עמוס גוטמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עמוס גוטמן (1954 - 16 בפברואר 1993), במאי קולנוע ישראלי.

גוטמן נולד בטרנסילבניה, ברומניה, ועלה לארץ בגיל 7. הוא למד קולנוע בבית הספר "בית צבי", ובין 1977 ל-1982 ביים שלושה סרטים קצרים - "מקום בטוח", "פרמיירות חוזרות" ו"נגוע".

בשנת 1983 ביים את סרטו הארוך הראשון, "נגוע" (אין קשר לסרט הקצר בן אותו השם, ושניהם סרטים שונים, ומכונים "נגוע הקצר" ו"נגוע הארוך"). לאחר מכן ביים עוד שלושה סרטים - "בר 51" (1985), "חימו מלך ירושלים" (1987) ו"חסד מופלא" (1992).

גוטמן היה הומוסקסואל גלוי, ומרבית סרטיו (פרט ל"חימו מלך ירושלים", סיפור העוסק בזוועות מלחמת השחרור דרך עיניהם של הפצועים המאושפזים, על פי סיפור של יורם קניוק) עסקו בהוויה ההומוסקסואלית, והאחרון שבהם, במחלת האיידס. שחקנים ישראלים רבים התגלו בסרטיו של גוטמן, ונתנו בסרטיו את הופעותיהם המרגשות והזכורות ביותר. כך יונתן סגל ב"נגוע", אלון אבוטבול ב"בר 51" (סרטו הראשון), שרון אלכסנדר, אקי אבני ורבקה מיכאלי ב"חסד מופלא".

גוטמן היה חלק מקבוצת קי"ץ של במאים ישראלים שקראו לעידוד סרטי איכות על חשבון הקולנוע המסחרי. בתקופת יצירתו הקצרה, הצליח גוטמן ליצור שפה קולנועית עשירה ומסוגננת, והיווה קול ייחודי ומסקרן בקולנוע הישראלי. בסרטיו ניכרים הן תשומת-הלב הקפדנית לצדדים הוויזואליים והגרפיים (איפור, תנועות מצלמה) והן לתכנים ייחודיים. בשנת 1993 נפטר גוטמן ממחלת האיידס בה לקה, ואשר עם השלכותיה ומורכבויותיה התמודד בסרטו האחרון "חסד מופלא".