עמוס דגני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עמוס דגני
אין תמונה חופשית
תאריך לידה 23 במאי 1926
תאריך פטירה 28 ביולי 2012
כנסות 3 - 6
סיעה מפא"י, רפ"י, עבודה, המערך השני
תפקידים בולטים
  • ראש מועצה אזורית עמק חפר

עמוס דגני (23 במאי 1926 - 28 ביולי 2012) היה איש ציבור ישראלי. כיהן כראש מועצה אזורית עמק חפר (1995-1975) ופעל כחבר כנסת ובכיר בתנועת המושבים ובהסתדרות.

דגני נולד בתל אביב בשנת 1926. בשנת 1933 עברה משפחתו לכפר ויתקין.

בצעירותו היה פעיל בתנועת הנוער העובד והלומד ותנועת המושבים. בנוער העובד והלומד נבחר בשנת 1942 לחבר מזכירות התנועה, ובתנועת המושבים היה חבר מזכירות ומנהל מחלקת ביטחון והתיישבות צעירים. לאחר קום המדינה היה פעיל בהעלאת יהודי בולגריה והתנדב מטעם תנועת המושבים לשמש מדריך עולים במושב תאשור בנגב[1].

בוגר לימודי מנהל ציבורי באוניברסיטה העברית.

בשנת 1944 הצטרף דגני למפא"י ולאחר הקמתה של המשמרת הצעירה מונה למרכזה הארצי. בשנת 1957 נכנס מטעם המפלגה לכנסת השלישית, במקומו של אהרון רמז, ולאחר מכן נבחר לשלוש כהונות נוספות. בעת כניסתו לכנסת היה חבר הכנסת הצעיר ביותר ‏[2]. במהלך הכנסת החמישית עזב את מפא"י והצטרף לרפ"י. בבחירות לכנסת השישית נכלל ברשימה של רפ"י, אך נכנס לכנסת השישית רק מספר שבועות לאחר תחילתה, בעקבות התפטרותו של צבי צור. לאורך שנותיו בכנסת היה חבר בוועדת הכלכלה, ועדת הפנים וועדת הכספים. הוא המשיך להיות חבר ברפ"י עד איחודה מחדש אל מפלגת העבודה.

לאחר סיום כהונתו בכנסת כיהן בשנים 1970 - 1975 כחבר הוועדה המרכזת של ההסתדרות והיה אחראי מטעמה על הקואופרציה בחברת העובדים.

בשנת 1975 נבחר לראשות מועצה אזורית עמק חפר, תפקיד בו כיהן עשרים שנים רצופות.

עמדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1966 תמך בהקפאת הקמת יישובים חקלאיים חדשים מפאת המחסור במים ובמכסות ייצור, אך הבהיר שהוא אינו מתנגד להקמת יישובים כפריים חדשים ‏[3]. דגני תמך בצמצום הסובסידיות לחקלאות באומרו ש"חקלאי אמיתי לא ירצה להיות עובד מדינה", אולם ביקש שלא להגדיל את היבוא החקלאי באומרו ש"התוצרת החקלאית חשופה היום במידה רבה למדי לתחרות" ‏[4].

בשנת 1968 הביע בכנסת דאגה ממצב קרנות הפנסיה ואמר:

ביטוח סוציאלי מחייב תחזיות והערכות, שאינן יכולות להיות כמובן מדויקות לחלוטין, אך אם הולך ומסתבר יותר ויותר כי התהליכים, והתחזיות המתבססות עליהם, מצביעים על קשיים חמורים ואף על משבר, הרי איננו רשאים לנער חוצננו היום מפני הבעיה, מתוך הנחה שכאשר נגיע אל המשבר נתמודד אתו. המוני עובדים ומעסיקיהם מפרישים סכומים גדולים לקרנות גמל ופנסיה. כולם מאמינים, כי סכומים אלה מופרשים לביטחונם הסוציאלי בימי שלכתם, אך המצב האקטוארי של כל הקרנות מחמיר, ומוכיח כי יום בהיר אחד, והוא אינו כה רחוק, ימצאו עצמם המוני עובדים כשחסכונותיהם נאכלו והתנדפו בטרם נזקקו להם.

– עמוס דגני, דברי הכנסת כ"ז, 29.5.1968

דבריו אלו ספגו ביקורת בעיתון ההסתדרות "דבר" על שהם גורמים לבהלת שוא ‏[5], אך תוך שנים אחדות הם התבררו כנכונים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]