עמוס (משפחת לווייני תקשורת)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עמוס הוא שמה של סדרת לווייני תקשורת אזרחיים‏‏‏[1] שנבנו על ידי התעשייה האווירית לישראל ומתופעלים על ידי חברת חלל תקשורת.

לווייני עמוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוס 1[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עמוס 1

עמוס 1 הוא לוויין התקשורת הישראלי הראשון. פותח על ידי התעשייה האווירית לישראל, על בסיס הידע שנצבר בפיתוח לווייני הצילום אופק, עם תתי-מערכות של החברות DASA הגרמנית ו־Alcatel Espace הצרפתית. היוזמה העסקית לשיגורו לחלל הייתה של מאיר עמית ואחרים. שוגר ב־16 במאי 1996. הוא נמכר לחברת אינטלסאט בשנת 2009.

שימש בין השאר, לשירות טלוויזיה ישירות לבתים (DTH/DBS) על ידי חברת yes ואחרים בארץ, על ידי HBO וחברות נוספות באירופה. חלל תקשורת הצליחה במהירות למלא את כל יכולת השידור של עמוס 1 ואף צברה בקשות נוספות, אי לכך החליטה החברה להרחיב את פעילותה ולשם כך יזמה את עמוס 2, שכיום נמצא בבעלותה המלאה.

עמוס 2[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עמוס 2

עמוס 2 שוגר ב־28 בדצמבר 2003, והוא משרת לקוחות בשלושה אזורי שירות: המזרח התיכון (כולל ישראל), אירופה והחוף המזרחי של ארצות הברית. שירותי השידור והתקשורת שמעניק הלוויין כוללים: הפצת שידורי טלוויזיה ורדיו ישירות לבתי הצופים (כמו השירותים שמציעה חברת YES הישראלית), הפצת שידורי טלוויזיה ורדיו למרכזי כבלים, הפצת שירותי אינטרנט, ושידור נתונים לרשתות תקשורת. הפרויקט שעלותו הוערכה בכ־150 מיליון דולר יצר הכנסות של כ־37 מיליון שקל עד תחילת 2005.

עמוס-1 ו-2 מוקמו בסמיכות האחד לשני (מעל קו האורך 4 מעלות מערב) על מנת ליצור מיקום משותף (CO LOCATION). מיקום משותף זה איפשר למשתמשי הלוויין להגדיל את יכולות השימוש בו, ללא צורך באנטנה נוספת. כעת עמוס-3 מחליף את עמוס-1 ונמצא בסמיכות ללוויין עמוס-2.

עמוס 3[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עמוס 3

עמוס 3 שוגר ב-28 באפריל 2008. מטרתו הייתה להחליף את עמוס-1 שהוצא משירות ואף להגדיל את יכולות התקשורת הלוויינית של "חלל תקשורת".

עמוס 4[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עמוס 4

עמוס 4 שוגר ב-31 באוגוסט 2013. פעילותו מיועדת להתבסס על אזור דרום אסיה.

עמוס 5[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עמוס 5

עמוס 5 פותח על ידי חברת Reshetnev הרוסית כשחלקים ממנו נבנו גם בחברת אלקאטל אלניה ספייס האיטלקית. הוא שוגר מקזחסטן ב-11 בדצמבר 2011, לאחר שתאריך השיגור המיועד המקורי נדחה במספר חודשים מפאת עיכובים בהרכבתו. פעילותו מיועדת לשרת בעיקר לקוחות מיבשת אפריקה.

עמוס 6[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עמוס 6

נכון ל-2012, נמצא בשלבי תכנון והוחלט כי ייבנה בישראל. הוא מיועד להחליף את לוייני עמוס 2 ועמוס 3 המשרתים לקוחות מאירופה וישראל וגם לשרת לקוחות מאזור יבשת אפריקה יחד עם עמוס 5. שיגורו צפוי להתבצע ב-2016‏[2].

עמוס 7[עריכת קוד מקור | עריכה]

נמצא בשלבי תכנון. מיועד לשירות לקוחות באזור דרום אמריקה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ללווייני עמוס יש גם שימושים צבאיים אפשריים, כגון תקשורת עם מטוסי קרב במרחקים גדולים מישראל (מקור: אריה אגוזי, לוויין לכל מפקד, המוסף לשבת של "ידיעות אחרונות", 30.10.2009).
  2. ^ Israel’s domestic satellite industry saved. ג'רוזלם פוסט. (באנגלית)