עמוס אוריון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כריכת הספר "חייו ומותו של עמוס אוריון"

עמוס אוריון (1947-‏1980), עבריין ישראלי שפעל בשנות ה-60 ונסיבות הירצחו זכו לפרסום רב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוריון הואשם ברצח דב ליבנה, קצין מבצעים ב"ברינקס" ב-1971. הרצח בוצע במהלך שוד, ואוריון, שנלכד סמוך למקום, הורשע בשוד וברצח ונידון למאסר. עונשו הופחת לאחר שראיות שונות חיזקו את טיעוניו כי ייתכן ולא הוא ירה את הכדור שנורה.

עם שחרורו מהכלא ב-1980 בעקבות חנינה, פנה אוריון, עם חברו העבריין עזר כהן, אל טוביה אושרי ואל רחמים אהרוני ("גומדי"), מראשי "כנופיית הכרם", שנודעו בציבור כחברים ב"רשימת ה-11" - רשימה של המבוקשים ביותר בעולם הפשע הישראלי. אוריון דרש מגומדי ואושרי "דמי שתיקה" בסך 300,000 דולר, בטענה כי הם האחראים הישירים לרצח דב ליבנה, וכי הוא ישב לחינם בכלא ולא גילה את דבר מעורבותם, כביכול. השניים הזמינו את אוריון וכהן לבת ים, למפעל "בר בקר" שבבעלותם, ושם, על פי פסק הדין במשפטו של אהרוני, ירה בהם אושרי למוות. לאחר הרצח, שזכה לכינוי "הרצח הכפול", בותרו הגופות והוטמנו בחולות אשדוד.

לאחר זמן מה נמצאו הגופות, והוחל בחקירה לאיתור הרוצחים. שני המעורבים ברצח, אושרי ואהרוני, נמלטו לחו"ל. אושרי חזר מחו"ל ונעצר, ואהרוני נלכד באיטליה והוסגר לישראל. השניים הועמדו לדין, הורשעו ברצח, ונידונו למאסר עולם. עונשם נקצב והם שוחררו לאחר כ-20 שנה.

סיפור חייו של אוריון, מילדותו העשוקה ועד מותו המזעזע, תועד בספר מאת יעל לוטן, ובשנת 1993 בסרט תעודה שנכתב על ידי אורי רוזנווקס והופק על ידי עידו צוקרמן.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יעל לוטן, חייו ומותו של עמוס אוריון, הוצאת אדם, 1982