עמיגור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עמיגור ניהול נכסים בע"מ
נתונים כלליים
תקופת הפעילות 1971–הווה (כ־53 שנים)
חברת אם הסוכנות היהודית
 
www.amigour.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עמיגור ניהול נכסים בע"מ היא חברה-בת של הסוכנות היהודית ומשמשת כזרוע הביצועית של הסוכנות בכל הקשור לבניה ודיור, במיוחד בתחום הדיור המוגן ודיור ציבורי. עמיגור היא החברה הגדולה בישראל בתחום בתי גיל הזהב, והשנייה בגודלה בתחום הדיור הציבורי. נכון ל-2018 החברה מנהלת 17,500 יחידות דיור, מתוכם 11,000 בדיור הציבורי ו-6,500 יחידות דיור בבתי גיל הזהב.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמיגור נוסדה ב-1972, כתוצאה מפיצול חברת עמידר בעקבות סכסוך שפרץ בין ממשלת ישראל והסוכנות היהודית, לאחר הקמת משרד העלייה והקליטה והעברת הטיפול בעולים לישראל מהסוכנות למדינה.[1] לטענת הסוכנות, כספים שמגיסת המגבית היהודית בארצות הברית, לצורך רכישת דירות לעולים, אינם יכולים להיות מנוהלים על ידי חברה ממשלתית.[2] עמיגור קיבלה את האחריות לטיפול בדיור לעולים חדשים, למרות ביקורת שהקמת החברה תיצור מנגנון כפול ומיותר.[3][4]

ביוני 1972, נחתם הסכם בין "עמיגור" ל"עמידר" שלפיו 180 עובדים[5] וכ-30,000 דירות שהיו בבעלות עמידר (מתוך 200,000 שהחזיקה אז) הועברו אל "עמיגור".[6]

פעילות החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרות החברה ואפיון הדיירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעדי החברה מתמקדים במתן פתרונות דיור לעשרות אלפי דיירים נזקקים, רובם עולים חדשים, בייזום, בהקמה ובבנייה של פרויקטים, בעיקר בתחום הדיור הציבורי לקשישים ובפעולות רווחה בקהילה. מיום הקמתה העמידה החברה, כשליחת הסוכנות היהודית, למעלה מ-60,000 פתרונות דיור לעולים חדשים ולאזרחים מעוטי יכולת. שכר הדירה מותאם למצבם הכלכלי של הדיירים.

הנהלת החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום (2023) יו"ר מועצת המנהלים הוא משה עשירי רייכקינד, המשמש גם סמנכ"ל הכספים של הסוכנות היהודית לארץ ישראל. הוא החליף את אריה אביר שכיהן בתפקיד 15 שנים.

מנכ"ל החברה עד פברואר 2022 היה יובל פרנקל, לשעבר מנכ"ל חברת חלמיש, מחליפו הוא ארז שני, שהחל את פעילותו בחברה בשנת 2003.

בית גיל הזהב "גלעד" בנהריה
בית גיל הזהב "צור א'" בבאר שבע
בית גיל הזהב "שקד" בכפר סבא

בתי גיל הזהב[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמיגור מנהלת כ-57 בתי גיל זהב לקשישים, בהם מתגוררת אוכלוסייה של כ-6,500 קשישים. אוכלוסייה זו מורכבת מאלפי עולים, רובם ניצולי שואה, שחוו את מוראותיה, ומאלפים אחרים שהשתתפו במלחמת העולם השנייה הן כלוחמים בצבאות והן כפרטיזנים. שכר הדירה הממוצע בדירות אלו הוא כ-280 ש"ח לבודד וכ-350 ש"ח לזוג. לאוכלוסייה זו מעמידה עמיגור תוכניות ייחודיות, הכוללות: חוגים, השתלמויות, סדנאות, תוכניות תמיכה וסיוע אישי, ובנוסף עזרה וסיוע בתחומי הניקיון, קניית תרופות ורכישת מצרכים, וכן ליווי תומך של עובדים סוציאליים, ככל הנדרש. הפעילות מסייעת לאלפי העולים להיקלט בקהילה, להשתלב בה ולהפוך לחלק ממנה. במהלך שנת 2006 יזמה החברה את מיזם "ספר החיים", תיעוד חייהם של ניצולי שואה המתגוררים בדירות עמיגור. בשיתוף פעולה עם יד-ושם, התאחדות יוצאי אוקראינה בישראל והמשרד לקליטת עלייה. במהלך הפרויקט נוצרו 50 ספרים שכאלה, ואלו הוצגו בספטמבר 2006, בטקס ציון 65 שנה לרציחתם של יהודי אוקראינה בבאבי יאר, בבוגדנובקה ובדרוביצקי יאר.

פרויקט 2650[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש דצמבר 2015 חתמו שרי האוצר והשיכון ויו"ר הסוכנות היהודית על הסכם חדש להקמת דירות לזכאי הדיור הציבורי. מדובר על בנייה של 2,650 יחידות דיור לטובת זכאי הדיור הציבורי במשרד הבינוי והשיכון ובמשרד הקליטה וייבנו על ידי עמיגור ברחבי הארץ.

במסגרת הפרויקט חנכה עמיגור בנובמבר 2021 את בית גיל הזהב של הדיור הציבורי הגדול בישראל[7] באשקלון, עם 471 יחידות דיור על פני שלושה מגדלים בני 20 קומות כל אחד.

מחלקות סיעודיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כחלק מפעילות החברה בתחום בתי גיל הזהב ועל מנת לקיים רצף טיפולי, הקימה עמיגור 9 מחלקות סיעודיות, ב-2 מוסדות סיעודיים, בקריית ים.

פרויקטים לגורמי חוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמיגור מבצעת פרויקטים עבור גורמי חוץ: הסוכנות היהודית, קרן היסוד, הקרן לידידות, משרדי ממשלה, רשויות מקומיות וגופי ציבור שונים. מדובר במערך הדורש מיומנות, מקצועיות, יכולת פיקוח וניהול ברמה גבוהה, וכולל הקמה ובנייה של מעונות סטודנטים, כיתות לימוד, מרכז הידרותרפי, בניית משפחתונים, הקמת מרכזי לימוד טכנולוגיים, שדרוג מרכזי קליטה ובשנים האחרונות אף סייעה עמיגור למיגון העיר שדרות ועוטף עזה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]