עמירם לוין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עמירם לוין
אין תמונה חופשית
נולד 1946 (בן כ־68)
להבות הבשן, ארץ ישראל
השתייכות IDF new.png צבא הגנה לישראל
המוסד
דרגה אלוף  אלוף
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות

מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מבצע אביב נעורים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
האינתיפאדה הראשונה
מבצע ענבי זעם

עיטורים

צל"ש אלוף  צל"ש אלוף

תפקידים אזרחיים

יו"ר החברה הלאומית לדרכים בישראל, איש עסקים

עמירם לוין (נולד ב-1946 בקיבוץ להבות הבשן) היה מפקד פיקוד הצפון. במשך שנים רבות שירת בסיירת מטכ"ל, והיה שותף לאחדות מפעולותיה הבולטות. שימש גם כמשנה לראש המוסד ויושב ראש החברה הלאומית לדרכים לשעבר.

שירותו הצבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוין התגייס לצה"ל בשנת 1965, ולאחר טירונות צנחנים החל מסלול לוחם בסיירת מטכ"ל בצוות בפיקודו של גיורא זורע ונחשב ללוחם הבולט בצוות. לאחר שסיים קורס קציני חי"ר הפך למפקד צוות. בין חייליו היו הצייר מיכאל קובנר (בנו של אבא קובנר) ובנימין נתניהו[1]. הוא נפצע מירי סורי ב-1966 ונכווה באורח קשה ב-1968 בתאונת אימונים. לוין השתתף במבצע אביב נעורים באפריל 1973 בביירות כמפקד חולית אבטחה אשר פגעה בשומרי ראשו של יוסוף א-נאג'ר‏‏[2]. במלחמת יום הכיפורים השתתף כסגנו של מפקד הסיירת גיורא זורע במבצע זנבר, בו הוטסו לוחמי סיירת מטכ"ל בעזרת שלושה מסוקי יסעור מרפידים לעומק כביש סואץ-קהיר עם ג'יפים שעליהם תול"רים ופגעו בשדה התעופה כותמיה‏[3]. בהמשך המלחמה נפצע לוין ושבר את שתי רגליו במהלך פעילות היחידה בשדה התעופה פאיד שבמצרים[4], אף על פי כן לאחר חצי שנה בלבד פיקד על כוח היחידה שכבש את שיא החרמון‏‏[5]. לימים טען לוין כי הקרב היה אחד החשובים בתולדות מדינת ישראל אך סיפורו נבלע בשל מלחמת יום הכיפורים‏[6].

באסון מעלות במאי 1974 היה ראש החוליה הפורצת לשחרור בני הערובה, ובפיגוע במלון סבוי[7] היה אחד ממפקדי הצוותים של היחידה שפרצו למלון. מאוחר יותר שימש כאחראי לתכנונים מבצעיים של סיירת מטכ"ל (בדרגת רס"ן). בתפקיד זה נשלח ב-1976 לפריז לאחר חטיפת מטוס הנוסעים של חברת אייר פראנס על מנת לחקור את בני הערובה ששוחררו והעביר מידע שאפשר את התקדמות הכנות מבצע יונתן. לאחר מותו של יונתן נתניהו במבצע, החליפו כמפקד סיירת מטכ"ל, תפקיד בו נשא עד 1978. סופר על לוין שבפגישתו הראשונה עם הרמטכ"ל מוטה גור ועם ראש אמ"ן שלמה גזית הניח לפניהם כדור גלובוס קטן, ואמר כי יביא מודיעין מכל מקום שיסמנו עליו. כהונתו כמפקד היחידה נחשבה למוצלחת במיוחד‏[8].

בהמשך עבר לוין הסבה לשריון ומונה למפקד גדוד 74, אותו הוביל במלחמת לבנון. במהלך המלחמה נפצע לוין ונפגע בעינו במהלך הקרב על כפר סיל, עליו קיבל צל"ש אלוף‏‏‏[9]. בהמשך פיקד על חטיבת שריון במילואים 670, על חטיבה 188, על עוצבת נתיב האש ועל אוגדה 36. שירת כראש מטה פיקוד הצפון, במרץ 1992 קודם לדרגת אלוף ומונה למפקד הגיס הצפוני, באותה שנה מונה על ידי הרמטכ"ל אהוד ברק כ"פרויקטור" למבצע של סיירת מטכ"ל לחיסול סדאם חוסיין שהסתיים באסון צאלים ב'[10]. ב-1993 מונה לממלא מקום עוזר ראש אג"ם.

בתפקידו האחרון בצה"ל היה אלוף פיקוד הצפון‏[11], בין השנים 1994 - 1998. בימיו כאלוף פיקוד הצפון, בגיבוי הרמטכ"ל אמנון ליפקין-שחק, החל צה"ל להתייחס ללחימה בחזבאללה כאל מלחמה לכל דבר ולתפוס את הארגון כארגון גרילה. בתקופתו הוקמה יחידת אגוז כיחידה מותאמת ללחימה בגרילה ובוצעו מבצעים מיוחדים רבים, ברצועת הביטחון ומעבר לה, לפגיעה במחבלים בדרום לבנון[12]. באפריל שנת 1996 הוביל את יחידות הפיקוד במבצע ענבי זעם. תחת לוין בפיקוד הצפון שירתו מספר רב של קצינים ואישים בולטים, ובהם משה תמיר[13] ונפתלי בנט[14], שהעידו כי למדו ממנו רבות. לאחר שחרורו מצה"ל מונה על ידי ראש הממשלה נתניהו למשנה לראש המוסד. בעת שירותו במוסד נוצרה יריבות בין לוין לראש המוסד, אפרים הלוי[15] ולבסוף פרש לוין מתפקידו לאחר שנואש מלקבל מינוי כראש המוסד[16].

לאחר פרישתו מהמוסד[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פרישתו מהמוסד כיהן בהתנדבות כיושב ראש החברה הלאומית לדרכים בישראל, ולאחר פרישתו מנהל עסקים פרטיים בתחומי הטכנולוגיה והאבטחה. במלחמת לבנון השנייה ערך לוין ביקור בפיקוד הצפון[17] וסייע לתא"ל ארז צוקרמן לתכנן את תוכנית התקיפה של אוגדתו כנגד מוקדי שיגור הרקטות שבליטני[18]. לאחר המלחמה מונה לוין לחקור את תפקוד פיקוד הצפון במלחמה. במסקנותיו זיהה לוין כשלים בכל הדרגים הבכירים‏[19], ומתח ביקורת חריפה על הרמטכ"ל, דני חלוץ[20].

לוין בוגר תואר ראשון במדע המדינה וניהול מאוניברסיטת חיפה, תואר שני בבית ספר סלואן למנהל עסקים של המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס והמכללה לפיקוד ומטה של צבא ארצות הברית בפורט לוונוורת'. בנו של המחנך גדעון לוין, נשוי ואב לשלושה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משה זונדר, סיירת מטכ"ל, כתר ספרים, 2000, עמוד 163.‏
  2. ^ משה זונדר, סיירת מטכ"ל, כתר ספרים, 2000, עמוד 163, "לוין פיקד על חוליית אבטחה מצומצמת שפגעה לפחות באחד משומרי ראשו של אבו יוסוף נאג'ר, שניצבו מתחת לבניין מגוריו".‏
  3. ^ ליאור אסטליין, היום מלחמה, בטאון חיל האוויר
  4. ^ חמי שלו, ‏"עוד לא מרגיש שנתתי מספיק", באתר ישראל היום, 17 בספטמבר 2010
  5. ^ משה זונדר, סיירת מטכ"ל, כתר ספרים, 2000, עמוד 164, "לוין ניווט היטב את חייליו וניהל את הקרב בתבונה. בקרב השתתפו גם לוחמי סיירת אגוז בפיקודו של דוד מטק. הלוחמים התקדמו לאט מאוד לקראת מגע אש עם הסורים; כמה מהסורים נהרגו, ואחדים מהם ברחו. ההר נכבש ללא הרוגים ליחידה, אבל שבעה עשר לוחמים נפצעו".‏
  6. ^ יחידת האלפיניסטים, כיבוש שיא החרמון על ידי כוח בפיקודו של עמירם לוין, באתר "יחידה"
  7. ^ השתלטות מחבלים על מלון "סבוי" בת"א, באתר זרוע היבשה (הקישור אינו פעיל, 9 באפריל 2011)
  8. ^ אבנר שור, חוצה גבולות: סיירת מטכ"ל ומייסדה אברהם ארנן, הוצאת כנרת, 2008, עמוד 290
  9. ^ משה זונדר, סיירת מטכ"ל, כתר ספרים, 2000, עמודים 167-168.‏
  10. ^ רונן ברגמןכך ניסה צה"ל לחסל את סדאם, באתר ynet‏, 16 בדצמבר 2003
  11. ^ חן קוטס בר, הצנחנים חוזרים לקרב הקשה בתולדות הסיירת, באתר nrg‏, 13 ביולי 2013‬.
  12. ^ עמוס הראלהחיילים שהתבגרו בשנות הלחימה לא שכחו את לבנון, באתר הארץ, נובמבר 2005
  13. ^ ‏עמוס הראללחנך את צ'יקו, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2003
  14. ^ נפתלי בנט, דרושים: עמירם לוינים, TheMarker,‏ 24 באוגוסט 2006
  15. ^ יוסי מלמן, המוסד המבצעי של מאיר דגן, באתר וואלה!, 18 בפברואר 2005.
  16. ^ גלעד גרוסמן ורועי בכרך, "היינו צריכים לסגת מלבנון כבר לפני 20 שנה", באתר nrg‏, 17 במאי 2005
  17. ^ עפר שלח ויואב לימור, שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה, הוצאת ידיעות ספרים, 2007, עמוד 241.
  18. ^ עפר שלח ויואב לימור, שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה, הוצאת ידיעות ספרים, 2007, עמוד 362, "אבל הרבה יותר חשובה הייתה העצה של לוין ביחס למשימה: עזוב את אל-חיאם ואת כיבוש הכפרים, אמר לצוקרמן, לך על משגרי הקטיושות".
  19. ^ עפר שלח ויואב לימור, שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה, הוצאת ידיעות ספרים, 2007, עמוד 198, "'תפיסת ההפעלה של צה"ל', כתב עמירם לוין בדו"ח המיוחד שלו לאחר המלחמה, 'לא נשענת על עקרונות המלחמה ומסורת צה"ל, אלא בנויה סביב המפקד- כשרונו וגאוניותו. היא לא הייתה יכולה להצליח ואסור היה לפנות אליה מלכתחילה'."
  20. ^ עמוס הראלדו"ח חמור של האלוף עמירם לוין: האחריות לכשלי המלחמה – על הרמטכ"ל חלוץ, באתר הארץ
מפקדי סיירת מטכ"ל Sayeret Matkal.gif

·אברהם ארנן · יוסף קסטל · אברהם ארנן · דב תמרי · עוזי יאירי · מנחם דיגלי · אהוד ברק · גיורא זורע · יונתן נתניהו · עמירם לוין · נחמיה תמרי · עוזי דיין · שי אביטל · עומר בר-לב · משה יעלון · רן שחור · עמוס בן אברהם · דורון אביטל · שחר ארגמן · יובל רחמילביץ · ניצן אלון · הרצי הלוי · עודד ראור · אורי גורדין · ג' · ש' ·

מפקדי חטיבה 188 Hativa188.PNG

·דן לנר · משה בר כוכבא · אברהם ברעם · אהרן פלד · יצחק בן-שהם · דן ורדי · עמוס כץ · עמרם מצנע · יאיר נפשי · יום-טוב תמיר · יהודה (יודק'ה) פלד · יוסי מלמד · מאיר דגן · עמירם לוין · מיכאל ברקו · שמואל בן שחר · בני לידור · יוסי רווה · אייל בן ראובן · מאיר גחטן · חנן ברנשטיין · מתי לשם · אריה טסלר · אריאל פלג · בועז כהן · אגאי יחזקאל · משה שטרית · עפר צפריר · אילן לביא · שמוליק אולנסקי · תומר יפרח

מפקדי עוצבת געש Logo-ugda-36.png

·אברהם יפה · צבי זמיר · עוזי נרקיס · אלעד פלד · שמואל גונן · רפאל איתן · אביגדור בן-גל · אמיר דרורי · אורי אור · אורי שגיא · עמרם מצנע · אביגדור קהלני · מתן וילנאי · יהודה פלד · נתי גולן · מאיר דגן · עמירם לוין · יצחק בריק · משה עברי סוקניק · שי אביטל · בני לידור · צבי גנדלמן · אבי מזרחי · גרשון הכהן · אלי רייטר · סמי תורג'מן · אייל זמיר · תמיר היימן · יצחק תורג'מן

מפקדי פיקוד הצפון (פצ"ן)

משה כרמל · יוסף אבידר · משה דיין · אסף שמחוני (ממלא מקום) · משה צדוק · יצחק רבין · מאיר זורע · אברהם יפה · דוד אלעזר · מרדכי גור · יצחק חופי · מרדכי גור · רפאל איתן · אביגדור בן-גל · אמיר דרורי · אורי אור · יוסי פלד · יצחק מרדכי · עמירם לוין · גבי אשכנזי · בני גנץ · אודי אדם · גדי איזנקוט · יאיר גולן