עמוס ידלין
| עמוס ידלין | |
|---|---|
 ידלין במדי שרד כנספח צה"ל בארצות הברית |
|
| נולד | 1951, חצרים, ישראל  |
| השתייכות |  צבא הגנה לישראל |
| תקופת שירות | 1970 - 2010 |
| דרגה |  אלוף |
| תפקידים צבאיים |
מפקד בסיס נבטים, מפקד בסיס חצרים, מפקד להק מודיעין, ראש מטה חיל האוויר, מפקד המכללות הצבאיות, נספח צה"ל בארצות הברית, ראש אגף המודיעין |
| מלחמות וקרבות |
|
| תפקידים אזרחיים | |
עמוס ידלין (נולד בשנת 1951 בקיבוץ חצרים שבנגב) הוא אלוף במילואים בצה"ל, כיהן כראש אגף המודיעין (אמ"ן) בתפקידו האחרון. מכהן כראש המכון למחקרי ביטחון לאומי.
ידלין הוא נכדו של דוד הכהן ובנו של אהרן ידלין - שר החינוך בממשלת רבין בשנות ה-70. הוא בעל תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים, ותואר שני במנהל ציבורי. נשוי לקארן ואב לשתי בנות ובן.
תוכן עניינים |
שירות צבאי [עריכה]
ידלין התגייס לצה"ל בנובמבר 1970 כאשר עם גיוסו התנדב לקורס טיס מספר 68, אותו סיים כטייס קרב. ב-1972 הוצב כטייס A-4 סקייהוק ("עיט") בטייסת 102 ("טייסת הנמר המעופף") בבסיס חצרים, וב-1973 השתתף במלחמת יום הכיפורים כשביומה הראשון ערך את גיחתו המבצעית הראשונה[1]. לאחר המלחמה עבר קורס מדריכי טיסה וחזר לטייסת.
ב-1976 הוצב כטייס נשר בטייסת 144 ("טייסת עוף החול") ובהמשך עבר לטוס במיראז' 3C בטייסת 253 ("טייסת הנגב") בבסיס איתם שבסיני. ב-1978 מונה למפקד גף הדרכה בטייסת 101 ("טייסת הקרב הראשונה") שהפעילה מטוסי כפיר מבסיס חצור. ב-1979 מונה למפקד גף יירוט בטייסת 109 ("טייסת העמק") בבסיס רמת דוד. בתחילת שנות השמונים היה חבר במשלחת השנייה של חניכי קורס הסבה ל-F-16 ("נץ") בארצות הברית. ב-1980 מונה לסגן מפקד טייסת (סמ"ט) ב' בטייסת 117 ("טייסת הסילון הראשונה") שברמת דוד. ב-1981 מונה סמ"ט א' בטייסת 253 שבבסיס רמון. למרות שעבר טייסת, השתתף ידלין ב-7 ביוני באותה שנה ב"מבצע אופרה" (מבצע תקיפת הכור בעיראק). ב-1982 השתתף ידלין במלחמת לבנון וב-1983 יצא ללימודי תואר ראשון בחוג לכלכלה ומנהל עסקים באוניברסיטת בן-גוריון. בשנת 1985, עם סיום לימודיו, מונה למפקד טייסת 116 ("טייסת הכנף המעופפת") שהפעילה מטוסי A-4N סקייהוק ("עיט") מנבטים.
ב-1987 עבר הסבה למטוס ה-F-15 ("בז") ומונה למפקד טייסת 106 ("טייסת הבז השנייה", כיום "טייסת חוד החנית") בבסיס תל נוף. בעת היותו מפקד הטייסת יצא ידלין במטוס F-15 חד מושבי חמוש, במבנה עם מטוס נוסף, למשימה מחוץ לגבולות ישראל. בסיום המשימה החליטו ידלין ובן זוגו לתרגל קרב אוויר. ידלין שכח להעביר את המפסקים למצב אימונים ובמהלך האימון "נעל" על בן זוגו ולחץ על כפתור שיגור החימוש. לתדהמתו של ידלין שוגר טיל אוויר-אוויר ופגע בחברו. כתוצאה מפגיעת הטיל פרצה אש במנוע ימין. הטייס כיבה מנוע, ביצע פעולת חירום והצליח לנחות בשלום. בעקבות האירוע כתב ידלין ביוזמתו מכתב למפקד חיל האוויר, האלוף אביהו בן-נון, בו ביקש לסיים את תפקידו[2].
אחרי שפרש מפיקוד על הטייסת מונה ב-1988 לראש ענף אימוני קרב בלהק אוויר. ב-1989 מונה לראש ענף תכנון במחלקת תכנון וארגון (תוא"ר) שבלהק ראש המטה, ובאפריל 1990 הועלה לדרגת אלוף-משנה ומונה לראש מחלקת תוא"ר. ביוני 1993 יצא ללימודי תואר שני במנהל ציבורי באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית. לאחר חזרתו לישראל בשנת 1994 מונה למפקד בסיס נבטים וראש מנהלת היערכות חיל האוויר בדרום. בשנת 1995 מונה למפקד בסיס חצרים והועלה לדרגת תת-אלוף. במהלך פיקודו ניהל את קליטת מטוס ה-F-15I ("רעם"). בשנת 1998 מונה לראש להק מודיעין (למד"ן), ובשנת 2000 מונה לראש מטה חיל האוויר.
במהלך שירותו צבר ידלין למעלה מ-4,200 שעות טיסה וביצע 255 משימות בשטח אויב.
בשנת 2002 הועלה לדרגת אלוף ומונה למפקד המכללות הצבאיות. בעת היותו מפקד המכללות ביקש להתנסות בעבודת חיילי המילואים במחסומים ביהודה, שומרון ועזה. לאחר שעמד שמונה שעות בשני מחסומים, התבטא ידלין בלשון: "זאת עבודה מחורבנת. לא הייתי רוצה להמשיך בה ולו דקה. אתה אף פעם לא יודע מי המחבל וצריך להתייחס לכל אחד בחשדנות. לא כל החיילים דוקטורים, ואם היו להם כישורים טובים, הם היו במקומות אחרים. זאת עבודה קשה וכפוית טובה"[3]. הוא עורר בדבריו אלו סערה זוטא והיה מי שטען כי פגע בדבריו בחיילים המשרתים במחסומים. מאוחר יותר התנצל ידלין על התבטאות זו. בשנת 2003 כתב מאמר עם פרופ' אסא כשר ובו הציגו השניים נימוקים מוסריים למדיניות הסיכולים הממוקדים[4].
בשנת 2004 מונה לנספח צה"ל בוושינגטון. ב-5 בינואר 2006 מינה הרמטכ"ל דן חלוץ את ידלין לראש אגף המודיעין[5]. ידלין החליף בתפקיד את אהרון זאבי-פרקש והיה לטייס חיל האוויר הראשון שמונה לתפקיד זה. ידלין כיהן בתפקיד זה גם במהלך מלחמת לבנון השנייה. על-פי הערכות רבות, במלחמה זו נפגע כושר ההרתעה של ישראל. במפגש של ידלין עם חברי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת שנערך ב-16 בספטמבר 2007 אמר ידלין "ההרתעה הישראלית שוקמה מאז מלחמת לבנון השנייה וזה משפיע על כל המערכת האזורית, כולל איראן וסוריה"[6]. הוא פרש מתפקידו בנובמבר 2010.
במאי 2012 הוגש בטורקיה כתב אישום ובו דרישה לעונש של תשעה מאסרי עולם, נגד ידלין ועוד שלושה קצינים בכירים ישראלים עקב מעורבותם בשנת 2010 בהשתלטות על המרמרה בעת המשט לעזה.[7]
תפקידיו ועמדותיו לאחר שחרורו מצה"ל [עריכה]
ב-20 בנובמבר 2011 החל אלוף (מיל.) עמוס ידלין לכהן בתפקידו האזרחי הראשון – כראש המכון למחקרי ביטחון לאומי[8].
באוגוסט 2012 פרסם ידלין מאמר בוושינגטון פוסט תחת הכותרת "למען שלום עם איראן, התכוננו למלחמה". לדעתו, אם לא ישנה נשיא ארצות הברית ברק אובמה את מדיניותו כלפי תוכנית הגרעין האיראנית (בהכרזה פומבית בכנסת), צפויה כנראה ישראל לתקוף את מתקני הגרעין באיראן בסתיו 2012.[9]
לקריאה נוספת [עריכה]
- עמוס הראל, אבי יששכרוף, "קורי עכביש", תל אביב: ידיעות ספרים, 2008.
- עפר שלח, יואב לימור, "שבויים בלבנון: האמת על מלחמת לבנון השנייה", תל אביב: משכל, 2007.
- יועז הנדל ויעקב כץ, "ישראל נגד איראן, מלחמת הצללים", כנרת זמורה-ביתן, 2011.
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- קורות חייו של עמוס ידלין, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
- יעל הררי ויובל שוהם, שירות עמוס, באתר חיל האוויר הישראלי
- יעל הררי ויובל שוהם, נחיתה אחרונה לידלין, באתר חיל האוויר הישראלי
- טל מיכאל, "לחיל יכולת לפעול בעומק ובדיוק קטלני", באתר חיל האוויר הישראלי
- עמיר רפפורט, אלוף אנליטי, באתר nrg מעריב, 24 ביוני 2005
- ארי שביט, העולם על פי ידלין, באתר הארץ, 14 במאי 2008
- ynet, ידלין: פצצה או הפצצה? יש אופציה אחרת, באתר ynet, 15 באוגוסט 2012
- בועז פיילר, ידלין: 'האביב הערבי' - יותר הזדמנות מסיכון, באתר ynet, 28 ביוני 2011
- אתר חדשות ערוץ 2, עמוס ידלין: "טלפון של אחמדינגא'ד - ויהיה גרעין תוך שנה", באתר גלובס, 18 בינואר 2012
- רן דגוני, וושינגטון, ידלין: "איראן גרעינית יותר מסוכנת מהתקפה על איראן", באתר גלובס, 6 במאי 2012
- בן כספית, "איראן חצתה מזמן את נקודת האל-חזור", באתר nrg מעריב, 21 בינואר 2012
- עפר שלח, סמוי מן העין, באתר nrg מעריב, 6 בנובמבר 2010.
- ארי שביט, הגרעין האיראני - עמוס ידלין: הפצצה? לא עכשיו, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2012
- רון בן ישי, ידלין: לא למהר ולהכריז על כישלון מול איראן, באתר ynet, 22 במאי 2012
- אטילה שומפלבי, ראש אמ"ן נפרד באזהרה: "ת"א תהפוך לחזית", באתר ynet, 21 בנובמבר 2010
- הדר קנה, עמוס ידלין: "הסנקציות משפיעות על איראן", באתר כלכליסט, 25 בדצמבר 2012
- אילן ליאור, עמוס ידלין: מרבית היעדים הושגו, יש לחתור לסיום סבב הלחימה, באתר הארץ, 15 בנובמבר 2012
- יוסי הטוני, אלוף (מיל') עמוס ידלין: "הטרוריסט מהמערה והאנרכיסט מהמרתף לא יכולים להשמיד מדינות בסייבר", אנשים ומחשבים, 5 בספטמבר 2012
- רועי קייס, ידלין: "איראן חצתה את הקו האדום של ישראל", באתר ynet, 23 באפריל 2013.
מכתביו:
- מנער לגבר: הקרב ששינה את חיי אלוף עמוס ידלין, באתר nrg מעריב, 27 בספטמבר 2009.
- בנחישות, בשיקול דעת ובהקדם, אתר המכון למחקרי ביטחון לאומי, "מבט על", גיליון 385, 15 בנובמבר 2012.
- עמוס ידלין, אסא כשר, מלחמה צודקת של מדינה דמוקרטית, באתר הארץ, 24 באפריל 2009.
- אתגר ההתמודדות עם התעצמות ובניין הכוח של האויב: המקרה של נשק מתקדם לחזבאללה, אתר המכון למחקרי ביטחון לאומי, "מבט על", גיליון 401, 6 בפברואר 2013.
- עשר נקודות למחשבה לאחר התקיפה בדמשק, אתר המכון למחקרי ביטחון לאומי, "מבט על", גיליון 424, 9 במאי 2013.
- עמוס ידלין ואסא כשר, דילמת בית הספר לאחיות, באתר הארץ, 12 במרץ 2013.
- אל תהיה רמטכ"ל-על, באתר nrg מעריב, 17 במרץ 2013.
הערות שוליים [עריכה]
- ^ נפרד מחיל האוויר, אתר החיל האוויר, 10 בנובמבר 2010
- ^ עמרי אסנהיים, ידידותי למשתבש, באתר nrg מעריב, 13 בינואר 2006
- ^ חנן גרינברג, האלוף שהלך למחסומים: "לא כל החיילים דוקטורים", באתר ynet, 27 בינואר 2004
- ^ עמוס הראל, בצה"ל מציגים נימוקים מוסריים להתנקשויות, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2003
- ^ עמוס הראל, סבב מינויים בצה"ל: יוצא חיל האוויר ידלין ימונה לראש אמ"ן - גנץ למפקד זרוע היבשה, באתר TheMarker, 10 ביוני 2005
- ^ אריק בנדר, "שיקמנו ההרתעה מול סוריה", באתר nrg מעריב, 16 בספטמבר 2007
- ^ ברק רביד, כתבי אישום בטורקיה נגד אשכנזי ובכירים בצה"ל: התביעה דורשת 9 מאסרי עולם, באתר הארץ, 28 במאי 2012
- ^ מכתב הפתיחה של ידלין באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
- ^ יוני הרש, "ממליץ לאובאמה להתחייב בכנסת: אם צריך - נתקוף", באתר ישראל היום, 19 באוגוסט 2012
| ראשי אגף המודיעין (אמ"ן) | ||
|---|---|---|
|
