עמק המצלבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עמק המצלבה
העמק והמנזר בשלג סופת שלג דצמבר 2013)

עמק המצלבה הוא עמק בירושלים, הנמצא בין השכונות רחביה, ניות וגבעת רם, וקרוי על שם מנזר המצלבה שבו. העמק והמנזר נקראו בשם זה, מכיוון שעל פי המסורת הנוצרית מעמק זה נלקח העץ ממנו הכינו הרומאים את הצלב עליו נצלב ישו. עץ זה היה, על פי המסורת, עץ פלאי שהורכב מעצי ברוש, זית ואורן.

בחלקו הצפוני של עמק המצלבה נמצא כיום גן סאקר, ורוב חלקו הדרומי, בו נמצא המנזר, גדל פרא ומהווה פנינת טבע ייחודית בירושלים. בין החלק הצפוני לדרומי חוצצת דרך רופין החוצה את העמק לרוחבו, ממערב למזרח, ונסללה בשנות ה-50 של המאה ה-20 כדי לחבר את קריית הממשלה בגבעת רם עם שכונת רחביה והמע"ר של ירושלים. לאורכו, מצפון לדרום, נחצה העמק על ידי שדרות בן צבי והמשכן הדרומי, שדרות חיים הזז.

עמק המצלבה הוא אחד מאתרי הפריחה המרשימים ביותר בירושלים, ואחד המקומות הבודדים בהם השתמרה סתוונית ירושלים. כמו כן, בשטחי המנזר המשמשים לחקלאות (בעיקר של עצי זית) השתמרו הטרסות החקלאיות היחידות בירושלים, ושיטות חקלאיות קדומות נוספות.

מעל לעמק המצלבה מתנשאים מוזיאון ישראל, קריית הממשלה והכנסת. בשנת 1962 קיבלה עיריית ירושלים החלטה, ביוזמת סגן ראש העירייה מנחם פורוש, ולפיה שמו העברי של העמק יהיה עמק רחביה‏[1]. בשנת 1966 אף ניסתה העירייה ליישם החלטה זו, ללא הצלחה.

לצידו של העמק נבנו מבני תרבות ונוער רבים: שני שבטי תנועת הצופים (מצדה ומודיעין), סניף ירושלים-מרכז של תנועת בני עקיבא, מעו"ז ירושלים של תנועת בית"ר ומשרדי ההנהגה העולמית של התנועה ("בית מרידור"). בשנת 2006 נפתח בשולי העמק מרכז עפרון למחול.

ממצאים ארכאולוגיים בעמק[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בצפון העמק שוקם בית בד מהתקופה הביזנטית.
  • בצידו המערבי של העמק נמצא מתחם ובו שרידי מבנים, מערות ושרידי פסיפס. השטח לא נחפר ומניחים שהשרידים שייכים למתחם חקלאי מהתקופה הביזנטית.

פסלים בעמק[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ממערב למנזר המצלבה, על ראש תל המוקף בחלקו בטרסה נמצא הפסל המכונה "מצלבת", המתאר בסגנון ארכאי פנים של דמות נשית. זהותו של יוצר הפסל לא ידועה. לצד הפסל מופיעה חתימת סתת בצורת משולש בעל שני קרניים.
תקריב הפסל "מצלבת"

הצמחייה בעמק[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצמחייה בעמק המצלבה אופיינית לאזור אקלים ים תיכוני: בעיקר עצי זית, אלון מצוי, אלון התבור, חרוב, שקד מצוי, אלה ארצישראלית ואלת מסטיק וכן עצי ברוש מצוי ואורן כמו כן יש בעמק לפחות פרט אחד של מיש דרומי. כן נפוצים בעמק שיחי ער אציל, רוזמרין רפואי ושיטה מכחילה. ניתן למצוא בעמק ריכוזים של דודא רפואי ולשון הפר ובחורף פורחים בו פרחי כלנית ורקפת רבים.

החי בעמק[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז הקמת התחנה לחקר ציפורי ירושלים של החברה להגנת הטבע בצידו הצפוני של העמק, סמוך למשכן הכנסת, הפכו צמרות העצים למשכן הומה למגוון רחב של עופות וציפורים.

כמו כן נפוצים באזור מכרסמים כחולד ארצישראלי, דורבנים וקיפודים. תופעה מעניינת וייחודית למקום נוגעת לפרט בודד של צבי ארצישראלי ששוהה בשטח החצר רחבת הידיים של המנזר. ייתכן והצבי הובא למקום כעופר צעיר, או שאולי ניתק מהעדר הגדול יותר של בני מינו החיים בעמק הצבאים .

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

איילה גורדון, בעמק המצלבה, הוצאת עם עובד, תשנ"ו 1995

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]