עמילוז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מבנה העמילוז

עמילוז הוא פחמימה, רב-סוכר המורכב מכמה מאות עד אלפים מונומרים של גלוקוז המסודרים בשרשרת ארוכה ללא פיצולים. מולקולות הגלוקוז מחוברות בעמילוז, כמו בגליקוגן ובעמילופקטין בקשרי אלפא 1,4, אשר יוצרים צורה מרחבית של סליל.

העמילוז הוא מרכיב מרכזי של העמילן, יחד עם עמילופקטין. היחס ביניהם משתנה מצמח לצמח ואף באותו המין.

תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנהו של העמילוז - שרשרת ארוכה כמעט ללא הסתעפויות - גורם לכך שמשך הפרוק שלו במערכת העיכול ארוך יותר מזה של העמילופקטין. על כן, הוא משחרר את מולקולות הגלוקוז באופן הדרגתי ויוצר תחושת שובע ממושכת יותר. שחרור הדרגתי זה מפחית את הפרשת האינסולין מהלבלב והוא בעל משמעות לחולי סוכרת.

Chem template.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא כימיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.