עמק הארזים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 31°48′2.99″N 35°10′14.02″E / 31.8008306°N 35.1705611°E / 31.8008306; 35.1705611

מערב ירושלים ועמק הארזים, מבט מכוון מבשרת ציון
עמק הארזים, כביש 9 (ירושלים) מבט לכוון מזרח
מחלף מוצא מעמק הארזים

עמק הארזים הוא עמק שבו נמצא אחד מיובליו של נחל שורק היורד מכיוון מוצא ומתחבר לנחל שורק בסמוך לחיבורו עם נחל לוז. אל העמק מתנקז גם נחל חלילים ובסמוך אליו נמצא הגן הלאומי עינות תלם. העמק נתן את שמו לכל האזור הלא-בנוי הנושק לכניסה המערבית של ירושלים, והוא כולל את ערוצי נחל שורק ויובליו בין מבשרת ציון לשכונת רמות אלון והכפר הנטוש ליפתא בירושלים. עמק הארזים הוא חלק משביל ירושלים.

כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמק הארזים הוא חלק ממערכת נחל שורק, ומכסה אזור נרחב יחסית בחלק המערבי של ירושלים. אזור זה נמצא במרכז סערה ציבורית ומחלוקת כאשר מצד אחד עומדים תושבי האזור ו"גופים ירוקים" ובראשם החברה להגנת הטבע ומהצד השני גופי תכנון מוניציפליים וארציים, חברת החשמל, רכבת ישראל וגופים כלכליים.

עמק הארזים מרכז בתוכו מאפיינים טיפוסיים לנוף הצומח והחי המקומי. בעמק מצויים שני מעיינות שכבה, חורשות ויערות אורן ירושלים וברוש, בוסתנים, שרידי חקלאות עתיקה ושרידי חקלאות בת ימינו.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עינות תלם

השם "עמק הארזים" מופיע לראשונה על במת ההיסטוריה בשנת 1923, כאשר בעינות תלם הוקמה מושבה קטנה על חורבות היישוב היהודי בית טלמא שמונה משפחות יהודיות התיישבו במקום, והניחו אבן פינה לבית ספר חקלאי לבנות דתיות. ליישוב המתחדש ניתן השם "עמק הארזים", ככל הנראה על שם הברושים הגדולים שצומחים בערוץ הנחל ודומים במראם לעצי ארז. בזמן מאורעות תרפ"ט (1929) היו תושבי היישוב תחת איום והיישוב ננטש.

נוף, חי וצומח[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבי ארץ ישראלי בעמק הארזים

עמק הארזים ושוליו הם חלק ממסדרון אקולוגי חשוב ובו ריכוז גדול של בעלי חיים שברחו מאימת הזחילה האורבאנית של העיר ירושלים אל תוך שטחי המחיה שלהן. לעמק חשיבות מיוחדת כשמורה של נוף הרי יהודה שלא זוהמו על ידי הבניה של ירושלים והן כשער הכניסה ומבוא חזותי לעיר ממערב. פנים אלו והמערכת האקולוגית הענפה הפכו את העמק ליעד פופולארי למטיילים וחובבי טבע מירושלים והארץ כולה.

בעמק חבויים מעיינות, מטעים, בוסתנים וכרמי זיתים. בעמק מתקיימת להקה גדולה יחסית של מספר עשרות פרטים של צבי ארץ ישראלי, תת-מין של המין צבי מצוי - אחד מסמליה של ארץ ישראל. כן נצפו בעמק שועל מצוי, תן מצוי, דלק סלעים, דרבן מצוי, וכן אוכלוסייה מגוונת של זוחלים, אוכלוסייה גדולה של עטלפים, עופות דורסים כדוגמת אוח מצוי ועקב עיטי, חיוויאי, בז מצוי, נץ מצוי וינשוף עצים מקננים בעמק בצד ציפורי שיר ובהן צוקית בודדת, דוחל שחור גרון וסנונית מערות.

נוף הצומח של העמק אופיני לבתה ים תיכונית, עצי פרי מבוסתנים, מטעים שחלקם גדלים פרא ופריחה מגוונת.

פיתוח והרס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל חשיבותו הרבה של העמק למאזן האקולוגי המתקיים בצד ירושלים ולמרקם החיים בעיר, תוכניות מתאר ארציות ומחוזיות ותוכניות האב לירושלים, מאז שנות הששים של המאה ה-20 הכירו בעמק הארזים וחשיבותו כשטח פתוח, עשיר במשאבי טבע המיועד לשימור.

תוכנית ספדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תוכנית ספדיה

תוכנית ספדיה (ספדי) ( תוכנית מערב ירושלים) הייתה תוכנית מתאר מחוזית להרחבת העיר ירושלים מערבה בשטח של כ-26,600 דונם ובה נכלל כל שטח עמק הארזים וחלקים אחרים מנחל שורק. התוכנית כללה הרחבה של השטח הבנוי של העיר לכיוון מערב, בשטחים שסופחו אליה ב-1992 במסגרת ועדת קוברסקי, במטרה לבנות בהם כ-20,000 יחידות דיור. עיקר הבינוי בתוכנית היה בשני מתחמים: הר חרת הסמוך למבשרת ציון ולמעיין הסטף, יחידות דיור נוספות תוכננו במצפה נפתוח, סמוך לשכונת רמות, שהופרד מתוכנית ספדיה וקודמו בתוכנית נפרדת. התוכנית נדחתה בפברואר 2007 על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה לאחר קמפיין מחאה גדול של ארגוני הסביבה בארץ. כביש 9 (ירושלים) והמחלף שלו עם כביש 4 ("כביש בגין") הם חלק מתוכנית האב לתחבורה לירושלים המקודמת מראשית שנות ה-90 של המאה ה-20 ומטרתה, בין היתר, להקל על הכניסה לעיר ולהסיט מתוכה תחבורה עוברת באמצעות מערכת כבישי טבעת. סלילת הכביש הסתיימה ב-2007, אולם, כפי שעולה מבדיקת החברה להגנת הטבע, חברת מוריה חרגה מהתוכנית והוראותיה, וגרמה לנזקים מיותרים גם מחוץ לתחום התוכנית. בנוסף, לא השלימה עד כה (ובחלק מהנושאים אפילו לא התחילה) את שיקום השטח כנדרש – השיקום הנופי ומעברי בעלי חיים, שלהם חשיבות עצומה הן לבטיחות הנוסעים והן לצבאים הרבים שחיים באזור. לטענה זו שותפים גם גורמים בלשכת התכנון המחוזית בירושלים.

פארק המטרופוליני[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת התוכניות לפיתוח מחד ושימור מאידך של עמק הארזים רבתי נהגתה תוכנית הפארק המטרופוליני של ירושלים מיזם עתידי של הקרן הקיימת לישראל, רשות הטבע והגנים, עיריית ירושלים והרשות לפיתוח ירושלים. המיזם ימוקם באזור ממורדות עין כרם ועד גבולות מבשרת ציון, ישתרע על אזור של כ-3,200 דונם ויהיה הפארק המטרופוליני הראשון במחוז ירושלים והגדול בארץ (כשהוא כפול בגודלו מפארק הירקון בתל אביב). הפארק ישתרע על שטחן של שתי מועצות מקומיות: עיריית ירושלים והמועצה המקומית של מבשרת ציון.

עיקרי התוכנית:

  • תוכנית פארק עמק הארזים מחולקת לשתי תוכניות מקומיות – תוכנית מס' 12000 שנמצאת בתחום שיפוט ירושלים (הופקדה ביום 20/7/2007) ותוכנית מס' הל'/ 444 שנמצאת בתחום שיפוט המועצה המקומית מבשרת ציון ועדיין לא הופקדה.
  • תוכנית הל/444 שבתחום שיפוט מבשרת ציון, מתייחסת לנחל חלילים ולמדרונות שבין מבשרת ציון לנחל שורק – שטח זה מיועד להיות גן לאומי ושמורת טבע.
  • תוכנית 12000 שבתחום שיפוט ירושלים, המתייחסת לפארק המטרופוליני "עמק ארזים", כוללת, באזור מבשרת ציון (באזור מפגש נחל חלילים ונחל שורק), את האתרים הבאים: אתר נופש פעיל (פארק מים), אתר לאירועים זמניים (מופעי רוק, ירידים), מבנה חינוך/ חווה חקלאית, שיקום עיינות תלם, מגרש חניה – חלקו עם אספלט (300 מקומות) וחלקו ללא אספלט (1,200 מקומות) (ממוקם בסמוך לאתר לאירועים זמניים). הכניסה לפארק תהיה משני כיוונים – מכיוון הר חוצבים ומכיוון מוצא.

תוואי חדש לכביש 1[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2007 הושלמה בניית כביש שכונה בשם מקומי כביש 9 והפך עם חנוכתו לקטע בכביש 1 בין מחלף מוצא לבין מחלף שער מזרח. מקור הכינוי "כביש 9" הוא בשמו של פרויקט בניית הכביש שנבנה על ידי חברת מוריה. הקטע כלל בניית גשר לפיצול התנועה בכביש 1 באזור מחלף מוצא ובניית שתי מנהרות בעמק הארזים. בכביש שני נתיבים לכל כיוון. בצידו המזרחי של הקטע שני מחלפים גדולים: מחלף גולדה מאיר המחבר את שדרות גולדה מאיר עם שדרות בגין, ומחלף יגאל ידין המחבר את שדרות בגין עם כביש 1.

אתרים בעלי עניין מיוחד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצפה טורצ'ינר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצפה טורצ'ינר

בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20 הקימה משפחת טורצ'ינר (טור סיני) בארץ ובארצות הברית, מפעל חקלאי שהשתרע על 1,200 דונם במבואות המערבים של ירושלים, בעמק הארזים על המורדות הצפוניים של מצפה נפתוח. במקום היו עצי פרי נשירים מסוגים שונים. היום נשארה מהמפעל החקלאי הזה רק חוות טורצ'ינר לגידולים אורגנים ומצפה טורצ'ינר ובו ספסלי ישיבה ולוח תצפית.

האנדרטה לזכר קרבנות אסון מגדלי התאומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרטה לזכר קרבנות אסון מגדלי התאומים
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – האנדרטה לזכר קרבנות אסון מגדלי התאומים (ירושלים)

על גבעה בעמק הארזים, הוצבה ביום 11 בנובמבר 2009 האנדרטה לזכר קרבנות אסון מגדלי התאומים, מעשה ידיו של הפסל אליעזר וייסהוף. בתוך מעגל גדול ניצב פסל גדול ממתכת. חלקו התחתון נראה כקיר קורס ועליו 50 כוכבים כמספר מדינות ארצות הברית וחלקו העליון בצורת דגל מתנופף אל על. בבסיס הפסל נמצא גוש מתכת שנלקח משלד הריסות מגדלי התאומים והועבר לישראל מטעם עיריית ניו יורק לשם שילובו בפסל. בשולי המעגל נמצאים לוחות מתכת ועליהם מוטבעים שמות 2,980 הנספים בתוכם חמישה ישראלים.‏[1]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דני בן שטרית, אנדרטה לזכר חללי מגדלי התאומים בליבו של עמק הארזים, באתר Meva.co.il,‏ 21 באפריל 2010