עמי אסף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עמי אסף
Assaf ami.jpg
תאריך לידה 22 ביולי 1903
תאריך פטירה 17 במאי 1963 (בגיל 59)
כנסות 1-5
סיעה מפא"י
תפקידים בולטים
  • סגן שר החינוך והתרבות
  • מזכיר תנועת המושבים

עמי אסף (וילקומיץ) (22 ביולי 190317 במאי 1963) היה איש ציבור ישראלי, שכיהן כמזכ"ל תנועת המושבים, חבר הכנסת וסגן שר החינוך והתרבות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסף נולד בראש פינה בשם עמיאסף וילקומיץ, בנם של אנשי חינוך: ליבה וילקומיץ-סגל‏[1] ושמחה וילקומיץ, מראשוני המורים העבריים במושבות הגליל ומנהל בית הספר המקומי. בסיום לימודיו בגימנסיה "הרצליה" היה בין מארגני הגרעין שהקים את כפר יהושע, שבו התגורר עד לפטירתו, והיה ממנהיגיו ומעורכי עלון היישוב בדרך לכפר. עם הקמת מפא"י היה אסף פעיל מרכזי במוסדות המפלגה, ובשנת 1936 נבחר לשמש מזכ"ל תנועת המושבים.

בהיותו מזכיר תנועת המושבים פעל אסף לגיבוש טיב היחסים הרצוי בין חבר המושב למסגרת המושבית ובין המושב עצמו לתנועת המושבים. במובן זה היה אסף ממשיך דרכו של ברל כצנלסון, לעומת אליעזר יפה, בוויכוח שהתנהל בין השניים בנוגע לתפקיד מעמד הפועלים בניהול משק. אסף דגל בצמצום האוטונומיה של החבר הבודד והגדלת כוחו של המושב מול החבר, ומנגד הגדלת כוחה של תנועת המושבים מול כוחו של המושב הבודד, כאשר בפיסגת הפרמידה עומדת אגודת "ניר שיתופית" ומעליה "חברת העובדים" של כלל חברי הסתדרות העובדים הכללית. אסף דגל באפשרות סילוקו של חבר בודד ונישולו מנחלתו אם יסטה לדעת מוסדות המושב והתנועה מעקרונות המושב או מאורח חייו. בדומה לכצנלסון, דגל אסף גם בהחכרת הקרקע על ידי קרן קיימת לישראל לאגודת "ניר שיתופית" או לתנועת המושבים, ואלו יקיימו החכרת משנה למתיישב ובכך יאפשרו את הכרעת הרוב ויאפשרו נישול היחיד מהקרקע. החלטה ברוח זו התקבלה בוועידת תנועת המושבים שנערכה בשנת 1944 בכפר ויתקין: הפסקת החכרת הקרקע על ידי הקרן הקיימת לישראל משנה זו ואילך והפיכתם ל"ברי רשות בקרקע".

לאחר קום המדינה נבחר עמי אסף לכנסת הראשונה והמשיך לכהן בתפקיד עד לפטירתו במהלך הכנסת החמישית. במשך 15 שנות חברותו בכנסת היה חבר ועדת החוץ והביטחון, ועדת חוקה, חוק ומשפט, ועדת הפנים וועדת החינוך והתרבות. בשנת 1959 מונה לסגן שר החינוך והתרבות.

כחבר הכנסת יזם אסף בשנת 1958 את הצעת חוק מושבי עובדים בישראל, על פיה התאפשר נישול חברי מושבים ותיקים מקניינם על פי החלטת האסיפה הכללית של תנועת המושבים. עם המתנגדים להצעת החוק נמנו ראובן יפה (בנו של אליעזר יפה), דבורה שיינרמן (אמו של אריאל שרון) ואברהם נגב (מושל הנגב הראשון, מכפר ורבורג). מורדי המושבים הקימו אגודה עות'מאנית שפעלה למניעת החקיקה בסיוע התאחדות האיכרים וראש האופוזיציה בכנסת מנחם בגין. כעבור שנים הוכנסו סעיפים מהצעת החוק אל סעיפי פקודת האגודות השיתופיות, אך הצעת החוק של אסף לא קודמה והיוותה קרע ארגוני ראשון בתנועת המושבים.

אסף נפטר בשנת 1963, בעודו מכהן כסגן שר החינוך והתרבות. על שמו נקראו מספר מוסדות חינוך ברחבי הארץ, בהם בית הספר "עמי אסף" שבבית ברל.

בנו, שמחה אסף, כיהן כראש המרכז החקלאי.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מושבי העובדים בישראל, תל אביב: הוצאת עיינות ותנועת המושבים, תשי"ד 1954.
  • בשבילי חינוך בנכר: רשמי מסע, תל אביב: משרד החינוך והתרבות - האגף לחינוך חקלאי, תשכ"ו 1966.
  • עד לרגע האחרון --- (מתוך דבריו האחרונים), [תל אביב]: ההסתדרות הכללית של העובדים העברית בארץ-ישראל - הוועד הפועל - המרכז לתרבות ולחינוך, תנועת מושבי עובדים בישראל, תשכ"ג.
  • מבחר מאמרים: דברים שבעל-פה, מכתבים (ערך והביא לדפוס: יוסף רובין), תל אביב: תנועת מושבי העובדים בישראל, תשכ"ט-1968.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ח. קלר, לזכר נעדרים: ליבה וילקומיץ-סגל, דבר, 24 בדצמבר 1941 (נקרולוג).