עמילופקטין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סיעופים במולקולת העמילופקטין

עמילופקטין הוא פחמימה, רב-סוכר המורכב מכמה אלפי מונומרים של החד-סוכר גלוקוז. מולקולות הגלוקוז מחוברות בעמילופקטין על ידי קשרים גליקוזידיים אלפא 1,4. העמילופקטין אינו מסיס בקלות ובעל משקל מולקולרי גבוה.
העמילופקטין, יחד עם עמילוז מרכיב את העמילן. המולקולה היא בעלת סיעופים רבים המתאפשרים על ידי קשרי אלפא 1,6, אשר מרחשים אחרי כל 24-30 מונומרים של גלוקוז. בכך העמילופקטין דומה לגליקוגן האנימלי, פרט לכך שרמת הסיעוף של הגליקוגן גבוהה יותר, וניתן למצוא בו פיצולים אחרי כל 8-12 מונומרים.


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בידוד עמילופקטין ועמילוז מעמילן

Chem template.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא כימיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.