עמוס חורב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עמוס חורב
Amos horev.jpeg
עמוס חורב כקצין חימוש ראשי, 1957
נולד 1924 (בן 90)
ירושלים
השתייכות Hahagana.jpg ההגנה
Palmach.jpg פלמ"ח
IDF new.png צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 1938 - 1966, 1968 - 1973
דרגה אלוף  אלוף
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות

המרד הערבי הגדול
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מבצע קדש  מבצע קדש
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים

עיטורים

פרס ביטחון ישראל

תפקידים אזרחיים

המדען הראשי של מערכת הביטחון, נשיא הטכניון, נשיא בית יגאל אלון, יו"ר ועדת פרס ביטחון ישראל

עמוס חורב (שני משמאל) במבצע חורב. משמאלו-יצחק רבין ומימינו-יגאל אלון, 1949

עמוס חורב (נולד ב-1924) הוא מפקד עבר בפלמ"ח ואלוף בצה"ל, איש מערכת הביטחון וכמו כן שימש בתפקיד נשיא הטכניון בשנים 1973-1982, זכה בשנת 2011 בפרס ביטחון ישראל למפעל חיים.

נעוריו ושירותו בפלמ"ח[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוס חורב נולד כעמוס סוכצ'בר בירושלים. כנער נמנה עם מקימי תנועת הנוער גורדוניה בירושלים. למד בגימנסיה, ומגיל 14 היה חבר בארגון "ההגנה". היה מראשוני המתגייסים לפלמ"ח עם הקמתו בשנת 1941, ובתחילה שובץ לפלוגה ו' בגבעת חיים ואחר כך עבר לעין החורש. בהמשך יצא לקורס מ"כים במשמר העמק, ולאחריו מונה למפקד כיתה בפלוגה ו' בכפר גלעדי. אחר-כך יצא לקורס נשק כבד (נכב"ד) ומקלעים בינוניים בג'וערה. בסוף שנת 1942 יצא לקורס מ"מים (קורס הקצינים של הפלמ"ח)‏[1] בג'וערה, ולאחריו נתמנה לסגן מפקד מחלקה בפלוגה ו' בתל יוסף. בהמשך מונה למפקד המחלקה והשתתף בשחרור המעפילים ממחנה המעצר בעתלית.

ב-1945 מונה חורב למפקד פלוגה ו' בעין חרוד, ולאחר "ליל הגשרים" (יוני 1946) מונה למפקד פלוגה ח' בגדוד השישי. כעבור זמן קצר מונה לסגן-מפקד הגדוד השישי. במלחמת העצמאות שירת בחטיבת הראל תחת פיקודו של מפקד החטיבה יצחק רבין, ועם תחילת המלחמה פיקד על "שיירת חולדה". ב-17 באפריל 1948 נשלח לכבוש את הכפר צובא אולם חזר לקריית ענבים בבוקר מבלי שמילא את המשימה‏[2]. במהלך המלחמה השתתף בקרבות רבים באזור ירושלים: במבצע נחשון, בכיבוש קטמון ומנזר סן סימון, בקרב בבית סוריק, בכיבוש בית מחסיר, בקרבות דרך בורמה, בקרבות באזור לטרון, בכיבוש צרעה, הר-טוב ואחרים. לקראת סוף המלחמה, עם תום ההפוגה השנייה, הצטרף למפקד חזית הדרום יגאל אלון, מונה לעוזרו של רבין (קצין המבצעים של החזית), והשתתף במבצע אבק, במבצע יואב, בכיבוש באר שבע ובמבצע חורב.

שירותו בצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1949 מונה חורב לתפקיד קצין המבצעים של חזית הדרום, שהפכה לאחר זמן-מה לפיקוד הדרום. חורב ביקש להשתחרר ולצאת ללימודי הנדסה, ובהוראת דוד בן-גוריון הוצע לו ללמוד על חשבון הצבא‏[3]. היציאה ללימודים התעכבה לזמן מה, ובינואר 1950 נשלח על ידי צה"ל ללימודים ב-MIT (המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס), וב-1952 קיבל את התואר מוסמך במדעים בהנדסת מכונות. עם שובו לארץ הקים את מחלקת אמצעי לחימה במטכ"ל, ועמד בראשה בשנים 1953-1954. ב-1954 מונה לתפקיד קצין חימוש ראשי (קחש"ר), תפקיד בו החזיק עד 1962[4].

במהלך כהונתו כקצין חימוש ראשי פיתח והרחיב את תחומי פעילותו של החיל, העלה את רמתו המקצועית וביסס את מעמדו בצה"ל. הוא היה אחראי לפיתוח מערכות נשק וארטילריה מתנייעת, כמו ניוד תותח הוביצר 155 מ"מ על שלדה של טנק שרמן וניוד מרגמה 120 מ"מ על גבי זחל"ם - פיתוח שזיכה את חיל החימוש בפרס ביטחון ישראל לשנת 1962. בתקופתו התחילו בהשבחה של טנקים מעודפי מלחמת העולם השנייה ולאחריה, ובהם טנקים מדגמי שרמן, צנטוריון ודגמי פטון M48 המוקדמים, פיתוח ויצור אמצעי ראיית לילה ועוד.

בשנת 1962 יצא ללימודים מתקדמים ב-MIT, ובשובו, במרץ 1965, מונה בשנית לקצין חימוש ראשי במינוי מיוחד, ובאוקטובר 1965 הועלה לדרגת אלוף[5]. בשנת 1966 פרש מצה"ל ומונה לסגנו של פרופ' אפרים קציר, המדען הראשי של מערכת הביטחון[6], אולם בשנת 1968 חזר לשירות פעיל והתמנה לתפקיד ראש אגף אפסנאות (אג"א, היום אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה - אט"ל) במטה הכללי. ב-1973 פרש סופית משירות קבע. במהלך מלחמת יום הכיפורים שימש כעוזר מיוחד של סגן הרמטכ"ל, האלוף ישראל טל.

תפקידיו הציבוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסוף 1972 ועד 1973 שימש חורב בתפקיד המדען הראשי של מערכת הביטחון. בשנת 1974 מונה לראש ועדת החקירה להתרחשויות באסון מעלות.

עם פרישתו מצה"ל ב-1973 היה לנשיא הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל שבחיפה, תפקיד בו החזיק עד 1982. בשנת 1975 שימש יו"ר הוועדה המייעצת למחקר ופיתוח (מו"פ) ליד המדען הראשי של מערכת הביטחון. כיהן כיו"ר רפא"ל.

במהלך שנותיו תרם תרומה מכרעת בפיתוח הטכנולוגיה והתעשייה הביטחונית. הוא חבר מועצת האוניברסיטה הפתוחה, חבר הנהלת הטכניון וסניף אגודת ידידי הטכניון בישראל, נשיא בית יגאל אלון ויו"ר ועדת פרס ביטחון ישראל. ביוני 2010 מונה לחבר בוועדת הבדיקה לחקר המשט לעזה (2010).

מתגורר כיום ברמת השרון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קציני חימוש ראשיים Logo himush.png

אשר פלדצבי בן יעקבדב שמרעמנואל פרתעמוס חורבינון עזרוניעמוס חורבחיים דומיאלעזר ברקבן-ציון בן-בשטטוביה מרגליתמשה קידרצבי אורןעמי סגיסמיכאל דייןשלום קורןזכריה חיחיים רונןאיל אלוקצביקה קראוס

ראשי אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל) (בעבר אג"א, אלר"ם) ALRAM1.png

יוסף אבידר · מונטי גרין · אפרים בן ארצי · צבי איילון · מאיר אילן · משה גורן · מתי פלד · עמוס חורב · נחמיה קין · אריה לוי · יוחנן גור · חיים ארז · מנחם עינן · אילן בירן · שלום חגי · עמי סגיס · אהרן זאבי-פרקש · אודי אדם · אבי מזרחי · דן ביטון · יעקב ברק

נשיאי הטכניון

ארתור בלוך · מרדכי הקר · שמואל פבזנר · אהרן צ'רניבסקי · יוסף ברויר · שלמה קפלנסקי · יעקב דורי · אלכסנדר גולדברג · עמוס חורב · יוסף זינגר · מקס רייס · זאב תדמור · עמוס לפידות · יצחק אפלויג · פרץ לביא