עלי אבן אל-חסן אבן עסאכר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

עלי אבן אל-חסן אבן עסאכר, בשמו המלא עלי אבן אל-חסן אבן הבט-אללה אבן עבד-אללה תיקת א-דין אבו ל-קאסם א-שאפעי א-דמשקי, הנודע כ"אבן עסאכר" או "אל-חאפז אבן עסאכיר" (בערבית:علي بن الحسن ابن عساكر‎ או علي بن الحسن بن هبة الله بن عبد الله بن الحسين أبو القاسم الشافعي الدمشقي ‎ابن عساكر‎ או الحافظ ابن عساكر , מוחרם 499 לפי הלוח המוסלמי,‏ ספטמבר 1105 דמשק - 11 רג'ב 571 או 25 בינואר 1176 דמשק) היה אמאם והיסטוריון ערבי סורי, מהמורים החשובים של החדית' (מוחדית) באסלאם הסוני, נציג של האסכולה השאפעית. כתב את הספר "ההיסטוריה של דמשק", מקור היסטורי-ביוגרפי חשוב על מלומדי האסלאם בדמשק בימי הביניים.‏[1]. בתחום התאולוגיה והפילוסופיה האסלאמית נמנה עם מחסידי האסכולה של אבו ל-חסן אל-אשערי.

רקע משפחתי. באנו עסאכר[עריכת קוד מקור | עריכה]

כותרת החלק 325 של "ההיסטוריה של דמשק" מאת אבן עסאכר, המספר על חיי עו'תמאן אבן אפאן

עלי אבן עסאכר נולד בדמשק בתקופת שלטון השושלת הבורית, באחת המשפחות המיוחסות של דמשק במאות ה-11-12 - באנו עסאכר- , שרבים מבניה מלומדים מוסלמים סונים. אביו היה משפטן ותאולוג. שני דודים ואחיו הצעיר מוחמד אבן אל חסן היו קאדים ראשיים בדמשק. משפחת באנו עסאכר קישרה קישרי נישואים עם משפחות אחרות של נכבדי דמשק כמו סולמי, זאכי, ניישׂבורי וקוריישי. אמו של עלי אבן עסאכר הייתה בת למשפחת קוריישי.‏[2]

ילדות וצעירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בילדותו למד עלי אצל אביו והשתתף בדיונים המשפטים שניהל אחיו הבכור זיא א-דין‏[3]. התעמק בלימוד השפה הערבית ודקדוקה אצל סבו אבו אל מופדל אל קוריישי. למד אחר כך במסגרת קבוצת מלומדים מקומיים - טבקה‏[4]. בגיל ההתבגרות כבר הוקנו לו תעודות ("אג'אזה") בתחום החדית מידי מלומדים בדמשק, בגדד ואף מח'וראסאן ומקומות מרוחקים אחרים.

מסעות הלימוד בארצות האסלאם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגיל 20, אחרי מות אביו, בסביבות בשנת 1126, יצא יחד עם אחיו הגדול ממנו סעין א-דין הבט אללה (1168-1095) למסע ראשון ברחבי העולם האסלאמי על מנת לרכוש ידע (טלב אל-עִלם) ולאסוף עדויות ומסורות על הנביא מוחמד ומרעיו (טלב אל-חדית').

שהה בין היתר במדרסה א-ניזאמיה בבגדד. למד בבגדד אצל אבו ל-קסים הבט-אללה בן מוחמד בן אל-חוסיין. בהזדמנות זו ערך עלייה לרגל (חאג') למכה ושהה בעיר הזאת שנה שלמה. אחרי שחזר לדמשק נסע שוב לבגדד ושהה שם חמש שנים. בסך הכל מסעותיו ברחבי ארצות האסלאם נמשכו כחמש-עשרה שנה. במהלכם שמע סיפורי חדית' מפי 1,300 שייחים ("שוּיוּח") ו80 שייחות, בבגדד, מכה, מדינה,נישאפור, מרב, טבריז,מיאנה (בטורקמניסטן של היום), בייהאק (בפנג'אב), ח'וסרוג'רד, בסטאם, הראט, אזרבייג'ן, כופה, המדאן, ריי, זנג'אן, בושאנג' (במערב אפגניסטן של ימינו), סורחה (סארחה) (בח'וזסתאן),סמנאן,ג'רבדקאן, מוצול.

מורה, מטיף ויועץ בדמשק[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי גיל 34 התחיל ללמד חדית במתחם מסגד אומייה בדמסק , שבו ניהל הקראות מספריו,‏[5]ובבית הספר " דאר אל סונה", שנקרא מאוחר יותר "דאר אל חדית' א-נורייה" שהוקם בעדו בתוך המסגד אומייה על ידי האמיר נור א-דין.‏[6]. אבן עסאכר ביקר גם בירושלים ולימד בה במשך חודש במדרסה אל סליחיה. בשנת 1148 נכח אבן עסאכר במתקפה הכושלת של מסע הצלב השני נגד דמשק והשתכנע מהצורך לכתוב ולהטיף על הג'יהאד - מצוות מלחמת הקודש - נגד הצלבנים.‏[7]. אבן עסאכר נודע בהתרחקותו מנכסים חומריים. הקדיש את ימיו להטפת החדית', לתפילה, להוראה ולכתיבה. תלמידו המפורסם ביותר היה צלאח א-דין אל איובי אבן עסאכר זכה לראות את עליית צלאח א-דין לשלטון בדמשק ונפטר כעבור מספר חדשים. בטקס הלוויתו שנוהל על ידי האימאם קותב על ניישׂבורי, השתתף גם צלאח א-דין עצמו. אבן עסאכר נטמן בבית הקברות באב אל סע'יר, בסמוך לקברם של אביו ושל אחיו סעין א-דין וקרוב לקברו של הח'ליפה מועוויה אבן סופיאן.

בנו, אל קאסם בן עלי אל חסן בן הבט אללה (מת בשנת 1203) היה גם הוא מלומד שכתב ספרים, בין השאר al-Djami' al-mustaqsâ fî fada'it al-Masdjid al-֊Aqsa

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבן עסאכר חיבר מעל מאה ספרים ואגרות וגולל מעל חמש מאות דרשות על סיפורי חדית'.

  • היסטוריה של העיר דמשק ( ‏تأريخ مدينة دمشق תאריך מדינת דמשק) יצירה מונומנטלית ב-80 כרכים (של כ-500-400 עמודים כל אחד, בממוצע), ממנה הוצאו לאור 65 כרכים החל משנת 1995 במהדורה מודפסת בביירות. פרויקט למהדורה בקורתית של האקדמיה להשפה הערבית בדמשק שהוחל בשנות ה-1980 לא הושלם. הטקסט נשמר ככתבי יד בדמשק (לרבות כתב יד בספריית זהיריה), אסטנבול, מרוקו והודו.

בכרכים הראשונים כתב דברי שבח והלל למולדתו, סוריה (בלאד א-שאם) בכלל ולדמשק בפרט. בפי אבן עסאכר סוריה רבתי או אל-שאם או בילאד אל-שאם, הגדירה, ברוח פירוש הקראן, את "הארץ המבורכת או הקדושה המשתרעת בין העיר אל עריש בגבול מצרים בדרום-מערב ובין נהר הפרת בצפון-מערב" (ציטוט לפי J.E.Lindsay Sarah and Hagar in Ibn ʿAsākir’s History of Damascus, p.4 in Medieval Encounters 14 (2008) 1-14 2008). )‏[8]‎ תאר אב עסאכר תיאור גאוגרפי של דמשק וסביבתה וסיפר את קורות חייו של מוחמד ושל ארבעת הח'ליפים הראשונים (ראשידון). שליש מהביוגרפיות מוקדשות לאנשי המאה הראשונה של קיום האסלאם, לרבות רבים מבני הלוויה של מוחמד ובני זמנו, וכמעט כל בני בית אומייה ובני בתיהם. הספר כולל גם כמות אדירה של שירה ערבית וביוגרפיות של משוררים סורים רבים ושל מספר רב של אנשי ממשל וחכמי דתמן התקופה העבאסית המוקדמת (880-750). לאחר מכן מתחיל החלק העיקרי של הספר שהוא מעין לקסיקון ביוגרפי של חכמי דמשק לפי סדר אלפביתי. מצוינים לא רק המלומדים תושבי דמשק אלא גם אלו שבקרו או פעלו בה. שני הכרכים האחרונים מוקדשים לנשים. בסך הכל כולל הספר 10,226 ערכים ביוגרפיים, לרבות של 200 נשים‏[9].הספר, שאבן עסאכר כתב אותו במשך מעל מ-30 שנה, הוא בעל אופי קומפילטורי, וכולל חומר עצום המבוסס על מקורות קודמים שלא שרדו. לדעת אבן חליכּאן ניתן לקרוא את כרכי "ההיסטוריה" של אבן עסאכר בנפרד, כפי שקוראים את הכרוניקות של אל-טברי.

  • Al-Muwafaqat `ala Shuyukh al-A'imma al-Thiqat (الموافقات ...) ב-72 כרכים
  • החדית' של מאלכ אבן אנס - עוואלי מאלכ בן אנס (‏عوالي مالك بن أنس) וה"מוסף" שלו (الذيل - א-דאיל) ב-50 כרכים
  • נפלאות מאלכ - غرائب مالك ב-10 כרכים
  • לקסיקון המורים - מֻעג'ם א-שֻיוּח معجم الشيوخ - ב-12 כרכים, כולל שמות המורים של האסלאם עם קורות חייהם ותאור תורותיהם.בסך הכל צויינו 1,619 מלומדים. בדמשק הוצא לאור בשלשה כרכים בשנת 2000
  • ספרי המידות הנעלות (فضائل פדאיל)
    • ספר המידות הנעלות של בני הלווייה (של הנביא מוחמד) - פדאיל אל-אצחאב אל -חדית' (فضائل الأصحاب) - ב-11 כרכים
    • פדל אל ג'ומעה (فضل الجمعة) - על תפילת יום השישי
    • פדל קורייש (فضل قريش)
    • פדאיל א-צדיק (فضائل الصديق) - על אבו בכר א-צדיק
    • פדאיל מכה فضائل مكة‎ על מכה
    • פדאיל אל-מדינה فضائل اَلْمَدِينَة על מדינה
    • פדאיל אל-בית אל-מוקדס فضائل البيت المقدس - על ירושלים - אבד
    • פדאיל עשוראאفضائل عاشوراء - על יום העשוראא
    • פדאיל אל-מוחרם فضائل المحرّم - על חודש מוחרם
    • פדאיל שעבאן فضائل شعبان - על חודש שעבאן
  • אל-אשרף עלא מעריפה אל-אטרף - الأشرف‎ علاء المعرفة الأطراف
  • אל-אכבר אל-אווזאי - أخبار الأوزاعي (המסורות של אווזאי)
  • אל מוסלסלאת- ספורים בשרשרת - اَلْمسلسلات
  • אל סובאעיאת - اَلْسباعية (השבעה) ב-7 כרכים - ספורים
  • תביאין כּדיבּ אל-מֻפתרי פימא נֻשיבַּ אילא אבי-ל-חסן אל אשערי -تبيين كذب المفتري فيما نسب إلى الإمام أبي الحسن الأشعري (הסבר על דברי השקר המיוחסים לאבי-ל-חסן אל אשערי על ידי מוציא דיבתו) -ספר להגנתו של אל-אשערי ושל האסכולה שלו

הספר מחולק לכמה פרקים:

א. על אילן היוחסין של אבו חסן אל אשערי
ב. סיפורי חדית' על אודותיו
ג.על בקיאותו הנודעת ברבים
ד.על היותו מפורסם באדיקותו ומכובדותו
ה. על מאבקו נגד החידושים ונגד יריביו
ו. על חלומות שזכה לחלום
ז. על חמשת דורות תלמידיו
ח.על תוקפיו ותוקפי תלמידיו

הספר הודפס בקהיר בשנת 1928.

  • אל -יום אל-מזיד اليوم المزيد‎ (היום הנוסף) ב-3 כרכים
  • בייאן אל ואהם ואל-תחליט פי חדית' אל-אתית بيان الوهم والتخليط في الحديث - (הצגת שגיאה ובלבול בסיפור "אנקת הכיסא" (אתית אל ערש)
  • ארבעון פי-ל-אג'תיהאד פי יקאמת אל-גי'האד -أربعون في إقامة اَلْجتهاد ‏ ארבעים בעיניין הג'יהאד - או ארבעונה חדית'ן פי-ל-חתת עלא ל-ג'יהאד - אוסף 40 סיפורי חדית' על הג'יהאד. أربعون حديثا في اَلْحَظًّا الأ لجهاد

על נשים מורות של החדית'[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבן עסאכר הקדיש מקום מיוחד לשמונים נשים שמהן למד סיפורי חדית' בעת מסעות הלימוד שלו בארצות האסלאם. עמהן נמנו ,למשל, אום-אל בהא, אום אל-מוגתבי, פאטמה בנת עלי, פאטמה אל-אוחברי מעיראק. מליכה בנת-דאווד מתיפליס (תביליסי) וזיינב בנת עבד-א-רחמן העניקו לו תעודות להוראת החדית.‏[10] אבן עסאכר מספר גם על זומורוד חתון שלמדה חדית בשיעורים מפי מורים גברים, הייתה מדקלמת את הקראן ומעתיקה ספרי תאולוגיה ‏[11]. היו בחברה הסלג'וקית בדמשק נשים שתרמו למשכורות המורים המסגדים ונתנו חסות כספית לבתי ספר מסוימים למשפט אסלאמי‏[12].

השקפתו על הג'יהאד[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבן עסאכר דן בסוגיית הג'יהאד בין השאר ב"היסטוריה של דמשק". תוך התייחסות לדמויות של דוד המלך (דאוד), ישוע (עיסא בן מרים) ושל הח'ליפה יזיד הראשון מן התקופה אסלאמית. דאוד מתואר כמוסלמי אדוק מאוד שהתפלל יומם ולילה וצם כל יומיים. בעזרת שלוש אבנים שהתשייכו לשלושת האבות אברהים, יצחק ויעקוב, תוך קריאות "אללה אכבר!" ניצח את ג'לוד (גולית) ואת צבאותיו במקום קרוב לדמשק., לצידו עמדו כל מלאכי השמיים והג'ינים שקראו יחד איתו "אללה אכבר".‏[13] לגבי ישוע, מציין אבן עסאכר בהתאם למסורות אסלאמיות, את היותו פליט בדמשק יחד עם אמו מרים אחרי שנמלט מפני ידו האכזרית של הורדוס. הוא מתואר כסגפן ביותר, אח בנבואה לנביא מוחמד, שאת ביאתו ניבא. ישוע המשיח יבוא, לפי המקורות המסורתיים של אבן עסאכר, בפעם השנייה, לקראת סוף הימים, ויגיע לדמשק העיר, כדי להשלים את הג'יהאד, להאיץ את ניצחון האסלאם על כל הדתות האחרות ולהביא את השלום האולטימטיבי בעולם. בתמיכת תפילותיו של הח'ליפה מועאוויה,יהרוג ישו בחנית את האנטיכריסטוס - אל דג'ל -, יושיע את העולם וימות. הוא ייקבר על ידי המוסלמים לצידו של מוחמד, בעיר מדינה. אבן עסאכר ציפה שהמוסלמים יגרשו את הצלבנים לפני סוף המאה השישית לפי לוח השנה המוסלמית - בערך המאה ה-12 של ספירת העמים.‏[14] יזיד הראשון, שנודע בהיסטוריה הערבית והמוסלמית כמחסל של חוסיין, בנו של עלי, וכהולל חסר מעצורים, שוחר יין,נשים וזמרה, זוכה מידי אבן עסאכר לרהביליטציה כאחד שתרם לשמירת מורשת האסלאם בסוריה. ב"היסטוריה של דמשק" ובשאר כתביו על הג'יהאד - "ארבעים חדית' בזכות הגי'האד", שנכתב לבקשת הסולטאן נור א-דין בסביבות 1160,‏[15] גייס אבן עסאכר את החדית' בשאיפה להצדיק ולעודד את הג'יהאד של נור א-דין נגד הצלבנים הנוצרים ונגד הח'ליפים הפאטמים השיעים. הוא העלה שבחים רבים לנור א-דין על ששחרר את חלב ואת מצרים מעול השיעים ה"כופרים".

לפי מורד ולינדסי, אבן עסאכר היה הראשון שפיתח את המושג של גי'האד לפי ההשקפה כי גם בתוך עולם האסלאם ישנה חלוקה בין מוסלמים "טובים", החושבים נכון, ומוסלמים אחרים שאינם מבינים את האמונה ואינם פועלים בהתאם אליה. הוא ביסס לדורות הבאים את הצידוק להפעלת אמצעים צבאיים נגד האויבים "הפנימיים" וננד האויבים ה"חיצוניים". הוא בחר בהגדרות שהתאימו לאג'נדה הפוליטית והדתית שלו, כיועץ של השליט נור א-דין (שעלה לשלטון בדמשק בשנת 1154). ‏[16]. ס.מורד העיר שבחדית' שפרסם אבן עסאכר בנוגע לג'יהאד הוא לא הזכיר כלל את הצלבנים. לדעתו הדבר מוסבר על ידי ההקשר הפוליטי, שבו האמיר נור א-דין שקל באותם הזמנים להשלים עם הצלבנים על מנת שיתמקד במאבק בשושלת השיעית הפאטמית במצרים.‏[17]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Ibn Asakir Ta'rikh medinat Dimashq, 65 vols. (80 projected) Muhibb al-Din

Umar al-`Abrawi, ed Dar al Fiqr al-`Arabi, Beyrouth 1995 - in progress

  • Ibn Asākir, al-Hāfiz. Ta'rīkh madīnat Dimashq: Tarājim al-nisā‘‘. Edited by Sakīī;na al-Shihābīī,Damascus

‘‘: Dār al-fikr, 1982

  • Zayde Antrim, "Ibn Asakir's Representations of Syria and Damascus in the Introduction to the Tarikh Madinat Dimashq," International Journal of Middle East Studies, 38,1 (2006), 109-129
  • .James E Lindsay Professors, prophets, and politicians : 'Ali Ibn 'Asakir's Ta'rikh Madinat Dimashq Dissertation , University of Wisconsin 1994
  • James E Lindsay Ibn ʿAsākir and Early Islamic History, Darwin Press, 2001
  • T.K.Al Azhari The Role of Saljuqid Women in Medieval Syria ,in U.Vermeulen,J.Van Steenbergen (eds) - Egypt and Syria in the Fatimid, Ayubid and Mamluk eras Peeters Leuven, 2005
  • Suleiman Mourad,James E. Lindsay - The Radicalization of Sunni Jihad Ideology in the Crusader Period Ashgate Press, Furnham, Surrey 2011

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Konrad Hirschler - Reading certificates (samāʿāt) as a prosopographical source: Cultural and social practices of an elite family in Zangid and Ayyubid Damascus ב - Andreas Görke,Konrad Hirschler (eds) - Manuscript Notes as Documentary Sources, Beirut 2011, Ergon Verlag Würzburg

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Belles Lettres in Encyclopedia Britannica on the site GluedIdeas 2011 VinDaj Inc
  2. ^ K.Hirschler עמוד 78 הערה 17
  3. ^ Y.Frenkel עמוד 166
  4. ^ Y.Frenkel עמוד 166
  5. ^ K.Hirschler עמוד 75 כולל הערת שוליים 8
  6. ^ Just Wars, Holy Wars and Jihads Oxford University Press 2012 - S.Mourad,J.E.Lindsay - Ibn'Asakir and Nur al-Din עמוד 116
  7. ^ Just Wars,Holy Wars and Jihads - S.Mourad,J.E.Lindsay Ibn 'Asakir and The Intensification and Reorientation of Sunni Jihad Ideology in Crusader-Era Syria עמודים 114-115
  8. ^ ספרות ה פדאיל- ספרות המידות הנעלות והספרות הקשורה אליה - באתר של Stephen Lambden - Hurqalya Publications
  9. ^ K.Hirschler עמוד 76
  10. ^ T.K Al Azhari עמוד 124
  11. ^ T.K Al Azhari , עמוד 124
  12. ^ T.K Al Azhari , עמוד 124
  13. ^ James E.Lindsay עמודים 16-11
  14. ^ James E.Lindsay עמודים 16-21
  15. ^ Just Wars, Holy Wars and Jihads -S. Mourad, L.E.Lindsay -Ibn 'Asakir's Forty Hadiths for Inciting Jihad and the Intensification of the Sunnite Jihad ideology עמודים 116 והלאה
  16. ^ S.Mourad, J.E.Lindsay מצוטטים על ידי E. Goldscheider
  17. ^ S.Mourad, J.E.Lindsay מצוטטים על ידי E. Goldscheider