עלי ח'אמנאי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| סייד עלי ח'אמנאי | |
|---|---|
| המנהיג העליון של הרפובליקה האסלאמית של איראן ה-2 | |
 |
|
| מנהיג קודם | רוחאללה ח'ומייני |
| תחילת כהונה | 4 ביוני 1989 |
| סוף כהונה | עדיין מכהן |
| תאריך לידה | 15 ביולי 1939 |
| מקום לידה | משהד, איראן |
| שם בשפת אם: | آیتالله سید علی حسینی خامنهای (פרסית) |
האייתוללה סייד עלי חוסייני ח'אמנאי (פרסית: آیتالله سید علی حسینی خامنهای, להאזנה (מידע · עזרה), תעתיק: איתאללה סיד עלי חסיני ח'אמנהאי; נולד במשהד ב-15 ביולי 1939) הוא המנהיג העליון של איראן ומוביל הקו השמרני בה.
ח'אמנאי קיבל חינוך מוסלמי דתי כבר בילדותו, כבן לאיש דת עני. ב-1963 נעצר עקב פעילותו בארגון מחאת סטודנטים מוסלמים אדוקים כנגד השלטון. הוא שוחרר אחרי זמן קצר, אך לאחר מכן נעצר שוב עוד כמה פעמים במרוצת השנים.
במקצועו עסק בהוראת לימודי דת, חיבר ותרגם ספרים בנושאי אסלאם.
ב-1975 נעצר ח'אמנאי על ידי הסאוואכ, המשטרה החשאית של השאה, הפעם לתקופה ארוכה יותר. הוא שוחרר לאחר כמה חודשים, אך לא הורשה עוד למסור שיעורים.
במהפכה האסלאמית ב-1979 היה דמות מפתח ואיש סודו של רוחאללה ח'ומייני. הוא קיבל שלל תפקידים בכירים, וב-1981 נבחר לנשיא איראן. מעט אחרי בחירתו לנשיא הצליח לחמוק מניסיון התנקשות. במהלך מסיבת עיתונאים התפוצץ לידו מכשיר הקלטה, אך הוא יצא בפציעה קלה. האחראי להתנקשות היה ארגון המוג'אהדין ח'לק. ב-1985 נבחר לתקופת כהונה שנייה. יחסיו עם המנהיג העליון דאז, האייתוללה ח'ומייני, התאפיינו בהרמוניה. שניהם היו שותפים לאותו קו פונדמנטליסטי נוקשה. עם מותו של ח'ומייני ב-1989, מינתה אותו מועצת המומחים להחליפו כמנהיג העליון. באותה שנה הוענק לו התואר "אייתוללה". בתחילה העריכו במערב כי ח'אמנאי הוא רק מינוי זמני, עד שיוכרע מאבק הכוחות בין דמויות חזקות ממנו: מפקד הצבא, האשמי רפסנג'אני, ובנו של ח'ומייני, אחמד, אולם ח'אמנאי הפתיע והצליח לייצב עצמו כמנהיגה של איראן לשנים ארוכות.
כהונתו של ח'אמנאי אופיינה בעימותים רבים עם חברי הפרלמנט האיראני המתונים ממנו בהרבה. הוא הטיל וטו על החלטות רבות של הפרלמנט, ובהשראתו אסרה מועצת שומרי החוקה על המתונים שבמועמדים לפרלמנט להתמודד, מפאת "חוסר נאמנותם למהפכה". בין השאר פעל למנוע הרחבה של חופש הביטוי בעיתונות ועורר עליו תרעומת רבה בקרב המתונים. יש הרואים בו את הכוח המניע מאחורי מאמצי הגרעין הסודיים של איראן.
ח'אמנאי שם כבלים על רגליו של נשיא איראן המתון מוחמד ח'אתמי, שכיהן בשנים 1997 - 2005, ומלכתחילה לא רצה בבחירתו. כאשר קרא ח'אתמי להידברות עם האמריקנים, אמר ח'אמנאי כי "הממשל של ארצות הברית הוא אויב הרפובליקה האסלאמית". כאשר מחו הסטודנטים בטהראן נגד המשטר הנוקשה, אמר בנימת איום כי "למנהיגים אין זכות לחוס על שליחיו של האויב".
במהלך המהומות שאחרי הבחירות לנשיאות אירן ב-2009 התייצב ח'אמנאי מאחורי הנשיא מחמוד אחמדינז'אד ודחה את הטענות בדבר זיופים. הוא גיבה את כוחות הביטחון שנקטו יד קשה כלפי המפגינים והרגו עשרות מהם. רבים העריכו שהוא עומד מאחורי זיופים שמנעו את בחירתו של מיר חוסיין מוסאווי, המועמד הרפורמיסטי.
מבין מנהיגי מדינות העולם, ח'אמנאי הוא גדול שונאיה המוצהרים של מדינת ישראל. השקפתו על הציונות יוצאת דופן בחריפותה:
- "הם (הציונים) אספו אנשים רשעים מכל רחבי העולם והקימו משהו הקרוי האומה הישראלית. האם זו אומה? כל היהודים הרעים והרשעים נאספו שם... אלה שבאו לישראל הם גנבים ורוצחים רודפי בצע..."
אחרי הסכם ואי קבע ח'אמנאי כי אפילו יאסר ערפאת הוא "משרתם של הציונים". ח'אמנאי הוא היחיד במנהיגי העולם הקורא בפומבי להשמדת ישראל ודוחה בתוקף כל אפשרות פשרה איתה. בהנחייתו מושיטה איראן סיוע רב לחזבאללה ולארגוני טרור אחרים. בין השאר, כנראה, ח'אמנאי הוא שנתן את הפקודה העליונה לשילוחה של ספינת הנשק "קארין איי" ב-2002.
| הקודם: רוחאללה ח'ומייני |
המנהיג העליון 1989 - עדיין מכהן |
הבא: עדיין מכהן |
| הקודם: מוחמד עלי רג'אי |
נשיא איראן 1981 - 1989 |
הבא: אכבר האשמי רפסנג'אני |
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
