עמים הודו-אירופיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
התאוריות השונות בדבר מיקומה של ה"אורהאימט" (ארץ המקור) של העמים ההודו-אירופיים
התפשטות השבטים ההודו-אירופיים, לפי היפוטזת קורגן
תפוצת גנים R1a (סגול) ו-R1b (אדום)
התפשטות המרכבה ממרכז אסיה

העמים ההודו-אירופיים הם אלה הדוברים שפות הודו-אירופיות, משפחת שפות גדולה ששפותיה דוברו במקור ברחבי אירופה ומרכז אסיה.

מקורה של התאוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורה של התאוריה בדבר הקשר בין העמים ההודו-אירופיים הוא בעיקרה תוצר של מחקרים אנתרופולוגיים, ובמיוחד חקר הבלשנות היסטורית אשר התמקדה בשנותיה המוקדמות בעיקר בשפות שמיות ובשפות ההודו-אירופיות, שהיו מוכרות יותר באירופה. בשלבים מאוחרים יותר ולאחר ניסוח התאוריה, הצטרף גם חקר האנתרופולוגיה הביולוגית לבחינתה. כל אלה סייעו בזיהוי פרוטו-תרבות של אוכלוסייה קדומה היפותטית אחת אשר דיברה שפה אם (פרוטו-שפה) משותפת.

לפי היפוטזת קורגן מתוארכת השפה האם הפרוטו-אירופית לסוף האלף החמישי לפנה"ס ולתחילת האלף הרביעי לפנה"ס (התקופה הכלקוליתית), ולפי תאוריות אחרות לכמה אלפי שנים קודם לכן. לפי כל התאוריות האלה, בתקופה זו טרם התפצלה השפה האם ההודו-אירופית לענפיה העיקריים המוקדמים, ומכך מסיקים החוקרים על קיומה של פרוטו-אוכלוסייה הודו-אירופית היפותטית בתקופה זו.

האורהאימט (ארץ המקור) ההודו-אירופית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת השאלות השנויות במחלוקת מתייחסת למיקומה המדויק של האורהאימט (גרמנית Urheimat - "ארץ מקור") ההודו-אירופית. בהיעדר ראיות ישירות לקיומה של שפה אם הודו-אירופית ולקיומה של פרוטו-אוכלוסייה שדיברה בה, הוצעו תאוריות רבות בעניין מיקומה המדויק של ארץ המקור של העמים ההודו-אירופיים; וכפי שניסח זאת ג'יימס מלורי[1]:

"One does not ask ‘where is the Indo-European homeland?’ but rather ‘where do they put it now?’"
"אין שואלים 'היכן נמצאת המולדת ההודו-אירופית?' אלא 'היכן ממקמים אותה כעת?'"

עם זאת לפי מלורי קיימות ארבע תאוריות עיקריות באשר למיקומה של ארץ מקור זו‏[2]:

תאוריות אחרות מציעות את ארמניה, הודו או אירופה עצמה מקדמת דנא (מזה עשרות אלפי שנים).

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Mallory, James P. (1997), "The homelands of the Indo-Europeans", in Blench, Roger & Matthew Spriggs, Archaeology and Language, vol. I: Theoretical and Methodological Orientations, London: Routledge.
  2. ^ Mallory, James P. (1989), "In Search of the Indo-Europeans: Language, Archaeology, and Myth, London: Thames &" Hudson.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]