עלילה ברטונית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עלילה בְרֵטונית (Breton lai), הידועה גם כשיר נראטיבי, היא סוג של רומנסה צרפתית ואנגלית מימי-הביניים. עלילות ברטוניות הן סיפורים קצרים (בדרך-כלל 600-1000 שורות) ומחורזים העוסקים באהבה ואבירות, ולרוב מתאפיינים במוטיבים של סיפורי-פיות קלטיים וכוחות על-טבעיים.

העלילות הברטוניות הכתובות המוקדמות ביותר שנשתמרו עד היום הן קרוב לוודאי העלילות של מארי דה פרנס, שחוברו כפי הנראה בשנות השבעים של המאה ה-12 בידי מארי דה פרנס, משוררת צרפתייה שחיה באנגליה עד תחילת המאה ה-13. בעלילות של מארי דה פרנס, ובכמה עלילות בצרפתית עתיקה מהמאה ה-13 שנכתבו בידי אלמונים, הוזכרו עלילות קדומות יותר ממקור קלטי, אפשר שליריות יותר בסגנונן, ששרו פייטנים ברטונים. יש הסוברים ששירים ליריים אלה, שלא שרדו, הוצגו לראשונה כתקצירי עלילה כהכנה לשירי-זמר, ושתקצירים אלה היו לבסיס של השירים העלילתיים. "שיר החוף", אחד מכעשרים שירי-עלילה בצרפתית עתיקה שתורגמו לנורבגית עתיקה כפרוזה במאה ה-13, מספק לנו תיאור מפורט של ויליאם הכובש המורה על חיבור מה שנראה כשיר-עלילה לירי להנצחת תקופה שבילה בברלפור.

העלילות הברטוניות הכתובות המוקדמות ביותר חוברו במגוון ניבים של צרפתית עתיקה, וככל הידוע כחצי-תריסר עלילות חוברו באנגלית עתיקה במאות ה-13 וה-14 בידי כותבים אנגלים שונים, בהן:

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]