עמלים ומהפכנים: תנועת הפועלים היהודית
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| שפת המקור | עברית |
| סוגה | ספר עיון |
| הוצאה | |
| הוצאה | בית התפוצות על שם נחום גולדמן |
| תאריך הוצאה | 1993 |
| מספר עמודים | 133 |
| עורך | תמר מנור-פרידמן |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 001264735 |
עמלים ומהפכנים: תנועת הפועלים היהודית, הוא קובץ מאמרים ותמונות רבות ונדירות שהופק במהדורה אלבומית, וראה אור בעריכתה של תמר מנור-פרידמן, בשנת תשנ"ד 1993, לקראת תערוכה בשם זה בבית התפוצות בתל אביב. בספר השתתפו ההיסטוריונים: משה מישקינסקי, ישראל ברטל, שמואל אטינגר, אריה גרטנר והעורכת תמר מנור-פרידמן.
בפתח דבר מסבירה מנור-פרידמן, כי התערוכה והספר מביאים "ביטוי לתנועת הפועלים היהודית על כל פלגיה: הכללי, האוטונומיסטי, הציוני והטריטוריאליסטי. בדומה לתנועת הפועלים הכללית, כך גם רבים מהפעילים בארגוני הפועלים היהודים באו מחוגי האינטליגנציה: סטודנטים, אנשי-רוח ועסקנים".[1]
פועלים יהודים היו פעילים בולטים בתנועות המהפכניות במזרח אירופה, השתתפו במהפכות ברוסיה ב-1917, הכירו את עולם הרעיונות והמושגים הסוציאליסטי והקומוניסטי, ושיננו את עמדות כנגד על הקפיטליזם ובעד "מלחמת מעמדות", ואף הזדהו עם מאבקם של הבולשביקים שתפסו את השלטון ברוסיה, שהפכה לברית המועצות, במהפכת נובמבר 1917.
ראשיתה של תנועת הפועלים היהודית המאורגנת הייתה באיסט-סייד של לונדון ועד שנת 1900 קמו בבריטניה עשרות איגודי עובדים ופועלים יהודים.[2] רבים מהפועלים היהודים, המאורגנים ושאינם מאורגנים, היגרו ממזרח אירופה אל ארצות מערב אירופה ואמריקה. בארצות החדשות והשתתפו בארגון כלל העובדים, ובמאבק על זכויותיהם. הם הצטיינו בהקמת מסגרות רבות לעזרה הדדית: קופות עזרה הדדית, בתי כנסת, ומסגרות להקנית מקצועות שונים. ביטוי שכיח להתארגנויות המגוונות היו כתבי עת רבים שראו אור על ידי ארגוני פועלים יהודים, אשר הצטיינו במאמרים נלהבים, בהצגת "פרוגרמות" (תוכניות ומצעים רעיוניים) וכן באיורים, תמונות וקריקטורות.[3]
הספר, כמו התערוכה, עסקו בתנועת הפועלים היהודית ברחבי עולם, בדמויות מייצגות של בעלי מלאכה ופועלים, ובארגוניהם, משלהי המאה ה-19 עד מלחמת העולם השנייה והשואה; הארגונים הגדולים והנודעים היו "הבונד" ו"פועלי ציון" במזרח אירופה, "מפלגת הפועלים הציונית-סוציאליסטית" (ס"ס) ו"מפלגת הפועלים היהודית-סוציאליסטית" ("סיימיסטים"); וכן מפלגות הפועלים בארץ ישראל: "הפועל הצעיר", ו"פועלי ציון" שהפכה ל"אחדות העבודה", ואחר כך נתאחדו ל"מפא"י".
לקראת הכנת התערוכה והספר, נאספו תמונות רבות מארכיונים ומוזיאונים ברחבי העולם, בהם: ארכיון הג'וינט וארכיון הבונד בניו יורק, הארכיון ההיסטורי הלאומי של ליטא, המוזיאון היהודי בניו יורק, המוזיאון לחיי היהודים בלונדון, הספרייה הלאומית בוורשה וספריית הקונגרס בוושינגטון, ארכיון הסרטים היהודיים ע"ש סטיבן שפילברג והספרייה הלאומית בירושלים.
הספר ראה אור בחסות ההסתדרות הכללית, בנק הפועלים, קרנות תרבות ותורמים פרטיים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עמלים ומהפכנים: תנועת הפועלים היהודית, באתר OCLC (באנגלית)