עמותת לצאת מהקופסא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: נדרשת ויקיזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: נדרשת ויקיזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
לוגו לצאת מהקופסא
יזמי עיצוב מחזור א'

עמותת "לצאת מהקופסא" הוקמה על ידי קבוצה של צעירים ביולי 2010. העמותה שמה לעצמה כמטרה לקדם את תחום העיצוב בישראל ולהשתמש בעיצוב ככלי מניע לשינוי כלכלי, חברתי ותרבותי של החברה הישראלית. העמותה פועלת על מנת לייצר למעצבים צעירים במה, כלים והזדמנויות ליצירה, למידה ועשייה משותפת, חותרת ליצירת מרחבי עבודה אשר יאפשרו למעצבים צעירים להתנסות, ליצור וליזום. כל זאת תוך שימוש בידע ובכלים שרכשו על מנת להעבירו הלאה ולקדם באמצעותו את החברה בה אנו חיים. העמותה מפתחת תוכניות חינוכיות אשר עושות בעיצוב שימוש למינוף אוכלוסיות מוחלשות ובכך מקדמת את צמצום הפערים בחברה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2008 ישבו קבוצה של צעירים "בשיחת סלון" והחליטו ליזום פרויקט אשר יהווה פלטפורמה למעצבים ואמנים צעירים בתחילת דרכם, מתוך אמונה כי קיים לכך הצורך, וכי אמנים ומעצבים צעירים מחפשים במה. קבוצת הצעירים החליטה לקחת את מוטיב קופסת הפח, חפץ ייחודי ומעניין הקיים בכל בית, ולהלביש עליו עיצוב צעיר.

בחודש אפריל 2009 הכריזו הצעירים בהובלתם של לירון הרשקוביץ, מיכל נעים ונדב צאן על תחרות ראשונה מסוגה, אשר הזמינה מעצבים צעירים לעצב קופסאות פח ברוח העיר תל אביב לכבוד חגיגות 100 שנים להיווסדה. מאות מעצבים הגישו מועמדות, מתוכם נבחרו עשרה עיצובים זוכים, אותם בחרה ועדת שופטים, שכללה את חתן פרס ישראל דוד טרטקובר, המאייר זאב אנגלמאיר וראש המחלקה לעיצוב בשנקר איציק רנרט. עשרת העיצובים הזוכים יוצרו, ובחודש ספטמבר נמכרו כ-20,000 יחידות ברשתות קמעונאיות שונות, ביניהן רשת סטימצקי ורשת AM:PM, ברחבי הארץ.

המעצבים אשר השתתפו בתחרות, רובם סטודנטים ובוגרי מגמות העיצוב השונות בישראל, זכו לחשיפה והערכה רבה לעבודתם. הרווחים שנאספו ממכירת הקופסאות נתרמו לעמותת קו הזינוק, אשר מפתחת מנהיגות בקרב בני נוער מהפריפריה החברתית והגאוגרפית בישראל.

לאור החשיפה הרבה של המיזם, פנתה הסוכנות היהודית אל קבוצת הצעירים בבקשה ליצירת מהדורת קופסאות שנייה לרגל 80 שנה לסוכנות. בשיתוף פעולה ובהובלתה של ליאור רוטפלד יזמה הקבוצה תחרות נוספת של עיצובים לקופסאות פח בנושא ישראל והקשר היהודי. תחרות זו זכתה גם היא להצלחה ולהשתתפות נרחבת מצד המעצבים הצעירים. קופסאות המהדורה השנייה עלו למדפים ביום העצמאות ברשתות נבחרות, כאשר כל ההכנסות מהמכירה נתרמו לפרויקט 'כנפיים' המסייע לחיילים עולים בודדים להשתלב בחברה הישראלית.

החשיפה הרבה לה זכו המהדורות הראשונות והצלחה של גיוס הכספים הביאו את קבוצת המייסדים להבנה כי יש צורך למסד את הפעילות ולכן החליטו להירשם כעמותה. עמותת "לצאת מהקופסא", נרשמה כמלכ"ר ביולי 2010. במסגרת מהלך המיסוד, קבעו חברי העמותה כי זו תעסוק בפעילות למען אומנים ומעצבים צעירים תוך קידום של מטרות חינוכיות וחברתיות בדגש על התנהלות בת-קיימא. פרויקט לצאת מהקופסא נמשך עד שנת 2012 בשיתוף ובתמיכת חברת הצבע טמבור.

מאז הקמתה של עמותת "לצאת מהקופסא" לפני חמש שנים, הארגון הצליח ליצור שותפויות עם מעצבים מובילים, להפעיל קהילה של מאות מעצבים צעירים ברחבי הארץ ולתרום תרומה משמעותית למטרות חברתיות שונות.

החברים המייסדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלון אללוף, יעל אללוף, אלונה בורשטיין, לידור בר-דוד, דניאל הייבלום, לירון הרשקוביץ, דניאל ונטורה, אור חבס, יעל ישעיהו שרית לולאי, מיכל נעים, מוריה פחימה, נדב צאן, נעמה צרפתי, איל קולקא, מעיין קורין, דנה רגיניאנו.

מנכ"ל העמותה מיום הקמתה ועד היום הוא לירון הרשקוביץ.

יו"ר העמותה 2010–2013 מיכל נעים

יו"ר העמותה 2013–2015 אלונה בורשטיין

פעילויות מרכזיות כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית "מעצבים לעתיד" החושפת בני נוער בסיכון לעולם העיצוב, "מעצבים סביבה" המופעלת בבתי ספר יסודיים ברחבי הארץ, "מעצבות ביחד" המפגישה מעצבות יהודיות וערביות לתהליך עבודה משותף ותוכנית הליבה "יזמי העיצוב" המסייעת למעצבים ישראלים צעירים להקים עסק משגשג בתחום תחרותי זה של תעשיית העיצוב הישראלית.

תוכנית יזמי העיצוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית "יזמי העיצוב", שיזמה העמותה, מתקיימת בשיתוף "קרן שמש" לעידוד יזמים צעירים. התוכנית עוסקת בהנגשת ידע עסקי, שיווקי וניהולי, בדגש על הבנת הצרכים הייחודים של מעצבים ומציאת פתרונות מתאימים עבורם. התוכנית מאתרת את אותם מעצבים בעלי הפוטנציאל ומבקשת ללוות אותם עד למימושו, תוך הקניית ידע רחב בתחומי המשפט, הפיננסיים, השיווק, האינטרנט, עריכת תוכנית עסקית ועוד. להבדיל מתוכניות אחרות המיועדות לעידוד יזמים צעירים, תוכנית "יזמי עיצוב" ייעודית בתכניה לתחום העיצוב והיא מחויבת לליווי המשתתפים עד למימוש והצלחה, בתהליך הכולל: קורס יזמות עסקית בן 15 מפגשים, חונכות וליווי עסקי מסובסד של קרן שמש ומימון בנקאי בתנאים מיוחדים.

נכון לכתיבת שורות אלה התקיימו 6 מחזורים והשתתפו בתוכנית מעל ל-200 מעצבים. בין משתתפי התוכנית, מותג האופנה מדוזה, מעצב המוצר אסף וינברום, סטודיו קולה, מעצבת התאורה נעמה הופטמן, מעצבת המוצר הילה שמעיה, מעצב התעשייתי אלעד קאשי, הצורף קובי פרץ, המעצבת אביטל ציטלין, המאיירת אפרת חסון ועוד שורה של מעצבים המובילים כיום את תחום העיצוב בישראל.

תוכנית מעצבים לעתיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית "מעצבים לעתיד" היא תוכנית חינוכית ייחודית, שמטרתה להקנות לבני נוער בסיכון כלים מקצועיים בתחום העיצוב במטרה שיעצימו אותם ויספקו להם הזדמנות שווה להכיר, לפעול ולהשתלב בתחום העיצוב. התוכנית נכתבה בהנחיה של הגב' יפה גאון והחלה לפעול בשנת 2010 בבית הספר מקס פיין בת"א, מתוך רצון להשפיע על תלמידים המגיעים מאזורי הפריפריה החברתיים והגאוגרפיים. העמותה מצאה כי בבתי הספר המקצועיים קיימת קרקע פורייה ומתאימה למימוש התוכנית ופעלה להרחבת התוכנית לבתי ספר מקצועיים נוספים ולבתי ספר על-יסודיים, אשר מקבלים אל שורותיהם נוער שהתקשה להצליח במערכות אחרות ומעוניינים לתת לו הזדמנות נוספת לחוות הצלחה ומימוש.

נכון לעת כתיבת שורות אלו, התוכנית פועלת בלמעלה מ-20 בתי ספר ומשתתפים בה מעל ל-300 בני נוער מדי שנה.

תערוכות ופרויקטים מיוחדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לתוכניות הקבועות, העמותה יוזמת ומנהלת פרויקטים מיוחדים בתחום העיצוב. בין הפרויקטים המובילים שיזמה העמותה - תערוכת עיצוב '100 ספרים 200 עטיפות'- אוצר יובל סער, תערוכת 'מעט מן האור' - אוצרת דנה בכר שניאורסון, תערוכת 'גיבורי רחוב' אוצרת-דורית מיה גור, פרויקט FoodFabLab - בשת"פ עם היוזמת והמעצבת אילה מוזס, תערוכת 'מחברת מחברת'- אוצר אמרי קלמן, תחרות עיצוב אלמנט כניסה לירוחם - מנהלת פרויקט המעצבת ליאת אביאלי.

טרמינל עיצוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוגו טרמינל עיצוב

בשנת 2013 השיקה העמותה מתחם עיצוב חדשני בעיר בת-ים - "טרמינל עיצוב" בחסות עיריית בת-ים וחברת קסטרו. במסגרת הטרמינל נבחרים מיד שנה 14 מעצבים לתהליך חניכה פרטני של שנה. המעצבים מקבלים ליווי אישי וכלים לפיתוח מקצועי ובתמורה מתנדבים בקהילה ומשתלבים בתוכניות החינוך שמפעילה העמותה. לאור ההצלחה של "טרמינל עיצוב בת-ים" והשפעתו הנרחבת על המעצבים והקהילה, העמותה הקימה את טרמינל עיצוב ירוחם במסגרת מעבדות התרבות של מפעל הפיס.

מעבדת פיס לתרבות - טרמינל עיצוב ירוחם[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרמינל עיצוב ירוחם פועל בשיתוף המועצה המקומית ירוחם ובתמיכתו של ראש המועצה המקומית, מר מיכאל ביטון. טרמינל עיצוב ירוחם פועל במסגרת מעבדת פיס לתרבות, נתמך על ידי מפעל הפיס ומלווה על ידי המכון הטכנולוגי חולון. טרמינל ירוחם מהווה חממה לקבוצת מעצבים אשר יוזמת ומשפיעה על עיצוב פני העיר והסביבה, תוך שיתוף והיכרות עמוקה עם המקום ועם תושביו. במסגרת הטרמינל, פועלת תוכנית האצה ייעודית וממוקדת בת שישה חודשים לפיתוח מוצרי תיירות "תוצרת ירוחם Made in Yeruham". המעצבים המשתתפים בתוכנית חיים ועובדים בירוחם, נפגשים עם התושבים, עם נופי האזור ועם ייחודיות המקום ומתוך כך יעצבו מוצרים ייחודיים לנגב ולירוחם. המוצרים ישענו על יכולות ייצור של מפעלים ובתי מלאכה מקומיים ויבטאו את זהות המקום. התוכנית מציעה למעצבים תכנים מקצועיים, ייעוץ וליווי אישי ממומחים, תשתיות לעבודה יצירתית ומסגרת חברתית אינטנסיבית אשר מלבה יצירתיות ושיתוף.

מעבדת עיצוב בתלת מימד XLN[עריכת קוד מקור | עריכה]

המעבדה שהוקמה בסוף שנת 2014 בבת-ים היא יוזמה של מרכז היזמות של עיריית בת-ים, בשיתוף רשת XLN מיסודה של מכון ראות ומופעלת על ידי עמותת "לצאת מהקופסא". מטרתה של המעבדה היא להנגיש לציבור הרחב את טכנולוגיית הייצור הדיגיטלית שהתפתחה מאוד בשנים האחרונות ולהפוך אותה לכלי יישומי בחיי היומיום. המרכז מזמין תלמידים, סטודנטים וכן את תושבי בת-ים והאזור לסדנאות ופעילויות שונות, בהן יוכלו לחוש את חוויית מדפסות התלת-מימד, החיתוך בלייזר וכלי ייצור דיגיטליים נוספים. בחלק נרחב משעות הפעילות המרכז פתוח לציבור ללא תשלום. טכנולוגיית ההדפסה בתלת-מימד החלה את דרכה בתחום הרפואי ומשם התפתחה לתחומים נוספים, דוגמת תחום המשחקים, הביגוד וההלבשה, תעשיית הרכב והתעופה, וכן תעשיית האוכל. הנגשת הידע ואמצעי הייצור הם רכיב משמעותי במתן הזדמנות שווה לשכבות השונות באוכלוסייה המאפשרות להצמיח קולות חדשים בשיח העיצוב בארץ.

street-print[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמותת "לצאת מהקופסא" יזמה את פרויקט "STREET PRINT"- תחרות לעיצוב פוסטרים ופליירים במטרה להפנות את הזרקור לאומנות ש'מקשטת' את הרחוב ובכך פעלה לקידום של המעצבים היוצרים בתחום. התחרות, אשר התקיימה לראשונה בינואר 2010[1] זכתה להצלחה רבה והתקיימה במשך 3 שנים בחסות חברת הכרם. בתחרות השתתפו מאות מעצבים צעירים אשר עיצבו פליירים ופוסטרים למסיבות, אירועים ופעילויות תרבות המתקיימים במרחב העירוני. מתוך הפוסטרים שהשתתפו בתחרות נבחר פוסטר ופלייר אחד אשר זכה בתואר הכבוד "הפוסטר הטוב ביותר" לאותה שנה. כמו כן, הוענקו פרסים למעצבים הטובים ביותר בקטגוריות השונות. העבודות הזוכות נבחרו על ידי ועדה אמנותית, אשר כללה דמויות מתחום העיצוב, האמנות, התרבות והלילה של תל אביב-יפו. ביניהם: איתי ולדמן - עיתונאי ישראלי ועורך Time Out תל אביב, יהושע סימון - במאי סרטי קולנוע ואוצר תערוכות, עורך מגזין הקולנוע "מערבון", אלעד סונגו - מנהל M.T.V ישראל גלית גאון - מנהלת מוזיאון העיצוב חולון. מבין מאות העבודות נבחרו כ־200 עבודות אשר הוצגו בתערוכה הייחודית בנמל יפו בה ביקרו אלפי מבקרים.

במסגרת הפרויקט העמותה הוציא לאור את הספר "תרימו - הזמנות, פליירים וכרזות בתרבות המועדונים הישראלית: רטרוספקטיבה, 2012-1990",בעריכתו של ניסן שור. לדברי העורך, "הספר, כשמו כן הוא, כולל בתוכו מאות הזמנות, פליירים וכרזות שעוצבו, הודפסו, חולקו וניתלו במהלך למעלה מעשרים השנים האחרונות, ולצידן, אסופת מאמרים העוסקים בנושא מזווית של תרבות וביקורת. הפרטים שמופיעים בספר מייצגים את הכוחות היצירתיים ואת רוחות הזמן. הספר מהווה שיקוף של התחום ושל השינויים הגדולים שחלו בו. הדפדוף בספר חושף את תת-המודע הוויזואלי של הצבעוניות המקומית והאל-מקומית, המרצדת והמפתה; פרטים מקריים שקובצו שלא במקרה כדי ליצור קו ליניארי, מעשי בצורה ובצליל. הצדעה לכל המועדונים של חיינו. זוהי תמונת מצב של הקרחנה הישראלית מאז הניינטיז. הוכחה ויזואלית לתרבות העיצוב של תל אביב."

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתבות

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]