עמידר

עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ
סוג:	חברה ממשלתית
שנת הקמה:	1949
משרד ראשי:	תל אביב
אנשי מפתח:	יעקב ברוש, מנכ"ל
ענפי תעשייה:	בינוי ושיכון
מוצרים עיקריים:	בנינים ודירות
דף הבית:	www.amidar.co.il

עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ, היא חברה ממשלתית לדיור ציבורי שנוסדה בשנת 1949. לחברה תפקיד היסטורי בבניין הארץ ובשיכון מיליוני העולים שהגיעו במהלך שנות קיום מדינת ישראל, וככלי חשוב במימוש מדיניות הרווחה והשיכון של ממשלות ישראל לדורותיהן, תפקיד בו היא נושאת עד היום.

היסטוריה של החברה

החברה נוסדה בשנת 1949. בשנים אלו התמודדה מדינת ישראל הצעירה עם העלייה ההמונית של פליטי השואה מאירופה, ושל הבאים מארצות ערב. היה צורך למצוא לבאים פתרונות דיור. חלק מן העולים שוכנו בבתים שבהם גרו ערבים לפני מלחמת העצמאות, ואשר נמסרו לניהולה של עמידר על ידי הממשלה, אך מספרן של דירות אלו היה מצומצם ולא התאים לצורכי העלייה ההמונית. מרבית העולים שוכנו בתחילה במעברות, אך פתרון זה נחשב לזמני, והממשלה יזמה, החל מראשית שנות ה-50, הקמת שיכונים בני אלפי דירות ברחבי הארץ. לעמידר היה חלק נכבד בהקמת השיכונים וביישוב העולים בשיכונים אלו (לרוב בשכירות בלתי מוגנת), כמו גם בניהולם ותחזוקתם מאז הקמתם ועד היום. בכך שימשה עמידר ככלי עיקרי ביישום מדיניות הממשלה כלפי העולים. שיכונים אלו הפכו בחלקם לריכוזים של אוכלוסייה חלשה מבחינה סוציו אקונומית, ותפקידה ההיסטורי של עמידר, במרוצת השנים, היה גם מימוש מדיניות רווחה, ומתן אפשרות לדיור בשכר דירה סוציאלי שיענה על צורכי אוכלוסייה זו. ב-1962 היה מספר הדירות בניהולה של החברה 200,000.

ב-1961 הוקמו שתי חברות ממשלתיות נוספות, "חלמיש" ו"חברת פרזות", שהיו חברות עירוניות לשיכון בתל אביב ובירושלים. ב-1972 הביאו מאורעות פוליטיים לפיצול החברה. הסוכנות היהודית הקימה חברה פרטית בשם "עמיגור", שלה הועברו כרבע מן הנכסים שהיו בטיפול עמידר.

פרויקט שיקום שכונות עליו הכריזה ממשלת ישראל השמונה עשרה בראשות מנחם בגין ב-1977 הביא, בשנת 1978, משימות חדשות לחברה, בשיפוץ הבתים, וביצירת סביבת מגורים יפה יותר ומרווחת יותר.

לקראת סוף שנות ה-80 היה מעמדה של החברה בירידה, שכן בניהם של הדיירים הוותיקים עזבו את בתי החברה, והייתה ירידה משמעותית בביקוש לדירותיה, כאשר מרבית עיסוקה של החברה היה טיפול במצוקתם של הדיירים הוותיקים. העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90 החייתה את החברה, והשיבה אותה לייעודה ההיסטורי. החברה השתתפה בטיפול בקליטה החל מהקמתם של מגורונים באתרים שהוקמו לכך ברחבי הארץ, ולאחר מכן פינויים של המגורונים ומתן מענה של קבע לצורכי הדיור של העולים.

בסוף שנות ה-90 נחקקו שני חוקים שבאו לעגן את מצבם החוקי של הדיירים. המצב בו הדייר הוותיק התגורר כל ימי חייו בשכירות, ולא קנה בדירה זכות הניתנת להורשה לילדיו, קיבל משמעות, כאשר החל הדור הוותיק של הדיירים שעלו בשנות ה-50 להגיע לגיל מתקדם. חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ"ט-1998, אותו יזם חבר הכנסת רן כהן, קבע תנאים בהם יכול דייר, או קרוב משפחתו שגר עמו בדירה, לרכוש את הדירה בהנחה משמעותית. חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ"ח-1998, אותו יזמה חברת הכנסת תמר גוז'נסקי, קבע תנאים וקריטריונים למתן הזכות לקרוב משפחתו של דייר להמשיך ולגור בדירה בתנאי השכירות של הדייר המקורי, גם לאחר פטירתו או עזיבתו למוסד סיעודי של אותו הדייר. כן קבע החוק זכויות רבות נוספות לדיירי החברות המשכנות הממשלתיות, ועיגן, לראשונה, את מערכת היחסים בין הדייר ובין החברה, שעד אז הייתה נתונה לשרירות המחליטים במשרד השיכון או בחברה הממשלתית.

חוק הדיור הציבורי נועד לחולל מהפכה בדיור הציבורי בישראל, וליצור מצב בו רובן של הדירות, בהן החזיקו הדיירים במשך שנים רבות ועבורן שילמו שכר דירה בסכומים המצטברים לסכומים גבוהים, תהפוכנה לרכושם הפרטי. עם זאת, החוק מעולם לא נכנס לתוקף. מדי מספר שנים, לרוב במסגרת חוק ההסדרים, דוחה הכנסת את יישום החוק. עמידר נוהגת, עם זאת, להציע לדייריה הוותיקים את רכישת דירותיהם במבצעי רכישה, שתנאיהם קרובים לתנאים אותם קבע חוק הדיור הציבורי.

מבנה החברה

החברה היא חברה ממשלתית, ולה מערכת ארגונית מסועפת, הפרושה על פני כל הארץ, מקרית שמונה ועד אילת.

בראש החברה עומד דירקטוריון, הקובע את מדיניות החברה באופן כללי. בראש הדירקטוריון עמדו בעבר דמויות מפתח בחיי המדינה כלוי אשכול וגולדה מאיר.

הנהלת החברה מרכזת בידיה את הפעולות הנוגעות לכלל החברה כמינהל וכוח אדם, רישום הנכסים בלשכת רישום המקרקעין, מיחשוב ובקרה, וענייני הכספים. משרדי הנהלת החברה מצויים בבניין גדול בלב תל אביב. בשנת 2007 מונה כמזכיר החברה, ערן כהן שהיה יועצה האישי של השרה ציפי לבני בכל שנות פעילותה.

אגף מיוחד הפועל במסגרת החברה, במקביל לפעילותה של החברה במישורים אחרים הוא אגף ר"פ, רשות הפיתוח. אגף זה פועל לניהולן של יחידות דיור שהיו בעבר רכוש נפקדים, ועברו לבעלות מדינת ישראל, באמצעות גוף הקרוי רשות הפיתוח. לדירות אלו מאפיינים משפטיים וארגוניים מיוחדים, והן מצויות לרוב במרכזי הערים. אגף ר"פ פועל במסגרת שני מרחבים - מרחב חיפה והצפון (המפעיל אף את סניפי עכו וטבריה), מרחב ר"פ מרכז, הפועל בתל אביב, יפו וירושלים.

פעילותה העיקרית של החברה הינה במסגרת המרחבים, המעניקים את השירותים לכלל דיירי החברה, שאינם דיירים המתגוררים ברכוש ר"פ. כל מרחב מפעיל מספר סניפים, ומשרדים עירוניים, בהן מתבצעת הפעילות השוטפת. המרחבים הם: מרחב הגליל המערבי, מרחב הגליל התחתון, מרחב הגליל העליון, מרחב חיפה שומרון, מרחב דן, מרחב לודים, מרחב השפלה, מרחב ירושלים ויו"ש, מרחב השרון, מרחב איילון, מרחב לכיש, מרחב באר שבע, מרחב נגב דרומי. בסך הכול מנהלת החברה כארבעים סניפים.

משנת 2006 מטפלת חברת עמידר בכל נושא הסיוע בשכר דירה הניתן על פי קריטריונים של משרד השיכון. השירות הזה ניתן אף הוא בכל רחבי המדינה.

בעלי תפקידים בחברה

יו"ר מועצת המנהלים של עמידר

• לוי אשכול (1949 - 1953).
• גיורא יוספטל (1953 - 1955, 1960 - 1962).
• גולדה מאיר (1955 - 1956).
• מרדכי נמיר (1956 - 1959).
• יוסף אלמוגי (1963 - 1965).
• מרדכי בן-טוב (1966).
• זאב שרף (1970 - 1973).
• יהושע רבינוביץ' (1974).
• אברהם עופר (1974).
• צבי אלדרוטי (1974).
• אפרים בן-ארצי (1975 - 1977).
• יעקב ניצן (1977 - 1982).
• יהושע דוידוביץ' (1982 - 1986).
• מיכאל קליינר (1986 - 1988).
• מרדכי משעני (1990).
• אורי שני (1990 - 1992).
• יוסי גינוסר (1992 - 1996).
• יצחק בן-דב (1996 - 2000).
• אורן שחור (2000 - 2003).
• דורון כהן (2005-2007).
• דויד מגן (2008-2011)

מנכ"לי החברה

• דב פטישי (1953-1949) - תפקידו הוגדר כמנהל טכני ולא כמנכ"ל.
• אליעזר פרי (1953 - 1963).
• אריה אורון (1963 - 1972).
• צבי אלדרוטי (1972 - 1975).
• אלברט לוי (1975 - 1986).
• איתן סולמי (1988 - 1991).
• עמוס רודין (1992 - 1995).
• דוד חרמש (1998 - 1995).
• מוריס ניסן (1999).
• עמיקם בן-צבי (1999 - 2001).
• תמר הרטוב מיארה (2001 - 2005).
• יעקב ברוש (מ-2006).

ראו גם

• דיור ציבורי בישראל
• מדיניות דיור
• שיכון
• הזכות לדיור

לקריאה נוספת

• רחל פרימור ובני גבירצמן, הבית של המדינה, הוצאת חברת עמידר, 1999.
• דב פטישי, קריה בצל אלונים: תולדות קריית טבעון, תל אביב: הוצאת צ'ריקובר, 1983, במיוחד עמ' 275-271.
• ר' קלוש וי' לו-יון, "הבית הלאומי והבית האישי: תפקיד השיכון הציבורי בעיצוב המרחב", תיאוריה וביקורת 16 (אביב 2000), 153.

קישורים חיצוניים

• אתר עמידר