עמנואל קרסו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עמנואל קרסו (שם משפחה נקרא קָרָסוֹ, עיירה ליד אגם קומו, או קָרָסוּ, צורה טורקית שמתפרשת בטורקית כ"מים שחורים") (1862, סלוניקי, האימפריה העות'מאנית - 1934, טריאסט, ממלכת איטליה), צאצא משפחה יהודית ספרדית בסלוניקי (כעת ביוון), היה עורך דין וחבר בטורקים הצעירים.

קרסו היה חבר ולפי חלק מן המקורות אף מייסדה ולאחר מכן נשיאה של לשכת הבונים החופשיים "תחיית מקדוניה" ("Macedonian Risorta") בעיר סלוניקי והוא שהתחיל עם תנועת הבונים החופשיים באימפריה העות'מאנית[1]. הלשכות וקבוצות סתר אחרות היו למקום מפגש אוהדי הטורקים הצעירים כולל טלעת פאשה[2]. קרסו גם היה בין ראשוני החברים הלא מוסלמיים באיגוד החופש העות'מאני שלאחר מכן נהיה חלק של מועצת האיחוד והקדמה ונהיה לנציג סלוניקי מטעמה בפרלמנט העות'מאני. הוא סירב להתמנות לממשלה העות'מאנית אך היה אחד משלושת האנשים שהודיעו לסולטאן עבדול חמיד השני ב-27 באפריל 1909 על הדחתו מן הכס.

הוא שיתף פעולה עם ארגונים יהודיים שונים באימפריה וראה ביהודים טורקיים קודם כל טורקים ורק לאחר מכן יהודים. לאחר המלחמה האיטלקית-עות'מאנית השתתף בכתיבת החלטת ועידת שלום על העברת סלוניקי תחת פיקוח בינלאומי[3].

לאחר עלייתו של אטאטורק לשלטון גלה לאיטליה.

נפטר ב-1934 ונקבר בבית הקברות היהודי בארנאוטקוי, פרבר איסטמבול.

עמנואל הינו דוד של יצחק קרסו, מייסד דנונה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסתר בנבסה, "היהדות העות'מאנית בין התמערבות לציונות 1908 - 1920", פרק שביעי, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, 1996

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ The History of Freemasonry in Turkey
  2. ^ Marc David Baer, The Dönme: Jewish converts, Muslim revolutionaries, and secular Turks, p. 94 full text
  3. ^ Stella Salem, ‘Portraits of famous Jewish lawyers and jurists in Greece’, Justice (Special issue: Remembering Salonika) (Spring 1999), 17.