עלילות פרדיננד פדהצור בקיצור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עלילות פֶרְדִינַנְד פְּדָהצוּר בקיצור
Alilot 1031.jpg
עטיפת הספר עלילות פרדיננד פדהצור בקיצור
מחבר אפרים סידון
איורים יוסי אבולעפיה
שפת המקור עברית
הוצאה כתר
שנת הוצאה 1976
סוגה ספר ילדים

עלילות פֶרְדִינַנְד פְּדָהצוּר בקיצור הוא ספר ילדים עברי שכתב אפרים סידון ואייר יוסי אבולעפיה. הספר יצא לאור בשנת 1976 בהוצאת כתר, בסדרה "כתר לי" שבעריכת אסתר סופר. הספר מנוקד וכתוב בחרוזים. הוא מיועד לילדים בגיל הגן ובראשית קריאה, ומלמד, בצורה משעשעת, על מגבלות הכוח של השלטון.

תמצית העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערך עוסק ב"מלך זקן, נבון וחכם" שנקרא בקיצור פֶרְדִינַנְד פְּדָהצוּר. המלך היה אהוב על עמו, אך במסיבת מלכים אמר בן מלך ידוע:

הוא עושה רק דברים שהעם בם רוצה,
משום כך עמו כל כך מרוצה,
אם יפסיק פרדיננד להיות מלך טוב
יפסיק העם אותו לאהוב.

פרדיננד פדהצור רצה להוכיח שבן המלך טועה, ולכן הוציא צו שעל כל תושבי המדינה להפסיק ללכת על שתיים ובמקום זאת ללכת על רגל אחת. בנוסף, על כל הפקידים "מקל של כביסה באוזן לתלות". משלחת של זקנים פנתה אל המלך בבקשה שיתיר ללכת על שתיים, אך הוא לא נענה לבקשה, והוסיף עוד צו: איסור על הגייתן של האותיות א', ד', י', מ', ו'. שוב עלתה משלחת זקנים אל המלך, בבקשה לבטל צו זה, וציינו שבעם מתחילה מחאה. המלך סירב, וצעק אל העם ברמקול:

תושבי המדינה, כולכם תיענשו,
גזרות חדשות מדי יום יתחדשו
יהיו עונשים
לגברים ונשים
מהיום יסבלו אלפי אנשים.

בעודו מאיים, עלה כל העם אל הארמון, תפס את המלך ודחפוֹ לארגז, ושלח אותו הרחק ככל האפשר. והעם חי בשלווה ובשקט, בלי מלך נחמד לאהוב, אך גם בלי חשש משגעונות של מלך טיפש.

עיצוב הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר עשרים עמודים, והוא עשיר באיורים: כמחצית מעמודי הספר (בדרך כלל העמודים השמאליים) מכילים איורים בלבד. וגם בעמודי הטקסט משולבים איורים. מחצית מהאיורים צבעוניים, ומחציתם בשחור-לבן.

פרשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסר שבסיפור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיפור מלמד על מגבלות הכוח של השלטון: גם מלך אהוב אינו יכול להתמיד בהטלת גזרות על עמו, משום שגישה זו תביא להדחתו. מנחם רגב העיר על כך:

האם זהו סתם סיפור מצחיק ומשעשע? לקורא המבוגר, מכל מקום, ברור, שלמחבר הייתה כוונה פוליטית ברורה: רצון למסור מסר חברתי בדמותו של שיר-סיפורי לקטנים. זוהי התרסה נגד כל שלטון שרירותי, שסופו להגיע לידי הסתאבות, וכן אזהרה לכל שליט לבל ינצל לרעה את כוחו.‏[1]

רגב מוסיף כי:

הילדים ודאי יהנו מן הסיטואציה של המלך הנופל, ממש כשם שהם נהנים מכשלונם של מבוגרים "רעים" בשאר ספרי הילדים, אך רק בשלבים מאוחרים יותר של גיל והתפתחות יעמדו גם על המשמעות הפוליטית שביצירה.‏[1]

גישה ביקורתית למלך[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעמדו של המלך רם ונישא, אך גישה ביקורתית כלפיו, כאשר מעשיו ראויים לביקורת, מופיעה ביצירות אחדות לילדים. מנחם רגב מונה ומנתח יצירות אחדות כאלה: "הנסיך הקטן", "בגדי המלך החדשים", שירה של קדיה מולודובסקי "כף אורז" וספרו של דוקטור סוס "המלך צב-צב"‏[1]

עיבודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מנחם רגב, בדרכי הספרות לילדים, אורנים, בית-ספר לחינוך של התנועה הקיבוצית, 1985, עמ' 89-81
  • רות גונן, "עם המסרב לשאת ולסבול : הפן הוויזואלי בספרו של סידון 'עלילות פרדיננד פדהצור בקיצור'", מעגלי קריאה 21, תשנ"ב, עמ' 84-63 ‬

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 מנחם רגב, בדרכי הספרות לילדים, אורנים, בית-ספר לחינוך של התנועה הקיבוצית, 1985, עמ' 89-81
  2. ^ עלילות פרדיננד פדהצור בקיצור