת ללא קשר למטרת ביקורם בארץ. אישורו של בית הצדק העולמי יינתן בהתאם למטרת הביקור ויקבע את תקופת השהייה המותרת‏‏[3]. בהאים המעוניינים להגיע לישראל אך ורק כדי לבקר במקומות הקדושים בחיפה או בעכו, רשאים להגיע לביקור בן שלושה ימים לכל היותר ולשהות באזור חיפה ועכו משך שלושה או ארבע לילות בלבד, בהתאם לשעת הגעתם לאזור. ככלל ממליץ אתר העלייה לרגל הרשמי של הדת הבהאית לקצר בשהות בישראל מעבר לביקור במקומות הקדושים, בשל "המצב הבלתי רגוע" בארץ‏‏[4].

אתרי עלייה לרגל בהאים מחוץ לישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביתו של הבהאא אולה בבגדאד הידוע גם כ"בית הרם" (Bayt-i-A'zam) או "בית האלוהים", הוא המקום בו התגורר משך שמונה שנים, בין השנים 1853 ל-1863. הבית שוכן סמוך לגדה המערבית של החידקל. בשנות ה-20 הוחרם המבנה על ידי השלטונות השיעים, ולמרות קביעת חבר הלאומים שיש להשיבו לידי הקהילה הבהאית, הדבר טרם התרחש.

בבית הבאב בשיראז, הכריז עלי מוחמד ב-23 במאי 1844 את ההכרזה כי הוא "המובטח". הבית נפגע בשריפה בשנות ה-40 שנגרמה כתוצאה מהתקפה עליו, וב-1955 הוא נהרס, אך נבנה מחדש. ב-1979 נהרס הבית בשנית במהלך המהפכה האיראנית וב-1981 נסלל כביש במקום בו ניצב. כיום שוכן מסגד בסמוך לאתר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]