עמנואלה עמיחי

עמנואלה עמיחי
	עמנואלה עמיחי
לידה	1978 (בת 46 בערך); ימין משה, ישראל
מדינה	ישראל
מקום לימודים	האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים; סטודיו למשחק ניסן נתיב ;
	http://www.emanuellaamichai.com

עמנואלה עמיחי (נולדה ב-1978) היא במאית וכוריאוגרפית לבמה ווידאו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמנואלה עמיחי נולדה וגדלה בשכונת ימין משה, ירושלים. אביה הוא המשורר וחתן פרס ישראל יהודה עמיחי ואמה, חנה, הייתה מרצה בבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית. היא בוגרת בית ספר התיכון האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים במגמת מחול (1996).

עמיחי למדה משחק בבית הספר על שם "סטלה אדלר" בניו יורק (1998) בשנת 2000 שהתה זמן מה באירופה ושם הופיעה ועסקה בתיאטרון פיזי ותיאטרון רחוב. בשובה לישראל פתחה יחד עם שותפה סדנת משחק בירושלים "יש מאין".

בשנת 2002 החלה בלימודים בסטודיו למשחק ניסן נתיב בתל אביב. באותה עת זכתה במלגת "קרן שרת" בתחום המשחק מטעם קרן התרבות אמריקה-ישראל. בתקופה זו עבדה גם כבמאית וכתבת תרבות ברצועת תרבות לילית ב"רשת", ערוץ 2, במסגרת זאת סקרה וקיימה ראיונות אודות אירועי תרבות: מופעי מחול תיאטרון, פרפורמנס ועוד באותה שנה ביימה את הסרט התיעודי קצר "פייד אאוט", שהציג בפסטיבל הקולנוע ירושלים.

בשנת 2004 החלה בלימודים במסגרת התוכנית הרב-תחומית לאמנויות באוניברסיטת תל אביב במחלקות קולנוע ותיאטרון . בין השנים 2008–2010 כיהנה כאחראית תחום תיאטרון ומחול ומפיקה ראשית ב"תיאטרון המעבדה" ירושלים וכחברת ועדת הפרינג' ב"מעבדה".

ב-2010 הייתה ראשת תחום מחול בעמותת מתא"ן לקידום נוער מצטיין באמנויות.

לאורך השנים היא מלמדת ומביימת פרפורמנס במסגרות שונות: החוג לתיאטרון באוניברסיטה העברית בירושלים, מכללה ירושלים, סטודיו למשחק ניסן נתיב תל אביב, גודמן - בית ספר למשחק בנגב וכן קורסים וסדנאות פרטיות. עבודות הווידאו והבמה שלה הוזמנו והוצגו בפסטיבלים ברחבי העולם.

אודות יצירותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרכו של היוצר (2004), הצגת יחיד בביצוע ובשיתוף עם השחקן שי בן שבת המבוססת על הספר "כה אמר זרתוסטרה" מאת ניטשה.

מאחורי כל זה מסתתר אושר גדול (2004). במאית ושחקנית. מופע תיאטרון מחול ושירה שמבוסס על שיריו של אביה, יהודה עמיחי, בו עמנואלה רקדה לקול הקלטה של אביה המקריא משיריו. הוצגה במרכז ענב לתרבות, תל אביב.

מפגש שירה (2005). במאית ושחקנית במופע "מפגש שירה" – מופע שירה ותיאטרון שעלה בירושלים, חיפה, צוותא תל אביב ועוד.

פנים. בר (2006). עבודת הווידאודאנס שעמיחי יצרה וביימה ביחד עם נעמה ניסים, בה שתיהן משתתפות. ניתאי נצר צילם את העבודה בחלל של בר Salon ביפו. עלתה לראשונה בפסטיבל הווידאודאנס הבינלאומי אונטריו בר בסינמטק תל אביב ועלתה גם בסינמטק ירושלים, אחר-כך הוצגה בהונגריה, יוון, איטליה, ברלין, סינגפור, טוקיו, ופסטיבלי וידאו דאנס שונים ברחבי תבל.

אדם בחייו (2006). מפגש תיאטרלי מוזיקלי שביימה עמיחי, המשלב את זכרונותיה מאביה ושירתו המושרת, בו היא גם משתתפת. הייתה בניהולו המוזיקלי של ניב קאופמן. היצירה כלולה בסל תרבות והם מופיעים בין השאר בפני תיכונים.

פייד אאוט (2006). סרט תיעודי קצר שביימה עמיחי. עוסק בקולנוע אדיסון הירושלמי והריסתו. בשנת צילום הסרט נרכש בידי חברת "קריית יואל" במטרה להקים במקומו ישיבה לאברכים. הסרט עוסק בזכרונותיה ובזכרונות של דמויות ירושלמיות מוכרות (משפחת בנאי, קרויאנקר ועוד) ממנו וכן בקשר שבין זיכרון לקולנוע. הסרט הוצג בפסטיבל הקולנוע בירושלים, הופק בידי "תפוז\שיבא" הפקות.

שיר אהבה (2006). כוריאוגרפית ובמאית של וידאודאנס על פי השיר "שיר אהבה" במסגרת פרויקט "זה"ב ליודה" – בו הוצגו 14 עבודות וידאו של יוצרים שונים המבוססים על ארבעה עשר משיריו של אביה, יהודה עמיחי. בווידאודאנס השתתפו נעמה ניסים ואמרי צבי וצילם אמנון וינר. הפקת: שיבא\תפוז הפקות. הווידאו הוצג בסינמטק ירושלים ותל אביב פסטיבל זברה ברלין, ועוד.

Rail way - וידאודאנס - עבודת וידאו דאנס שצולמה בתחנת בהריסות תחנת הרכבת הישנה בירושלים (שכיום הפכה לטיילת). את הווידאו צילמו אמנון וינר ודויד עמיחי. העבודה הוצגה בפסטיבלי וידאו דאנס ביפן, הונגריה ועוד.

חג המולד בהנטסוויל-וידאושיר (2010). וידאו ארט אותו יצרה וביימה עמיחי במסגרת הזמנה השתתפותה בסדנת יצירה בברלין של אמני וידאו ישראלים ומשוררים גרמנים (בהם יאן ואגנר). ביוזמת פסטיבל "זברה" - פסטיבל וידאו בינלאומי בברלין לשירה בקולנוע. העבודה הוצגה באיטליה, דנמרק, ברלין, קרואטיה.

העצב של השכן עמוק יותר (2011). תיאטרון חזותי, במאית וכוריאוגרפית -

ערך מורחב – העצב של השכן עמוק יותר

היום בו נקבר מרטין בובר (2011) - תיאטרון.
עבודת תיאטרון קריאה המבוססת על תסכיתו של אביה יהודה עמיחי "היום שבו קברו את מרטין בובר". העבודה הוצגה בבכורה ב"פסטיבל בבית" במסגרת עונת התרבות ירושלים, בהשתתפות השחקנים אולה שור סלקטר ומיכה סלקטר והמוזיקאי אבי בנימין. ^[1]

38 מדיטציות עם תה (2012) – עבודת וידאו על פי שיר, נעשתה במסגרת "cinepoem" - שיתוף פעולה בין משוררים בריטיים לאמני וידאו ישראלים (רן סלבין ואבי דבח) – פרשנות וידאו לשירה, אותה הציגה ב-2012 בריצ'מיקס, לונדון.

2013 - עורכת בשיתוף עם מחלקת התרבות במשרד החוץ סדרה המוקדשת לשירה ישראלית.

מאבד ממשמעותו (2013) – תיאטרון חזותי –העוסק בגוף הנשי על רבדיו צרכיו וההקשרים התרבותיים שאנו מייחסים לו. המופע משלב רקדניות, ספורטאיות, רקדנית עמוד ועוד. גרסה ראשונית של העבודה הועלתה בבכורה בפסטיבל א-ז'אנר בתמונע.

"ותכתוב " (2014) – תיאטרון ספרותי- במאית ויוצרת ביצירה משותפת עם הסופרת שהרה בלאו - מופע יחיד בביצוע שהרה בלאו המשלבת את סיפור יעל וסיסרא בשילוב חומרים סמי אוטוביוגרפיים של הסופרת.

"ליזיסטרטה איקס" (2014) – תיאטרון חזותי ומולטימדיה- פרשנות מקורית המשלבת עבודת במה ווידאו ליצירתו של אריסטופנס למחזה ליזסטרטה העבודה זכתה בפרס יצירה נבחרת לשנת 2015 בארופה מטעם ועדת move award הבלגית. עלתה בבכורה באתונה בMCF -מרכז מיכאל קקויניס לתרבות.

פרסים ומלגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

2015- זוכת תו איכות לתיאטרון חזותי באירופה, מטעם ועדת move award עבור יצירתה "ליזיסטרטה x" - עלתה בבכורה ב-2014 באתונה וב-2015 בפסטיבל ישראל .
2012 - זוכת תו האיכות ואחד משלושת המופעים החזותיים הטובים באירופה לשנת 2013, מטעם ועדת –emix על עבודתה "העצב של השכן עמוק יותר"