עמילוז
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עמילוז הוא פחמימה, רב-סוכר המורכב מכמה מאות עד אלפים מונומרים של גלוקוז המסודרים בשרשרת ארוכה ללא פיצולים. מולקולות הגלוקוז מחוברות בעמילוז, כמו בגליקוגן ובעמילופקטין בקשרי אלפא 1,4, אשר יוצרים צורה מרחבית של סליל.
העמילוז הוא מרכיב מרכזי של העמילן, יחד עם עמילופקטין. היחס ביניהם משתנה מצמח לצמח ואף באותו המין.
[עריכה] תזונה
כאמור בנוי העמילוז שרשרת ארוכה ללא הסתעפויות כתוצאה מכך,ארוך משך הפרוק שלו במערכת העיכול יותר מזה של העמילופקטין. על כן, הוא משחרר את מוליקולות הגלוקוז באופן הדרגתי ויוצר תחושת שובע ממושכת יותר. שחרור הדרגתי זה מפחית את הפרשת האינסולין מהלבלב והוא בעל משמעות לחולי סוכרת.
