עלינו לשבח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עלינו לשבח היא תפילה שחלקה הראשון מכיל דברי שבח לאלוהים על כך שאנו זוכים להתפלל לפניו בניגוד לגויים המתפללים לאל שווא, ובחלקה השני תפילה שכל בני בשר יכירו בייחודו של האל ויעבדו אותו. התפילה שנתקנה עבור החלק הפותח את מלכויות בתפילת מוסף של ראש השנה, נאמרת גם בסיום שלוש התפילות בכל יום.

תוכן התפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחלק הראשון של התפילה תיאור גדולתו של אלוהים ושל עם ישראל העובדים אותו לעומת אלילי השקר של שאר העמים. בחלק השני של התפילה בקשה "להעביר גילולים מן הארץ והאלילים כרות יכרתון" – תפילה לביטול עבודת האלילים ולהכרת האנושות כולה במונותאיזם.

נוסח התפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

(לפי נוסח הספרדים)

עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל, לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית, שֶׁלֹּא עָשָׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, וְלֹא שָׂמָנוּ כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה. שֶׁלֹּא שָׂם חֶלְקֵנוּ כָּהֶם, (וְלֹא) גוֹרָלֵנוּ כְּכָל-הֲמוֹנָם, (שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לְהֶבֶל וָרִיק, וּמִתְפַּלְּלִים אֶל אֵל לֹא יוֹשִׁיעַ). וַאֲנַחְנוּ מִשְׁתַּחֲוִים לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ, וּמוֹשַׁב יְקָרוֹ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וּשְׁכִינַת עֻזּוֹ בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים. הוּא אֱלֹהֵינוּ וְאֵין עוֹד אַחֵר, אֱמֶת מַלְכֵּנוּ וְאֶפֶס זוּלָתוֹ. כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה: וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ, כִּי יְהֹוָה הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת. אֵין עוֹד:
עַל כֵּן נְקַוֶּה-לָּךְ ה' אֱלֹהֵינוּ, לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶרֶת עֻזָּךְ, לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָרֶץ, וְהָאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּרֵתוּן, לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי, וְכָל-בְּנֵי בָשָׂר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶךָ, לְהַפְנוֹת אֵלֶיךָ כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ. יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל, כִּי-לְךָ תִּכְרַע כָּל-בֶּרֶךְ, תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן. לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ, וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת עֹל מַלְכוּתֶךָ, וְתִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא, וּלְעוֹלְמֵי עַד תִּמְלֹךְ בְּכָבוֹד, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ: ה' יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד: וְנֶאֱמַר: וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל-כָּל-הָאָרֶץ. בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד:

נוסחאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקורות קדומים רבים וכן בסידורים של יהודי תימן, מופיע הנוסח "לתכן עולם במלכות שדי", ולא הנוסח "לתקן עולם במלכות שדי". נוסח זה משתלב יותר טוב בתוכן החלק השני של התפילה: "ועל כן נקוה", המוקדש כולו לבקשה על מלכות ה' בעולם ולא לתיקון העולם‏[1].

על פי חלק מהנוסחאות אומרים "וכיסא כבודו" ולא "ומושב יקרו". נוסח זה אומץ על ידי הגר"א[2], אך התשב"ץ ואחריו הטור אימצו את הגרסה המקובלת על פי ספר ההיכלות. כמו כן, מהר"ם מרוטנבורג אמר ש"יקרו" הוא ראשי תיבות "יה קדוש רם ונשא""‏[3].

קיימים עוד שינויי לשון קטנים, של מילים ואותיות בודדות.

שני הקטעים האחרונים, "ככתוב בתורתך ה' ימלוך לעולם ועד" ו"ונאמר והיה ה' למלך על כל הארץ וכו'" אינם מופיעים בכל הנוסחאות, וככל הנראה לא היו חלק מהתפילה המקורית‏[4]. בסידור חסידי אשכנז‏[5] מבואר שיש סוד במניין המילים (ללא שני הפסוקים הנזכרים) ואין להוסיף או לגרוע על מניין זה. הקטע "ככתוב בתורתך ה' ימלוך לעולם ועד" היווה המשך של ברכת מלכויות, והוכנס בנוסחאות אחרות גם לתפילת עלינו לשבח. הגאון מווילנה השמיט את הפסוק "והיה ה' למלך וכו'", לעומת המגן אברהם שתמך באמירתו על פי האר"י‏[6][7].

המשפט "שהם משתחווים להבל וריק ומתפללים אל אל לא יושיע" הושמט ביהדות אשכנז על ידי הצנזור עקב טענת הנוצרים שהמילה וריק מכוונת ליש"ו (ראו בפיסקה #יחס לגוים), פיסקה זו הוחזרה ברוב הסידורים אך בסוגריים.

אמירת התפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמני התפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפילת עלינו מסיימת ברוב גדול של נוסחי התפילה, את כל שלוש התפילות ביהדות: שחרית[8], מנחה וערבית. עם זאת, ישנם חילופי מנהגים לגבי אמירתה במנחה ובתפילות הנאמרות ברצף. בימים שבהם מתפללים תפילת מוסף, הנאמרת מיד לאחר תפילת שחרית, לרוב המנהגים עלינו אינה נאמרת בסיום תפילת שחרית כי אם בסיום תפילת מוסף‏[9]. ביהדות תימן ואיטליה התפילה לא נאמרת במנחה. ביום הכיפורים אין אומרים עלינו בחלק מהנוסחים אחרי מוסף ומנחה‏[10].

בראש השנה נאמר עלינו לשבח באמצעה של תפילת העמידה של מוסף, והוא מהווה חלק מברכת מלכויות. בעדות רבות נאמר הקטע הראשון של עלינו לשבח גם באמצעה של תפילת העמידה של מוסף של יום הכיפורים.

הספרדים שבאיטליה ומערב אירופה אינם אומרים את החלק השני ("על כן נקווה"), למעט בברכת מלכויות שבתפילת מוסף של ראש השנה.

האשכנזים נוהגים לאומרה גם בסיום קדוש לבנה[11] ובסיום טקס ברית המילה[12]. וכן, תפילת עלינו לשבח מופיעה גם בסדרי תפילה לחולה טרם מותו‏[13]

מנהגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באשכנז היה נהוג לאומרה בלחש‏[14][4] (מלבד בליל ניטל ובראש השנה), מפני פחד מהגוים‏[15]. מנהג זה השתמר בוורמס עד שחלק מבני הקהילה לא ידעו כלל על המנהג לאומרה.

בין אמירת "שהם משתחווים להבל וריק" לאמירת "ואנחנו כורעים ומשתחוים" מפסיקים מעט, שלא ישתמע שהם משתחווים וגם אנחנו‏[16].

עקב חשיבות התפילה‏[17] נהוג לעמוד בעת אמירת עלינו לשבח‏[18][19][20] ולהשתחוות כשאומרים "ואנחנו כורעים ומשתחוים"‏[6][21]. אצל האשכנזים נהוג בראש השנה ויום הכיפורים לכרוע על הברכיים ולהשתחוות על הרצפה בעת אמירת "ואנחנו כורעים ומשתחווים".

הרב דוד הלוי סגל מזכיר בספרו טורי זהב מנהג לירוק בעת אמירת עלינו לשבח לפני אמירת "ואנחנו כורעים"‏[22], כדי לבזות את האלילים‏[23]. הדעות היו חלוקות האם יש לקיים מנהג זה. הרב ישעיה הלוי הורוביץ, בהגהותיו על צוואת אביו, כתב: "וקצת מן ההמון נוהגים להקיא רוק בעלינו ואין יודעים למה, ... ומקיאים כשאומרים ואנחנו כורעים וזה איסור גמור, וגם עלינו נתוקן על ידי יהושע בן נון שהיו בימיו עובדי עבודת כוכבים ומזלות שאינו בזמנינו. וגם הוא סכנה גדולה שמא יחשבו האומות שבזמנינו שעליהם נאמר ככל המונם וכו' ... על כן מן הראוי שיש למחות בידיהם"‏[24][25]. לעומת זאת, הרב חיים יוסף דוד אזולאי כתב שאין לחשוש לקיים את המנהג‏[26]. כיום מנהג זה קיים בעיקר במספר חצרות חסידיות (ובהן חסידות חב"ד).

האשכנזים נוהגים לומר קדיש לאחר אמירת עלינו לשבח. באשכנז, שלא היו מסיימים את עלינו לשבח בפסוקים, לא אמרו קדיש.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיבור התפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי המסורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסורת היהודית מייחסת את חיבור התפילה ליהושע בן נון[27][18][28] בשעה שכבש את ארץ ישראל‏[29]. ספר חרדים מציין שעלינו נאמר בעת הקפת חומות יריחו[30] ובספר "סדר היום" לרבי משה בן מכיר נאמר שיהושע אמרו שבע פעמים ישר והפוך בשעת הפלת חומות יריחו. וכך נפלו שבעת החומות של יריחו. השם הושע מופיע באקרוסטיכון הפוך של התפילה:"עלינו לשבח", "שלא עשנו", "ואנחנו כורעים", "הוא אלוקנו". אגדה נפוצה במסורת היהודית מייחסת את החלק השני של "עלינו לשבח", הפותח במילים: "על כן נקווה לך..." לדמות המקראית עכן בן כרמי מתקופת יהושע, וזאת בשל ראשי התיבות הפותחים את קטע התפילה: "על כן נקווה"‏[31].

רבי מנשה בן ישראל יחס את התפילה לאנשי כנסת הגדולה על פי הביטוי "מלך מלכי המלכים" שמופיע בנביא דניאל. הרב אליהו מונק בספרו "עולם התפילות" וכן בספר "עיון תפילה" לר' אריה לייב גורדון ניסו לתאם עם דעת החוקרים, שהתפילה בבסיסה חוברה על ידי יהושע, אך נערכה על ידי רב, מסדר סדר מלכויות זכרונות ושופרות.

במחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטע דומה לתפילת עלינו לשבח, מופיע בספרות ההיכלות והמרכבה[32]. הקטע הוא כדלהלן: "עלי לשבח לאדון הכל לתת גדולה ליוצר בראשית, שלא עשאנו כגויי הארצות ולא שמנו כמשפחות האדמה, שלא שם חלקי בהם וגורלי ככל המונם, שהם משתחוים להבל וריק ומתפללים אל אל לא יושיע, ואני מתפלל לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, שהוא נוטה שמים ויוסד ארץ, ושכינת עוזו בגבהי מרומים, הוא אלוהינו ואין עוד אחר אמת מלכנו אפס זולתך, ה' הוא האלוהים, ה' הוא האלוהים, ה' הוא האלוהים, הוא אחד ושמו אחד, ה' אלוהינו ה' אחד, ה' ה' אל חנון ורחום ארך אפים ורב חסד ואמת, על כן נקוה לך ...".

החוקרים חלוקים בדעותיהם בשאלת המקור הראשון של התפילה, כמו גם לגבי תקופת חיבור התפילה. מ"ד שווארץ טוען שהמקור הוא בסידור התפילה ומשם הועתקה התפילה לספרות ההיכלות. לטענתו, הרעיונות של מלכות ה' לעתיד לבוא והכרת האומות במלכות ה', המופיעים ב"ועל כן נקוה", חלקו השני של עלינו, זרים לספרות ההיכלות. בנוסף, הוא כותב שמכיוון שעלינו לשבח אינה תפילה מיסטית, לא סביר שמקורה בספרות ההיכלות. דעה זאת מייחסת את חיבור תפילת עלינו לשבח לתקופת התנאים ומייחסת אותה לעתים לרב אשר בתלמוד ירושלמי ובמדרשים נרמז שהוא חיבר את תפילת מלכויות זכרונות ושופרות.

לעומת זאת, מאיר בר-אילן טוען שכיוון המעבר הטבעי הוא מספרות ההיכלות, הידוע כמקור ממנו נלקחו טקסטים שונים אל סידור התפילה והתלמוד, אל סידור התפילה המהווה אוסף של טקסטים שנלקחו ממקורות שונים. הוא מצביע על כך שעלינו לשבח נעדר את המילה המרכזית של תפילת מלכויות, למעט בביטוי "מלך מלכי המלכים", וכי תפילת עלינו לשבח אינה נצרכת לגוף של תפילת מלכויות שנקבעה כחובה בהלכה. כן טוען בר-אילן שעלינו לשבח כתפילת שבח כלל אינו מתאים לברכת מלכויות שתפקידו להמליך את ה' ולא לשבחו וכי עלינו לשבח בעל המוטיב הלאומי אינו מתאים למוסף של ראש השנה בעל האופי האוניברסלי. נוסף על כך מצביע בר-אילן על הליטוש הלשוני של תפילת עלינו לשבח בסידור המקפיד על שימוש בגוף ראשון רבים, בניגוד לנוסח בהיכלות, דבר המצביע לשיטתו על כך שנוסח הסידור מאוחר יותר. כמו כן מזכיר בר-אילן את הנוהג הרווח לתרגם מלשון יחיד ללשון רבים קטעים המוכנסים לסידור התפילה. בעקבות קביעתו שעלינו לשבח מקורו בספרות ההיכלות, טוען בר-אילן שהוא נכתב בין המאה ה-3 למאה ה-5 לספירה.

קוהלר, באנציקלופדיה היהודית טוען שהתפילה נוסחה לפני היווסד הנצרות ומתפלמס עם הטוענים שהתפילה נכתבה על ידי רב. לטענתו, ההתייחסות ל"מלך מלכי המלכים" מעיד על מקור מהתקופה הפרסית, בה המלך היה מכונה מלך המלכים. כן הוא מצביע על העדר בקשה בתפילה על בניין בית המקדש, דבר המעיד שבית המקדש היה קיים, והעדר תפילה לבא המשיח כמעיד שהוא קדום לנצרות. כן הוא טוען שמלשון התפילה ניכר שהיא הודבקה לתוך תפילת מלכויות של מוסף לראש השנה והוא קדום לו‏[33]. יוסף היינימן טען שעלינו לשבח שייך לקבוצת התפילות שמקום היווצרן הוא בית המדרש, כלומר "תפילות שנוצרו בעקבות לימוד התורה בציבור, ובייחוד אגב הדרשה בציבור"‏[34].

היו שהצביעו על דמיון בין תפילת עלינו לשבח ו"תפילת המלאכים לאל אחד" של עדת ביתא ישראל, בכך ששתי התפילות מכילות את ההיגד "ולו תשבע כל לשון ולו תכרע כל ברך".‏[35] ומסתיימות באותו פסוק מזכריה י"ד, פסוק ט'.

שיבוץ התפילה בסידור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום שיבוצו הראשון של עלינו לשבח בתפילה הוא במוסף של ראש השנה כפתיחת סדר מלכויות, הנאמר בשני ימי ראש השנה. תפילת עלינו לשבח מופיעה שם כבר בסדר רב עמרם גאון[36], ובסידור רב סעדיה גאון[37]. החיד"א[38] מייחס את תיקונה בתפילה לרבי יוחנן בן זכאי, ואמנם מקובל שאת סדר מלכויות זכרונות ושופרות תיקן האמורא רב[39].

בעת מסעי הצלב נאמרה תפילת "עלינו לשבח" על ידי המוצאים להורג על קידוש השם[40]. למשל, ב"ספר זיכרון" של אפרים בן יעקב מבון מסופר שבמסעי הצלב ב-1171, אמרו יהודי בלואה שבצרפת את תפילת "עלינו לשבח", בעת שנלקחו למות על קידוש השם. יש הטוענים שבעקבות זאת החלו לאמר את תפילת עלינו לשבח בכל יום‏[41].

המקור הקדום ביותר המעיד על אמירת "עלינו לשבח" בסיום התפילה בכל יום הוא מחזור ויטרי המביא את תפילת עלינו לשבח ביום חול, תוך ציון: "ואומר בלחש עלינו לשבח"‏[42] ובסיום תפילת שבת מציין באופן סתמי: "ויאמרו 'עלינו לשבח', 'על כן נקוה לך', ונפטרין לבתיהם לשלום"‏[43]. מנהג זה מופיע גם בספר הרקח של רבי אלעזר מוורמייזא, מאותה תקופה‏[4]. אמירת עלינו נשתרשה בקרב האשכנזים ובמקורות מאוחרים יותר לא צויין לאומרו בלחש. בין השאר, מופיע אמירת עלינו בכלבו[18], בטור ובהגהות הרמ"א בשולחן ערוך (סימן קל"ב). לעומת זאת, בנוסח הספרדים התפילה הוכנסה לתפילות היום יום בהשפעת האר"י[44][45] ואמירתו בסוף התפילה אינה מוזכרת בסידור הרמב"ם ואף לא בשולחן ערוך.

בתחילה נאמרה תפילת עלינו לשבח רק לאחר תפילת הבוקר, שחרית או מוסף. אמירתה לאחר תפילת מנחה הוכנסה בהשפעת האר"י[46][6][47][48].

יחס לגויים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב ליפמן מילהויזן מספר שבשנת ה'קנ"ט טען פסח פטר, משומד נוצרי בן המאה ה-14, שהמשפט "שהם משתחוים להבל וריק" מכוון כנגד אמונתם של הנוצרים מכיוון ש"וריק" שווה בגימטריה ל"ישו".‏ הרב ליפמן ענה לו: "אמרתי לו הנוצרים לא קראו לאלהיהם יש"ו. כי בלשונם נקרא יזו"ש. ובלשוננו נקרא ישו"ע. ענה ואמר אמת ומקצתכם קוראים לו ישו"ע וכן שמו לפי שהושיע להם מן הגיהנם."[49] היו גם שטענו שהצירוף "הבל וריק" מופיע כבר בישעיהו ל', פסוק ז', מאות שנים לפני הופעת הנצרות ‏‏[41].

ב-28 באוגוסט 1703 הורה פרידריך הראשון, מלך פרוסיה ליהודים למחוק את המילים "שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לְהֶבֶל וָרִיק, וּמִתְפַּלְּלִים אֶל אֵל לֹא יוֹשִׁיעַ".‏[41] וחייבם לומר את התפילה בקול כדי לוודא שאינם אומרים זאת. המשפט נשמט מסידורים רבים שנדפסו באירופה‏[50]. בתפילות הרפורמיות וקונסרבטיביות נשמט משפט זה על מנת לא לפגוע בבני דתות אחרות.

טעמים לאמירת התפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר טעמים נתנו על ידי חכמי ההלכה לאמירת תפילת עלינו לשבח בסוף התפילה בכל יום.

  1. בב"ח ובט"ז מופיע בשם הרב יעקב פולק בשם הרב מנחם מלונדרש שאמירת עלינו לשבח בסוף התפילה הוא על פי תקנת חז"ל שיש להשאר בבית כנסת מעט זמן לאחר התפילה‏[51] ולכן תיקנו לומר בזמן זה תפילת הודאה על התפילה, וכך כתב המאירי[52] וכך משמעות לשון המחזור ויטרי, רבי אהרן מלוניל והטור‏[53]. לפי סיבה זו נכתב בספר מגן גיבורים, שכשמתפללים ערבית סמוך לתפילת מנחה אין צורך לומר לאחר תפילת מנחה עלינו לשבח, וכך פסק גם במשנה ברורה[54]. סיבה זו גם מסבירה את אי אמירת עלינו ביום הכיפורים אחרי תפילת מוסף ואי אמירת עלינו לאחר שחרית, בימים בהם מתפללים מוסף.
  2. מהר"י אבוהב בפירושו על הטור (סימן קל"ג) ורבי יעקב כולי בספרו ילקוט מעם לועז[55] מבארים שעלינו לשבח נתקנה רק בתפילות בהן אומרים שמע ישראל, שעניינו עדות על יחודו של ה', וזו גם מטרת עלינו לשבח, לסיים את התפילה בייחוד ה'‏[56]. שניהם מפרשים שלפי סיבה זו יש לאומרה רק בתפילת שחרית וערבית. לעומתם הרדב"ז[57] ורבי משה בן מכיר בספרו סדר היום אומרים שלפי סיבה זו יש לאמרה גם במנחה.
  3. סיבה נוספת נאמרה על ידי החכם התימני רבי יצחק ונה[58] שעלינו לשבח נתקנה כנגד הגויים שמשתחווים לשמש בזריחה ובשקיעה, ועל כן אומרים אותה רק שחרית וערבית.

חשיבות התפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי הקבלה יש כוונות מיוחדות לתפילה זו ובכוחה לגרש את הקליפות ולהוריד למטה את העולמות העליונים‏[59]. האר"י הפליג בשבח תפילה זו, ובהשפעתו התקבלה אמירתה לאחר שלושת התפילות. על פי קבלה אין להסיר בתפילת שחרית את התפילין רק לאחר אמירת עלינו לשבח‏[60]. בספר יסוד ושורש העבודה כותב הדרכה לאמירת עלינו לשבח, איך להתרגש ולשמוח בכל קטע.

בספר הרקח כתב‏[61] ש"יש לומר עלינו באימה וביראה כי כל צבא השמים שומעים והקב"ה עומד עם פמליא של מעלה וכולם עונים ואומרים אשרי העם שככה לו וכו'".

המשנה ברורה‏[62] פסק שמי שנמצא בבית כנסת בשעה שאומרים עלינו לשבח, חייב לומר עמם אף שכבר התפלל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Mitchell First, Aleinu: Obligation to fix the world or the text
  2. ^ הרב ברוך אפשטיין, בספרו "ברוך שאמר", טוען שזהו הנוסח המקורי וש"ומושב יקרו" הוכנס על ידי הנוצרים כיוון ש"יקרו" הוא בגימטריא יש"ו.
  3. ^ מטה משה. עץ יוסף.
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 פירושי סידור התפילה לרוקח, חלק ב', עמ' תקפ, מהדורת הרשלר, תשנ"ב, באתר HebrewBooks
  5. ^ עמ' קכו מהדורת הרשלר.
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 מגן אברהם, סימן קל"ב, באתר HebrewBooks
  7. ^ האר"י כותב כוונות מיוחדות לפסוק זה.
  8. ^ למעט בנוסח אשכנז בתפילת שחרית ומוסף, שם הוא נאמר לפני "שיר של יום" ו"פיטום הקטורת"
  9. ^ בספר טעמי המנהגים הביא מרבי מנחם מנדל מקוסוב שתיקן לומר גם לאחר שחרית מאחר שקריאת התורה מהווה הפסקה. ראו: אברהם יצחק שפרלינג, ‏טעמי המנהגים ומקורי הדינים, הוצאת אשכול, עמוד קיא, באתר HebrewBooks
    וכן כתב המנהגי מהריי"ו, ומנהגי זיכרון יהודה למהר"ם א"ש וכך מנהג חסידות ויז'ניץ.
  10. ^ בספר עמק ברכה מציין שאף שברוב העדות התקבל המנהג לאומרו אף בתפילת מנחה הסמוכה לערבית, ביום כיפור השתמר המנהג הישן שאין אומרים עלינו רק לפני היציאה מבית הכנסת. הבן איש חי בספר תורה לשמה התייחס למנהג זה וקבע שהוא מנהג טעות ושבוש שהרי התקבל המנהג על פי האר"י לומר את "עלינו לשבח" לאחר כל תפילה. ראו: יוסף חיים בן רבי אליהו, ‏תורה לשמה, תשובה קמ"ח, באתר HebrewBooks
  11. ^ דברי קהלת, מנהג פרנקפורט. ואמנם מנהג זה לא מוזכר במנהגי וורמייזא. בביאור הלכה תכ"ו כותב שהסיבה היא שלא יראה שעובדים לירח. ראו: ביאור הלכה, או"ח תכ"ו, באתר HebrewBooks
  12. ^ מנהגי מגנצא. כשמלים לאחר תפילת שחרית עורכים את הברית לפני אמירת עלינו. טעם המנהג הוא לומר שהתינוק הוכנס בברית עם ישראל, ואינו משתייך לגויי הארצות.
  13. ^ רבנו ירוחם. חוכמת אדם שער השמחה כלל קנ"א.
  14. ^ סידור רש"י סימן תי"ט. שמחה בן שמואל מוויטרי, ‏מחזור ויטרי, סימן צ"ט, באתר HebrewBooks
  15. ^ הגהות מנהגים של ר"א טירנא אות י"ד.
  16. ^ טור סימן קל"ב.
  17. ^ רבי נתן בר' יהודה, ‏ספר המחכים, עמ' 13, קרקוב, תרס"ט, באתר HebrewBooks. ספר זה מצטט מפרקי דר' אליעזר אך הציטוט אינו נמצא בספרים שלפנינו.
  18. ^ 18.0 18.1 18.2 כל בו, סימן טז, דין עלינו לשבח, פיורדא, תקמ"ב, באתר HebrewBooks
    כל בו, סימן טז דין עלינו לשבח, ניו יורק, תשמ"ו, באתר HebrewBooks
  19. ^ רמ"א, שו"ע, אורח חיים, קל"ב
  20. ^ בספר מטה משה כותב שעלינו בגימטריא "ומעומד".
  21. ^ בספר יסוד ושורש העבודה כתב לכרוע כריעה גדולה. לעומת זאת המהרי"ל התנגד להשתחוויה זו כיוון שאין לכרוע במקום שלא תיקנו חכמים (מטה משה).
  22. ^ הרב דוד הלוי סגל, ‏טורי זהב, יו"ד קע"ט סימן קטן ה', בתוך שו"ע יורה דעה, חלק שני, ירושלים תש"י, באתר HebrewBooks
  23. ^ בספר היום יום שערך הרבי מליובאוויטש כתב הסבר נוסף, על מנת שלא לבלוע ולהנות מן הרוק שנוצר בעת הדיבור על עבודה זרה.
  24. ^ הגהת השל"ה בהרב אברהם הלוי הורביץ, ‏עמק ברכה, סימן מ', אמשטרדם תפ"ט, באתר HebrewBooks
  25. ^ הרב אברהם לעוויזאהן, ‏מקורי מנהגים, סימן כ', ברלין תר"ז, באתר HebrewBooks
  26. ^ אברהם אליעזר הירשאוויץ, ‏מנהגי ישרון, סימן ס"ט, ווילנא תרנ"ט, באתר HebrewBooks
  27. ^ תשובות הגאונים "שערי תשובה" סימן מ"ד. וראו תשובת רב האי גאון בספר "יד נאמן" שאלוניקי תקס"ד. בספר "עיון תפילה" פיקפק בייחוס תשובה זו לרב האי גאון.
  28. ^ רבי נתן בר' יהודה, ‏ספר המחכים, עמ' 13, קרקוב, תרס"ט, באתר HebrewBooks
  29. ^ אהרן הכהן מלוניל, ‏ארחות חיים, הלכות אחר י"ח, ירושלים תשט"ז, באתר HebrewBooks
  30. ^ אלעזר אזכרי, ‏ספר חרדים, הקדמה, למברג 1859, באתר HebrewBooks
  31. ^ ראו בספר סדר היום.
  32. ^ בר-אילן סתרי תפילה והיכלות, עמוד 32
  33. ^ עלינו, במהדורת 1901–1906 של Jewish Encyclopedia (באנגלית)
  34. ^ יוסף היינימן, ‏התפילה בתקופת התנאים והאמוראים, מהדורה שנייה מתוקנת, ירושלים, תשכ"ו, עמ' 158, 175, באתר HebrewBooks
  35. ^ תפילת המלאכים לאל אחד, באתר ויקיטקסט
  36. ^ סדר רב עמרם גאון, דף מו, מהדורת קורנל, חלק א, ווארשא תרכ"ה 1865, באתר HebrewBooks
    סדר רב עמרם השלם, חלק ב', עמ' 302, מהדורת פרומקין, ירושלים תרע"ב 1912, באתר HebrewBooks
  37. ^ סדור רב סעדיה גאון, עמוד רכא, חברת מקיצי נרדמים, הוצאת ראובן מס, תשכ"ג, באתר HebrewBooks
  38. ^ מורה באצבע סימן ל"ה
  39. ^ על פי תלמוד ירושלמי ראש השנה פרק א' שמצטט מסדר זכרונות ומייחס ל"תקיעתא דרב".
  40. ^ מאיר רפלד, למעמדה של תפילת 'עלינו לשבח' במוספי הימים הנוראים, דף שבועי 1033, אוניברסיטת בר-אילן, ראש השנה, תשע"ד
  41. ^ 41.0 41.1 41.2 בני גזונדהייט, מה הכיל הרי"ק שב"עלינו לשבח"?, באתר הארץ, יולי 2003
  42. ^ שמחה בן שמואל מוויטרי, ‏מחזור ויטרי, סימן צ"ט, באתר HebrewBooks
  43. ^ שמחה בן שמואל מוויטרי, ‏מחזור ויטרי, סימן קצ"ג, באתר HebrewBooks
  44. ^ כף החיים, או"ח, חלק ב', סימן קל"ב, סעיף י"א, ירושלים תער"ג, באתר HebrewBooks
  45. ^ יוסף חיים בן רבי אליהו, ‏תורה לשמה, תשובה קמ"ח, באתר HebrewBooks
  46. ^ אמנם בכלבו כתוב "ואחר כל התפילות אומר עלינו", אך לא בהכרח הכוונה אחר כל תפילות היום, אלא ייתכן שמדובר אחר כל התפילות של הבוקר.
  47. ^ עטרת זקנים בשם "לחם מן שמים" לחיד"א. וכן בשו"ת תורה לשמה של הבן איש חי יוסף חיים בן רבי אליהו, ‏תורה לשמה, תשובה קמ"ח, באתר HebrewBooks. כמו כן כתב הרדב"ז (תשובות מכתב יד אורח חיים ל"ג) ורבי משה בן מכיר בסדר היום. שניהם מתייחסים לנושא יחוד ה' בעלינו לשבח הנצרך אף במנחה.
  48. ^ הרב חיים בנבנישתי מציין בספרו "כנסת הגדולה" מספר מקורות על פיהם אין אומרים עלינו במנחה ולבסוף מציין "ומנהגינו לאומרו בלחש", חיים בנבנישתי, ‏כנסת הגדולה, או"ח, טור סימן רלד, ליוורנו, ת"ח 1648, באתר HebrewBooks
  49. ^ ליפמן מילהויזן, ‏ספר נצחון, סימן שמ"ז, באתר HebrewBooks
  50. ^ ראו למשל: שמחה בן שמואל מוויטרי, ‏מחזור ויטרי, סימן ש"ל, באתר HebrewBooks המכיל את הציון: "נמחק בכונה"
  51. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל"ב, עמוד ב'
  52. ^ פירושו למסכת ברכות. "...צריך לשהות מעט אחר התפילה... ולפיכך תיקנו לומר שיר מזמור או עלינו לשבח...".
  53. ^ ואומר עלינו לשבח... ונפטרין לבתיהן לשלום.
  54. ^ סימן קל"ב.
  55. ^ פרשת עקב דף תקמב.
  56. ^ אברהם יצחק שפרלינג, ‏טעמי המנהגים ומקורי הדינים, הוצאת אשכול, עמוד קיא, באתר HebrewBooks
  57. ^ תשובות מכתב יד אורח חיים ל"ג.
  58. ^ תכלאל שנת ת"ה.
  59. ^ סדר היום, שער הכוונות, כף החיים.
  60. ^ משנה ברורה. ברכי יוסף סימן כ"ה " בבן איש חי מבאר לזאת טעם קבלי.
  61. ^ הובא גם ב"מטה משה" ובשל"ה ובמשנה ברורה סימן קל"ב.
  62. ^ סימן ס"ה. בשם מחצית השקל ואליה רבא.


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.